בחלוף שלוש שנים לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ממצאי סקר דעת הקהל המעודכן של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) משקפים תפיסה ציבורית מורכבת: לצד ספקנות לגבי התוצאה האסטרטגית הכוללת, בולט פער עמוק באמון בין הדרג המבצעי למדיני, לצד דרישה חוצת מחנות לחקר האמת. תפיסת ניצחון מצומצמת ופיצול במאזן הביטחוני
תפיסת הניצחון בקרב הציבור הישראלי נותרת נמוכה בכל חזיתות העימות: זירת עזה: רק 27% מהציבור מעריכים כי ישראל ניצחה במערכה.
זירת לבנון: 38% מעריכים כי ישראל רשמה ניצחון.
החזית מול איראן: 23% בלבד רואים בישראל כמנצחת. ספקנות זו...
בשיח העזתי ברשתות החברתיות מסתמן לאחרונה שינוי מובהק בנוגע לפירוק חמאס מנשקו. מסמל אידיאולוגי שוויתור עליו נחשב לכניעה, הפכה הסוגיה נושא לדיון פרגמטי הבוחן את התועלת בהמשך המאבק המזוין אל מול המחיר הכבד שמשלמת האוכלוסייה העזתית. הדיון ברשת נחלק לשלוש גישות מרכזיות: (1) מבקרי חמאס – תומכים בפירוק הנשק כצעד הכרחי להפסקת המלחמה, מניעת עקירה ותחילת שיקום הרצועה, תוך העמדת הישרדות הציבור מעל שימור כוחו הצבאי של חמאס; (2) תומכי חמאס המוכנים לפשרה הדרגתית – מסירת הנשק הכבד בלבד לידי גורם פלסטיני בתמורה לנסיגה ישראלית ושיקום, מהלך שנועד...
ניצחונו של ד"ר עבדול אל-סייד בפריימריז 2026 לסנאט במישיגן נתפס באופן נרחב כעדות לכך שהמפלגה הדמוקרטית נעה בחדות שמאלה בסוגיית ישראל. מאמר זה בוחן טענה זו באמצעות סיווג של כלל 259 חברי הקונגרס הדמוקרטים המכהנים, לצד מועמדים דמוקרטים ריאליים למושבים בטוחים ותחרותיים בבחירות נובמבר הקרובות, לשלושה פלגים. הסיווג מתבסס על שלושה מדדים לגבי כל חבר/ת קונגרס: עמדתם בנוגע לסיוע הצבאי לישראל, הרטוריקה שבה הם משתמשים לתיאור ישראל ומקורות המימון והגיבוי הפוליטי של הקמפיין שלהם. אנו מזהים מחנה פרוגרסיבי-שמאלי קטן המתנגד לכל סיוע צבאי ומעלה...
מחקר מדיניות זה בוחן את השפל החמור במעמדה הבינלאומי של ישראל ומדגיש כי הלגיטימציה הבינלאומית אינה רק עניין תדמיתי אלא משאב אסטרטגי חיוני. המחקר דוחה את התפיסה הפשטנית לפיה "העולם כולו נגדנו" ולכן אין משמעות להתנהלותה של ישראל, ומציע להבחין בין גרעין עוין, מבקרים אידיאולוגיים, קהלי ביניים ותומכים. המסמך קורא לאמץ מדיניות מובחנת המשלבת מאבק בגורמים העוינים לצד נטילת אחריות ותיקון ההתנהלות הישראלית בתחומים מסוימים כדי לשמר ולשקם את מעמדה הבינלאומי של ישראל.
מפה אינטראקטיבית זו עוקבת אחר ההתפתחויות בלחימה בתימן החל מיולי 2026. המפה מתעדכנת באופן שוטף ומבוססת על מודיעין ממקורות גלויים (OSINT), הכוללים תיעוד חזותי שעבר אימות גיאוגרפי, צילומי לוויין, הצהרות של גורמים רשמיים ושל שחקנים שאינם מדינתיים, וכן דיווחים של כלי תקשורת אזוריים ובינלאומיים. מטרתה היא להמחיש ולמפות את הפעילות הצבאית ואת קווי החזית לאורך זמן.
