מבוא

בעשורים האחרונים נשמעת רבות הטענה שתפיסת הביטחון של ישראל, כפי שנוסחה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון בשנותיה הראשונות של המדינה, זקוקה לעדכון לנוכח הנסיבות המשתנות בישראל, במזרח התיכון, ובסכסוך הישראלי-ערבי. טענה זו שבה ונשמעת ביתר שאת בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר.

חיבור זה מציע שתפיסת הביטחון שניסח בן־גוריון זקוקה דווקא למעט מאוד עדכונים משמעותיים. זאת, לא משום שתפיסות ביטחון לאומי יסודיות לא יכולות באורח עקרוני להשתנות עקב שינוי הנסיבות – לעתים אפילו באופן מרחיק לכת; הן בהחלט יכולות, וייתכן שבנסיבות אחרות גם תפיסת הביטחון של ישראל תשתנה. ואולם, עדיין נראה שלמרות השינויים הגדולים שעברה ישראל מאז היותה מדינה קטנה וענייה בראשית שנות ה-50', רכיבי היסוד של הסכסוך, של הסביבה המזרח־תיכונית ושל הסביבה העולמית נותרו בתוקף במידה רבה מאוד. בן־גוריון תפס אותם בחדות רבה, מול רבים וטובים שחלקו על דעותיו. הוא לא התמצא בנושאים צבאיים מקצועיים, אבל גאונותו המנהיגותית, המדינית והביטחונית התבטאה בשורת הכרעות גורליות שקיבל בכל התחומים בשנים 1947-1953, שהביאו לתקומת מדינת ישראל ועיצבו אותה לדורות.[1]

לפיכך, בחינה מלמדת שמה שהיה בעיקרו של דבר נדרש – ועדיין נדרש – ביחס לתפיסת הביטחון של ישראל עם חלוף העיתים אינו ניסוח מחדש במובן של שינוי עקרונות, אלא הטענת העקרונות הללו, מפעם לפעם, בנתונים המדיניים, הצבאיים והטכנולוגיים בני הזמן.

ברוח זו, חיבור זה מבקש להציע מהם הלקחים העיקריים של מלחמת ה-7 באוקטובר ביחס לעקרונות תורת הביטחון. הוא יתקדם מהרכיבים האסטרטגיים והאופרטיביים של תורת הביטחון למסגרתם ברמת מדיניות הביטחון, המדיניות הכללית ועיצובה של ישראל בכלל. חלקים מהחיבור מבוססים על דברים שכתב המחבר במהלך המלחמה.

____________

[1] יצחק בן ישראל, תפיסת הביטחון של ישראל (בן שמן: מודן ומשרד הביטחון, 2013), הוא חיבור מעולה, שגם מביא בנספח, בקיצורים ובעריכה קלים, את מסמך היסוד שחיבר בן־גוריון בנושא ב-1953. בחינה נרחבת ויסודית נעשתה ומובאת אצל דן מרידור ורון אלדדי, ״תפיסת הביטחון של ישראל- דו"ח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון (ועדת מרידור) ובחינתו בחלוף עשור״, המכון למחקרי ביטחון לאומי, מזכר 182 (אוגוסט 2018). ראו גם מסמך "אסטרטגיית צה"ל", שחובר בראשות הרמטכ"ל גדי איזנקוט ב-2015. לחיבורים חשובים נוספים ראו: דוד (צ'ק) פרייליך, תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל: אסטרטגיה חדשה לעידן של תמורות (תל אביב: מודן-מערכות, 2019); ודן שיפטן, היעדים הלאומיים של ישראל: פרספקטיבה כוללת (המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכללה לביטחון לאומי, 2021).