בשבוע הראשון של נובמבר 2026 שמרה ארה"ב על מערך כוחות במזרח התיכון הדומה בים לזה של מרץ 2026, אך דליל ממנו באוויר. בים הערבי פועלות שתי נושאות מטוסים, 11 משחתות וסיירת, ובים סוף ובים התיכון פועלות עוד שתי משחתות (ושלוש נוספות פועלות בים התיכון תחת הצי השישי האמריקאי); באוויר, לעומת זאת, לא דווח על מפציצים מוצבים קדימה, אין מטוסי F-22 בזירה, ובין 1 ל-7 בנובמבר לא דווח על הגעת מטוסי קרב חדשים. במקביל נמשך תגבור ההגנה האווירית: מערכת פטריוט הועברה לישראל, עשרות טיסות תובלה נחתו בבסיס עובדה מאז אמצע אוקטובר, ופיקוד המרכז קיבל השנה יותר...
מגמת דעת הקהל בישראל כלפי סין הפוכה מזו הנרשמת במדינות רבות בעולם. בעוד שתדמית סין משתפרת בכמה מדינות מערביות, בישראל האהדה כלפיה נשחקת באופן בולט. עם זאת, השחיקה אינה מתורגמת להתרחקות מקבילה בכל תחומי היחסים בין ישראל לסין, והקשרים המסחריים עם בייג׳ינג ממשיכים להתרחב. תמונה זו מצביעה על פער בין מקומה של סין במשק הישראלי לבין האופן שבו היא נתפסת כמעצמה וכשחקנית מדינית. במקרה הישראלי, התרחבות כלכלית אינה מלווה בשיפור בדימויה הציבורי של סין, ואילו ההסתייגות ממנה אינה מבטיחה צמצום של חשיפה כלכלית וטכנולוגית.
ערב הסעודית ניצבת כיום בפני צירוף חריג של איומים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים, מהחמורים שידעה. החידוש אינו בעצם קיומם של האיומים, אלא בהצטברותם ובהתרחשותם במקביל: המלחמה עם איראן ושלוחיה, ובראשם החות'ים, חושפת את מגבלות יכולתה של הממלכה להגן על שטחה ועל תשתיותיה; נפגעה יכולתה לייצא נפט באופן סדיר – צינור החמצן של כלכלתה ומקור עוצמתה; נמשכים הספקות באשר למהימנות המשענת הביטחונית האמריקאית; הפגיעה בהשקעות, בסחר ובתעופה מחריפה קשיים כלכליים שקדמו למלחמה, ובהם גירעון תקציבי גדול וקושי במימוש חזון 2030. הצטברות האיומים מעמידה במבחן,...
מפה אינטראקטיבית זו מציגה את פריסת הנכסים הצבאיים של ארה"ב ושחקנים רלוונטיים נוספים באזור. ההיערכות הנוכחית של ארה"ב משדרת הרתעה ומוכנות לפעולות צבאיות התקפיות, תוך שיקוף העדפה ברורה להימנעות מעימות ממושך. בשילוב עם פעילות מודיעין, מעקב וסיור (ISR) מוגברים ואיתותים דיפלומטיים, תצורה זו תומכת בדיפלומטיה כופה, אך גם מגבירה את הסיכון להסלמה כתוצאה מחישוב שגוי בזירה נפיצה ממילא. המפה מתעדכנת באופן שוטף ובדיוק רב ככל האפשר, בהתבסס על הערכות מודיעין ממקורות גלויים (OSINT) ודיווחים בתקשורת.
ניצחונם המוחץ של הדמוקרטים בבחירות האמצע בארצות הברית צפוי לעצב מחדש את היחסים בין ארצות הברית לישראל. בעוד הנשיא טראמפ פועל להפסקת הסיוע הצבאי שנתיים לפני שיפוג תוקפו של מזכר ההבנות הנוכחי, וסגן הנשיא ואנס מייחס את תבוסת הרפובליקנים למלחמה באיראן ולתמיכה בישראל, אי אפשר עוד לראות את המחויבות השנתית בסך 3.3 מיליארד דולר כמובנת מאליה, והסיכויים להסכם המשך נמוכים אף יותר. הדמוקרטים יקבעו את סדר היום, וסנקציות בגין אלימות מתנחלים ובניית התנחלויות חדשות, לצד הצבת תנאים למכירת נשק, עלולות להתקדם במהירות. גורלן תלוי בסיעה מפולגת: רוב...
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית...
דו"ח משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ל-2025 כלל את האימאם האמריקאי עמר סלימאן, מהקולות המוסלמיים הבולטים בארצות הברית, ברשימת עשרת המשפיענים המובילים בהפצת אנטישמיות. במאמר זה נטען כי אף שסלימאן מקדם שיח אנטי־ציוני חריף במסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל, הכללתו ברשימה כאנטישמי מהווה טעות אסטרטגית. בחינה רחבה של פעילותו חושפת תמונה מורכבת יותר: למרות החרפת השיח נגד ישראל בעקבות ה-7 באוקטובר, סלימאן הקפיד להבחין בין אנטי־ציונות לאנטישמיות, גינה פגיעה בקהילה היהודית והשתתף לאורך השנים בדיאלוג ובשיתופי פעולה עם מנהיגים יהודים. החשש הוא...
