לא ניתן להתעלם מהשפעתה העצומה של מחאת המילואימניקים על הדיון הציבורי, על חוסן הצבא ולבסוף – על עצירתם (הזמנית עד כה) של תהליכי החקיקה שמובילה הממשלה. אחד המוקדים ששיקפו את מחאת המילואים הייתה הודעה של עשרות טייסים, שהבהירו כי אף שיגיעו לפעילות מבצעית, לא יגיעו לאימונים. בהמשך פורסמו מכתבים דומים של קצינים ביחידות נוספות. כמעט מידי יום דווח באחרונה על אודות יחידה נוספת המצטרפת למחאה, ששיאה הגיע בעקבות ההודעה על פיטורי שר הביטחון. מחאת אנשי המילואים הציתה ויכוח סוער בין שלוש עמדות: עמדה התומכת במוחים ובטענותיהם, עמדה הרואה במחאת אנשי...
תוכנית "הרפורמה המשפטית" של הממשלה, המצטיירת כתוכנית להפיכה משטרית, עוררה התנגדויות רבות. החשובה שבהתנגדויות הייתה של קצינים במילואים, שיצרו זיקה בין המשך השירות שלהם במילואים לבין הזהות הדמוקרטית של המדינה. בתגובה הופיעה טענת-נגד, שעיקרה כי הזיקה הזאת היא התבטאות פוליטית, שבהתאם לערך הממלכתיות של צה"ל כלל לא ראוי להעלות אותה. תכליתו של מאמר זה היא להפריך טענת נגד זו.
"אם מעמידים אותי במצב שבו אני מתבקש לבצע משהו שבעיני הוא בלתי מוסרי, לא אתי או לא חוקי, אני מאמין שיש לי דרך פעולה אחת בלבד, והיא להציג את עמדתי באופן הנחרץ ביותר, ואם עדיין אין ביכולתי לגשר על הפער, פשוט להתפטר"
אדמירל סטנספילד טרנר, לשעבר ראש ה-CIA[1]
הנהגה של מערכת ביטחונית מחייבת איתנות ועמידה בלחצים כבדים. אחד מהם הוא הצורך להישאר בתפקיד גם בתנאים קשים, על מנת להבטיח את יציבות המערכת ולשדר לפקודים כי מנהיגות משמעה המשך האחיזה בהגה ואי-נטישת התפקיד. לפיכך, מקרים של התפטרות מהפיקוד הבכיר הם נדירים. ועם זאת יש לשאול: האם...
האיום בסרבנות להתנדבות, שבעיני הדרג המדיני וחלקים גדולים בציבור ואפילו בקרב המשרתים בצה"ל נתפס כסרבנות לשמה, משמעותו היפוך יוצרות. הצבא, שלא מרצון הדרג הצבאי הבכיר ושלא מיוזמתו, אך בפירוש כתוצאה מניהול שגוי של ההתפתחויות בצבא בעקבות המשבר הפוליטי, הפך בעצמו שחקן פוליטי. יתר על כן, האיום בסרבנות התברר כמשפיע ביותר בזירה הציבורית במציאות של ויכוח אזרחי-פוליטי ערכי.
האירוע וההתנהלות סביבו צילקו את הדמוקרטיה הישראלית, מכיוון שפגעו בקונצנזוס הציבורי לגבי הצבא ובמעמדו כא-פוליטי, וכרסמו לא רק ביחסי הדרגים אלא גם ביחסי צבא-חברה במדינה....
ההסלמה הרב-זירתית במהלך הפסח המחישה את התלכדות ציר ההתנגדות הפלסטיני, הנשען על חמאס והג'האד האסלאמי הפלסטיני, עם ציר איראן-חזבאללה. עיתוי ההסלמה גם קשור בזיקה הדוקה למשבר הפנימי בישראל ומשקף תעוזת יתר של אויביה ואת ניסיונם לבחון האם התרופף חוסנה כך שנוצרה הזדמנות לשינוי משוואת ההרתעה מולה. לנוכח שילוב גורמים אלה, ממשלת ישראל נדרשת לפעול להפחתת הקיטוב והמתחים בחברה ולהרגעת הזירה הפלסטינית, בהוכחת דבקות הלכה למעשה בסטטוס קוו בהר הבית. כך תוכל ישראל להתמקד בשלושה מישורי פעולה והם שיקום כללי המשחק מול חזבאללה בלבנון, ובחינה מחדש של...
המהפכה המשפטית
כל מה שרציתם לדעת הזירה המשפטית הזירה הצבאית היחסים עם ארצות הברית הזירה האזורית הזירה האזרחית לכידות חברתית
הביטחון הלאומי של ישראל בפרוס שנת 2022 – על סף הכרעות הקדמה איראן לקראת הכרעה בין משבר גרעין לסף גרעיני הזירה הפלסטינית האתגר המרכזי – עצירת הגלישה למציאות של מדינה אחת המערכת הבינלאומית שתי תפיסות ומחנאות גוברת הזירה האזורית חיכוך ומחנאות לצד דטנט ושיתופי פעולה הזירה הצפונית הדילמות והצורך לאתגר ולרענן את מדיניות ישראל ...
