סוריה: ממדינה למערכת היברידית — משמעויות לישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים סוריה: ממדינה למערכת היברידית — משמעויות לישראל

סוריה: ממדינה למערכת היברידית — משמעויות לישראל

מזכר 168, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, ספטמבר 2017

עקבו אחרינו בגוגל
English
כרמית ולנסי
אודי דקל
ענת קורץ

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה התערער בה מן היסוד תפקודה של המערכת המדינתית והתעוררו שאלות מהותיות אשר לאופן עיצובו של סדר מדינתי עתידי בשטחה ולמשמעויותיהן של המגמות המתהוות בזירה זו לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. מזכר זה מציע תשובות לשאלות אלה והמלצות למדיניות בנושאים אלה. הנחת הבסיס של מזכר זה היא כי בסוריה יישמרו הקליפה המדינתית והשלטון המרכזי, זאת על שום ריבוי הגורמים המעוניינים בכך. יחד עם זאת, צפוי כי המערכת הפנימית הסורית תיוותר בעלת מאפיינים "היברידיים", שכן השלטון המרכזי יתקשה להשיג לגיטימיות רחבה ולמסד משילות אפקטיבית בכל שטחי המדינה. על ישראל לפתח מענים אל מול מכלול האתגרים הניצבים בפניה בזירה הסורית. בין המענים המוצעים במזכר: על ישראל לשמר ולקדם הבנות ותיאום עם רוסיה; לשמר את התיאום האסטרטגי עם ארצות הברית בנוגע לעתיד סוריה ולרתום אותה למעורבות גוברת בתהליכי ההסדרה שם; לגבש אסטרטגיה משותפת עם ירדן, בגיבוי אמריקאי, כדי לכונן אזור השפעה משותף בדרום סוריה; להרחיב את הסיוע והקשר עם קהילות סוריות ברמת הגולן, כך שיהוו חייץ בינה לבין גורמים עוינים ובסיס לאיים של יציבות בזירה מורכבת זו.


הקדמה

בחלוף כשש שנים מאז תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה, שעדיין נמשכת, אומנם עלה בידי הנשיא בשאר אל־אסד לייצב במידת מה את שלטונו, אך סיום המלחמה אינו נראה באופק. המחאה השלווה נגד שלטונו של הנשיא האוטוקרטי, שהחלה ב־ 15 במרס 2011 במסגרת אירועי "האביב הערבי", הפכה עד מהרה למאבק רב משתתפים רצחני ולאסון הומניטרי חמור שהשפיע על כל המזרח התיכון, סחף לתוכו ערב רב של גורמים מקומיים והביא למעורבות של גורמים אזוריים ושל שתי מעצמות על.

סוריה שהכרנו השתנתה לבלי הכר מאז תחילת המלחמה. מספרם הרב של הגורמים המעוניינים לשמור על המעטפת המדינתית של סוריה, הגם שהם בעלי אינטרסים מנוגדים, מגביר את הסבירות לשימור ה"קליפה" של המדינה, לכל הפחות ברמה הפורמלית ובשיח הבינלאומי. עם זאת, בפועל נראה כי שלטון מרכזי האוכף מרות גורפת על כלל שטחי המדינה הוא בגדר תרחיש שסבירותו הולכת וקטנה, ולעומת זאת עולה הסבירות להתפתחותו של שלטון מורכב שבו משתתפים גורמים רבים.

אין כל ספק שהמלחמה המתמשכת והעקובה מדם, שהביאה להתפרקות המערכת המדינית והצבאית בסוריה, תהיה הגורם האסטרטגי המרכזי שיעצב בה את ההסדר הפוליטי העתידי. אחד הסימנים הבולטים לכך הוא היווצרותם של אזורים ושל מובלעות בתוך סוריה שבהם שולטים גורמים שונים, בעלי אינטרסים מנוגדים, שצברו כוח והשפעה במהלך המלחמה. הסכם שלום או הסדרה ישקפו הקפאת מצב מסוימת של יחסי הכוחות הפנימיים ושל התמיכה שמעניקים גורמים חיצוניים, אך לא יבטיחו רגיעה. ההתלקחויות המקומיות צפויות להימשך עוד הרבה מאוד שנים.

מעורבותם של גורמים רבים — בינלאומיים, אזוריים ומקומיים — בקלחת הסורית יוצרת "אינפלציה של כוח", וזהו גורם נוסף לאי־יציבות, שכן הוא מחייב לנהל את תהליך ההסדרה בהסכמה או לפחות בתיאום בין משתתפים רבים. "ביום שאחרי" יתקשו הגורמים המקומיים בסוריה להתנתק מתלותם בפטרונים — האזוריים והבינלאומיים. לכן נראה שבסוריה תיווצר מערכת פוליטית מורכבת שבה משולבים שלטון מרכזי חלש ומוקדי כוח מקומיים חזקים לצד מעורבות משמעותית של גורמי חוץ — אזוריים ובינלאומיים.

תוכן עניינים

המעצבים האסטרטגיים של התרחישים האפשריים

התרחישים

סוריה ביום שאחרי — סדר פוליטי היברידי

מציאות של ריבוי תרחישים

מאפייני האחדות

המאפיינים הפדרטיביים

המובלעת הסונית

הישות הכורדית

המאפיינים הכאוטיים

המערכת ההיברידית בסוריה — משמעויות והמלצות לישראל

עקרונות למדיניות ישראל

עוצמה קשה מול עוצמה רכה

סיכום

הערות

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock (modified by INSS)
הקו האדום הישראלי בסוריה – והמחיר של העימות עם טורקיה
האם ישראל הייתה צריכה לפעול צבאית בסוריה ולהסתכן בהידרדרות המצב מול טורקיה, ואיך עליה לפעול בעתיד מול ההתבססות הטורקית?
25/08/26
Anadolu via Reuters Connect
המירוץ ל-216 מיליארד דולר: כלכלת סוריה ומאמצי השיקום בעידן א-שרע
כשנה וחצי לאחר נפילת אסד: כיצד נראית הכלכלה הסורית, ומה ניתן ללמוד ממנה על עתידה של סוריה החדשה?
14/07/26
Mohammad Daher/NurPhoto via REUTERS
הפרלמנט הסורי החדש: תחילתה של דמוקרטיזציה או מעטפת בלבד?
מה ניתן ללמוד מכינון הפרלמנט הזמני של סוריה על כוונותיו של המנהיג א-שרע ועל עתידה של המדינה הנבנית מחדש?
05/07/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.