הדמוקרטים בקונגרס האמריקאי עדיין חלוקים בסוגיית מכירת הנשק לישראל, בעניין AIPAC ובשאלה אם לכנות את התנהלותה של ישראל בעזה רצח עם. לעומת זאת, בנושאים הנוגעים לגדה המערבית מתגבש קונצנזוס. מחוקקים דמוקרטים התלכדו סביב חמישה צעדים נגד אלימות מתנחלים והרחבת ההתנחלויות: חוק מניעת האלימות בגדה המערבית, שהוגש בשני בתי הקונגרס כדי להחזיר את הסנקציות מתקופת ביידן שבוטלו על ידי הנשיא טראמפ; החלטה בסנאט הדורשת ממחלקת המדינה דו״ח על התנהלות ישראל בתחום זכויות האדם בגדה המערבית; ושתי הצעות חוק המטילות סנקציות על בנייה בהתנחלויות, ובהן אחת הממוקדת...
ערב מבצע עם כלביא (יוני 2025) הייתה באיראן מערכת הגנה אווירית משולבת (IADS – Integrated Air Defense System) שהופעלה במשותף על ידי חילות האוויר איראן ושל משמרות המהפכה. חיל האוויר הישראלי פגע כנראה בצורה קשה במערכת זו עוד במבצע עם כלביא אך גם בשאגת הארי (מארס 2026), והדבר אפשר לו לאחר מכן לפעול כמעט בחופשיות בשמי איראן. מסמך זה מסכם את המידע בנושא, שפורסם במקורות גלויים בעולם ונאסף באמצעות יישומי הבינה המלאכותית PERPLEXITY ו-Chat GPT. הוא מתאר את מערכת ההגנה האווירית (הגנ"א) האיראנית ערב מבצע עם כלביא ביוני 2025.
תוצאותיהן המוגבלות של שתי המלחמות האחרונות מול איראן בכל הנוגע להסרת איום הגרעין והטילים מחזקות בישראל את התפיסה ששינוי המשטר בטהראן הוא הפתרון האולטימטיבי לאיום האיראני. ואולם, אף שהרפובליקה האסלאמית מתמודדת עם שורת משברים חריפים, קריסתה אינה בהכרח קרובה. המלחמות, הלחץ החיצוני והדיכוי הברוטלי של גל המחאות האחרון יצרו עייפות וייאוש בקרב הציבור האיראני, לצד התגייסות סביב תחושות סולידריות, לאומיות ותלות גוברת ברשתות הסיוע והרווחה של השלטונות. בה בעת, מנגנוני הביטחון שומרים על לכידותם ונערכים לדיכוי מחודש של מחאה, ואילו מתנגדי המשטר...
השינוי בהנהגה הלבנונית וחולשת חזבאללה בעקבות המלחמה עם ישראל מייצרים לכאורה הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות הפנימי בלבנון, באמצעות סיוע נרחב למדינה להבראת כלכלתה ולביסוס ריבונותה. אך מעבר לאתגרים הנובעים מהכשל המערכתי העמוק בו נתונה הכלכלה הלבנונית, החשש העיקרי הוא כי כספי הסיוע ישרתו במקביל את חזבאללה, המשולב היטב בדיפסטייט ובמוסדות הביטחוניים והאזרחיים של לבנון. המסקנה העיקרית במאמר זה היא שנדרש סיוע דחוף ללבנון הן לשיפור מצבה הכלכלי והן לשיקום האוכלוסייה השיעית שנפגעה במלחמה. זאת, תוך המשך המאמץ להחלשת חזבאללה ובתנאי שיכוננו המנגנונים...
בין 23 ל-25 בספטמבר ערך נשיא סין שי ג'ינפינג ביקור ממלכתי בוושינגטון – מפגשו השני השנה עם הנשיא דונלד טראמפ. הביקור התאפיין בטקסיות עשירה ובתוצרים צנועים הקונים למנהיגים זמן לקראת אתגריהם הפוליטיים הבאים: הארכה קצרה של הפסקת האש במלחמת הסחר, מנגנוני שיח חדשים, הצהרה משותפת על איראן וקביעת שתי פגישות נוספות עד סוף השנה. מעצמות העל מנהלות את היריבות ביניהן באופן דיפרנציאלי: מסכימות על מה שניתן, מצהירות על מה שנוח, ונמנעות ממוקשים שאינם ניתנים לפתרון או להסכמה. בשבועות שחלפו מאז הפסגה התחדדה התחרות בתחום הטכנולוגיה, וחודשה אספקת הנשק...