ממשלת ישראל החדשה עומדת מול אתגרים רבים וחשובים, אשר בכוחם לעצב את צביונה של מדינת ישראל לשנים רבות קדימה. אחד מהאתגרים הקיומיים בפני המדינה הוא השילוב של האוכלוסייה החרדית במרקמה החברתי והכלכלי. אין מדובר בצורך חיוני בהווה בלבד, אלא במיוחד בהסתכלות עתידית. הצמיחה הכלכלית המרשימה שנרשמה בעשרים השנים האחרונות, שהובילה לשיפור ברמת החיים, נמצאת כעת בסכנה שכן המגמות החיוביות מתנגשות עם המגמות הדמוגרפיות. ההסכמים הקואליציוניים והתקציב המתגבש לא רק שאינם מתמודדים עם הסכנה הזו אלא תורמים לה במידה רבה. נראה כי גם ללא ההשלכות הכלכליות...
חוסנם של הסכמי אברהם עומד למבחן מול צעדי הממשלה וההסלמה באלימות בזירה הפלסטינית. למדינות שחתמו עם ישראל על ההסכמים יש עניין לדבוק בהם במנותק מהנעשה בזירה הפלסטינית, בצפייה מממשלת ישראל להרגיע ולייצב את המצב. אולם, המשך ההסלמה כבר שואב לפחות את חלקן, גם מתוך הכרח, להתייחס למדיניות ישראל כלפי הפלסטינים ובעיקר לקראת חודש הרמדאן. החזרת הנושא הפלסטיני למרכז הבמה האזורית והבינלאומית מאתגרת את הסכמי הנורמליזציה הקיימים ופוגע ביכולת לצרף מדינות ערביות מרכזיות לתהליך – עניין המחייב תשומת לב ישראלית.
לחצו כאן לקריאת עבודת המחקר המלאה של המכון בנושא
ישראל ניצבת בפני צירוף של איומים חמורים על ביטחונה הלאומי, הרעה כלכלית בצילו של משבר כלכלי עולמי, וסדקים מתרחבים ביחסיה עם ארצות הברית. בה בעת החברה הישראלית שרויה בעימות פנימי חסר תקדים בשל קידום הרפורמה המשפטית, המעצים איומים אלה ופוגע ביכולת להתמודד אתם. בלי להידרש לתוכנה השנוי במחלוקת של הרפורמה, אין ספק כי מדובר בשינוי מרחיק לכת של כללי המשחק המשטריים והמשפטיים, הנתפס על ידי רבים כאיום ממשי על הדמוקרטיה ואשר מקודם במהירות הבזק בלי שתינתן הזדמנות אמיתית לגבש הסכמה רחבה. כתוצאה מכך...
שיחת הטלפון שנערכה ב-19 במארס בין נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושבמהלכה הביע הנשיא ביידן דאגה מההתפתחויות בזירה הפלסטינית ומתהליכי החקיקה בישראל מצטרפת לשורת התפתחויות בארצות הברית המחייבות את ממשלת ישראל להתחשב בכך שמהלכים שהיא נוקטת עלולים לחולל הידרדרות במערכת היחסים בין שתי המדינות. גם אם לישראל הזכות להגן על מה שהיא מעריכה שחשוב לביטחונה הלאומי, הרי שחשיבותה של ארצות הברית לביטחונה הלאומי מחייבה לייחס עדיפות לשימור היחסים עימה כנדבך במכלול השיקולים הרלוונטיים, ובעיקר ליכולת לקיים קשרים טובים בין...
המשבר החוקתי והמחאה הנרחבת בישראל, לצד הסלמת הטרור הפלסטיני, מחזקים את תפיסתו של נסראללה כי חולשתה הפנימית של ישראל מתגברת ומשכנעים אותו אשר ליכולת חזבאללה להרתיעה ולעמוד מולה במקרה עימות צבאי. התבטאויותיו הפומביות גורסות כי ישראל נמצאת על סף "מלחמת אזרחים" וכי קיצה קרב, בהתאם לקביעתו מהעבר שישראל הינה מדינת קורי עכביש. תפיסה זו עמדה גם בבסיס העימות הקודם עם ישראל סביב ההסכם בין ישראל ללבנון לקביעת הגבול הימי, אשר בראיית חזבאללה נחתם עקב איומי הארגון להשתמש בכוח צבאי נגד ישראל אם לא יוכרו זכויותיה של לבנון. המשבר הפנימי...
מדינת ישראל ניצבת בפני צירוף נסיבות חסר תקדים ועתיר סיכונים. בעוד איראן מתבססת בסף הגרעין והזירה הפלסטינית על סף הסלמה רחבה, ישראל עצמה דוהרת לעבר סף השלמת חקיקה הרת גורל בסדרי השלטון שלה. אויבי ישראל מתבוננים בסיפוק, שואבים ביטחון ועלולים להמר בהליכה על הסף, שאחריתה הסלמה רחבה ואולי מלחמה. חציית סף החקיקה מישראל הנוכחית לזו הלא נודעת נתונה להחלטת ממשלת ישראל בלבד. במרחב מרובה הסיפים, וכשגורל ישראל תלוי מנגד, עוד לא מאוחר לעצור, להידבר ולשקול, בטרם חצייה ובטרם תהום הפורענות.
