המתיחות בין איראן לבין ארצות הברית, שהחריפה בעקבות חיסול קאסם סולימאני על ידי ארצות הברית והתגובה האיראנית למהלך, הנה מהחמורות בין המדינות מזה שנים. התנהלות הנהגותיהן של שתי המדינות לאחר האירועים העידה שוב כי אין להן עניין בעימות כולל ביניהן. עם זאת, סביר כי איראן תחזור למאבק א-סימטרי שתכליתו לקדם את סילוק הנוכחות האמריקאית מהמזרח התיכון ובעיקר מעיראק. לפיכך, גם אם בשלב זה ההסלמה הוכלה, מדיניות ההליכה על הסף של ארצות הברית ואיראן וכן מהלכים עצמאיים של גורמי מיליציה פרו-איראנים עלולים להוביל, ובלוח זמנים קצר, להידרדרות צבאית בין שתי...
ב-21 בפברואר 2020 יתקיימו באיראן הבחירות לפרלמנט (המג'לס). הבחירות המתקיימות בצל מהומות הדלק, שפרצו ברחבי איראן בנובמבר 2019, מהוות מבחן כוח משמעותי לשני המחנות הפוליטיים המרכזיים באיראן (הימין השמרני והפרגמטי-רפורמיסטי), במיוחד לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בקיץ 2021. האדישות היחסית המאפיינת את המחנה הרפורמיסטי ושיעור הצבעה נמוך לנוכח תחושת התסכול הגוברת בקרב הציבור, עשויים לשפר את סיכויי הימין השמרני לנצח בבחירות. גם חיסולו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, עשוי לחזק את הקו הנצי בקרב מקבלי ההחלטות באיראן ולהחליש אף...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
הסביבה האופרטיבית המורכבת והמאתגרת שבה מפעילה ישראל את כוחה הצבאי (ואמצעים נוספים) היא תוצאה של שורת התפתחויות טכנולוגיות, צבאיות, חברתיות ופוליטיות השלובות זו בזו. התפתחויות אלו, שאירעו בעשורים האחרונים, כוללות: שינויים עמוקים וגלובליים במאפייני תופעת המלחמה; שינויים גיאו-אסטרטגיים במזרח התיכון, שרובם קשורים בהשלכות ש הטלטלה האזורית והאירועים שהתרחשו במסגרתה (ובכלל זה הגעת כוחות צבא של המעצמות לאזור); שינויים מהותיים בתפיסת ההפעלה ובאמצעי הלחימה של אויבי ישראל, בעיקר מהציר הרדיקלי-שיעי; שינויים באופן הפעלת הכוח הצבאי הישראלי,...
האיום הצבאי הקונוונציונלי המשמעותי ביותר לישראל נשקף מהזירה הצפונית, מכיוונם של איראן ושל הגורמים הנתונים לחסותה: בראש ובראשונה חזבאללה בלבנון, ולאחר מכן משטר אסד ומיליציות סמי-צבאיות הפועלות בסוריה ובעיראק בהכוונה איראנית, וכוחות איראניים (כולל חזבאללה) הפועלים במרחב הסורי. חיסול סולימאני מחייב את ישראל לבחון לעומק את השלכותיו על הזירה הצפונית. ישראל אימצה בשנים האחרונות את האסטרטגיה של "מערכה בין מלחמות" (מב"ם) לצמצום האיום בזירה הצפונית ולהצרת צעדיהם של אויביה, המבקשים לבסס נוכחות איראנית ופרו-איראנית בקרבת...
השנה החולפת עמדה בסימן של תעוזה איראנית בתחומי הגרעין והפעילות האזורית, תוך כדי החרפה בעימות עם ארצות הברית. הסנקציות שהטיל הממשל האמריקאי על איראן מאז פרישתו מהסכם הגרעין במאי 2018, ועוד יותר מכך ביטול הפטור על יבוא נפט מאיראן בנובמבר 2018, העמידו את המשק האיראני בפני אתגרים חריפים. במשך שנה עמדה איראן במחויבויות הנובעות מהסכם הגרעין, בתקווה לזכות בפיצוי כלכלי הולם משאר השותפות להסכם, וליצור פילוג בין ממשל טראמפ לבין אירופה. אולם חוסר ההצלחה של אירופה לייצר מנגנון חלופי לביצוע עסקאות עם איראן, והעמקת מדיניות "מקסימום לחץ"...