בעוד תשומת הלב העולמית ממוקדת בחודשים האחרונים בהורמוז, המערכה על צוואר הבקבוק השני בחצי האי ערב, באב אל-מנדב, מסלימה במהירות. התעצמות המלחמה בתימן והגברת האיום החות'י על השיט בים האדום אינן עוד זירה נפרדת, אלא חזית נוספת במלחמה האזורית עם איראן. ערב הסעודית מצויה בשעת משבר ובמצוקה אסטרטגית חריגה: הורמוז משובש ממזרח, צינור מזרח–מערב נפגע, החות'ים תוקפים בשטחה והנתיב החלופי דרך הים האדום מאוים. יכולתה להגן על שטחה ולהבטיח את ייצוא הנפט שלה נתונה אפוא ללחץ מכמה כיוונים בעת ובעונה אחת. המשבר הוא מבחן למערך הבריתות החדש שבנתה ריאד,...
סקר זה מתחקה אחר עמדות ותפיסות של הציבור הפלסטיני בגדה המערבית ביחס לסוגיות היסוד של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, המלחמה ברצועת עזה, ההנהגה הפלסטינית והאתגרים המאפיינים את חיי היום-יום בגדה. המחקר בוצע במסגרת סדרת סקרים העוקבת אחר הלכי הרוח בחברה הפלסטינית, בהמשך לסקר הקודם שנערך בספטמבר 2025. איסוף הנתונים נערך בין ה-27 ביוני ל-2 ביולי 2026, בקרב מדגם טלפוני של 400 משיבים ומשיבות מהאוכלוסייה הפלסטינית הבוגרת בגדה המערבית, שנדגמו בדגימת מכסות ברמת המחוז. ניתוח זה מציג את ממצאי הסקר וכולל מודלים סטטיסטיים רב-משתנים, המאפשרים לבחון את...
על רקע היעדרותו המתמשכת של מנהיג איראן, מוג'תבא ח'אמנהאי, התרבו לאחרונה בתקשורת האיראנית התייחסויות המדגישות את ניסיונו, כישוריו, מעורבותו בענייני המדינה ומעמדו לצד אביו, בד בבד עם ניסיונות להעניק להיעדרותו הצדקה דתית. עדויות אלה, מצד מקורביו ותומכיו, משקפות מאמץ גובר לבצר את הלגיטימציה של מנהיג שנכנס לתפקידו ללא ניסיון ציבורי פורמלי משמעותי, במעמד דתי מוגבל, על רקע ביקורת על העברת ההנהגה מאב לבן וספקות בנוגע למצבו וליכולתו לקבל החלטות. חרף המאמצים לבסס את הלגיטימציה שלו, המשך היעדרותו לאורך זמן עלול להחריף את משבר הלגיטימציה ולהאיץ...
הטרור היהודי הפך מבעיית אכיפה מקומית לאיום אסטרטגי מובהק על מדינת ישראל ועל אופייה הדמוקרטי. שילוב הרסני של תת-אכיפה, היעדר גיבוי מדיני לזרועות הביטחון וחולשת מערכות המשפט והאכיפה – כל אלה במשולב יוצרים מציאות של פריקת עול, אי-הכרה במוסדות המדינה ואובדן המונופול השלטוני על הפעלת הכוח. היעדר תגובה ישראלית נחושה לתופעה מהווה עדות לכך שמדובר במדיניות מונחית מלמעלה.
מציאות זו מעמידה את ישראל בפני סכנה רב-מערכתית: ביטחונית – הפניית תשומת לב וכוחות צה"ל להתמודדות עם הטרור היהודי, על חשבון צרכי הגנה בזירות אחרות ושחיקה מבצעית מתמשכת של...