תשע שנים לאחר האירועים הדרמטיים של תחילת 2011, הטלטלה האזורית עדיין נמשכת והמזרח התיכון ממשיך להתאפיין באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים שלפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו. מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי – בין ארבעה מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובתוך המדינות עצמן – בין השליטים לבין הציבור במדינות אלו, הסובל משורה של בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו.
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
העימותים בימים האחרונים בעיראק בין ארצות הברית לאיראן והמיליציות השיעיות בעלות בריתה מחריפים את המתיחות בין המדינות, הגם שנראה כי לשתיהן אין עניין בהידרדרות לעימות ישיר. בפועל, ניתן לראות בהם דווקא ביטוי למצוקתן. ארצות הברית ואיראן כאחת מתקשות לקדם את יעדיהן האסטרטגיים: מבחינת הממשל האמריקאי – כפיית שינוי מדיניות על איראן; ולגבי איראן – ריכוך דבקותה של ארצות הברית בסנקציות כאמצעי לחץ עיקרי מולה. ולגבי ישראל, נראה שמגמת ההימנעות האמריקאית מהפעלת לחצים צבאיים על איראן צפויה להימשך ואין לראות בתקיפה נגד מיליציה שיעית בעיראק...
המחאה העממית הנמשכת בעיראק משקפת את המיאוס של הציבור מהמערכת הפוליטית המושחתת והמסואבת, מחוסר יכולתה לקדם שינויים ורפורמות וממעורבותה העמוקה של איראן בנעשה במדינה. למערכת הפוליטית בעיראק ולהנהגה האיראנית ברור כי ההפגנות הן איום משמעותי ביותר על יציבותה הפנימית של עיראק. עם זאת, בשלב זה לא מסתמנת כל נכונות מצידם לאמץ את דרישות המוחים, שמשמעותן איום על עתידה של האליטה הפוליטית העיראקית ופגיעה בנכסים שרכשה איראן במדינה, תוך סיכון ממשי לרכיבי יסוד באסטרטגיית הביטחון האיראנית. לפי שעה, איראן מקפידה להלך בין הטיפות וממשיכה בניסיונותיה...
במאי 2019 רמזה איראן כי תחל להפר את תנאיו של ההסכם בינה לבין המעצמות לגבי תוכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). הפרות אלה תלבשנה אופי של צעדים מצטברים והדרגתיים, שעליהם יוכרז מדי 60 יום, בתגובה לפרישתו של ממשל טראמפ מהסכם הגרעין שנה קודם לכן והסנקציות החריפות אשר הוטלו בעקבות צעד זה על ידי הממשל. הצעד הרביעי, אותו נקטה איראן בנובמבר, הוא החמור ביותר עד כה: איראן הודיעה כי תחל להעשיר אורניום במתקן ההעשרה התת-קרקעי המבוצר היטב בפורדו. עם כל צעד שנקט הדגיש המשטר האיראני כי ההפרות הן הפיכות וכי ישוב לתנאי ההסכם אם תסיר ארצות הברית את כל...
מאז ה-15 בנובמבר מתקיימות ברחבי איראן הפגנות מחאה בעקבות החלטת השלטונות להעלות בשיעור חד את מחירי הדלק ולקצוב את השימוש בו. מהלכים אלה שבים ומעידים על עוצמת המשבר הכלכלי בפניו ניצבת איראן בעקבות השבת הסנקציות. הממשלה, שוויתרה בעבר על כוונתה ליישם צעדי צנע כלכליים מחשש לחידוש המחאה העממית, נאלצה ליטול סיכון מחושב בניסיון לשפר את יכולתה להתמודד עם השפעות הסנקציות. במישור הפוליטי, עשויה החלטת הממשלה להחליש עוד יותר את מעמדו הציבורי והפוליטי הרעוע ממילא של הנשיא רוחאני, במיוחד לקראת הבחירות הפרלמנטריות הצפויות בראשית 2020. בשלב זה, נראה...
