האם הטרור חוזר לארצות הברית? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם הטרור חוזר לארצות הברית?

האם הטרור חוזר לארצות הברית?

מבט על, גיליון 153, 28 בדצמבר 2009.

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר

ניסיון הפיגוע במטוס של חברת נורת'ווסט (25 דצמבר 2009) בידי מחבל מתאבד מהווה תזכורת בוטה למגמה המצטיירת מזה זמן ומעידה על חידוש מאמצי אל-קאעדה ושותפיו לפעול נגד ארצות הברית בשטחה ונגד בעלות בריתה במקומות שונים ברחבי העולם.


ניסיון הפיגוע במטוס של חברת נורת'ווסט (25 דצמבר 2009) בידי מחבל מתאבד מהווה תזכורת בוטה למגמה המצטיירת מזה זמן ומעידה על חידוש מאמצי אל-קאעדה ושותפיו לפעול נגד ארצות הברית בשטחה ונגד בעלות בריתה במקומות שונים ברחבי העולם.

הפיגוע הנוכחי מזכיר את שני הניסיונות הקודמים של אל-קאעדה באמצעות מנגנון פיגועי החו"ל שלו לפוצץ מטוסי נוסעים של חברות אמריקניות. כזכור בשלהי שנת 2001, זמן קצר אחרי מתקפת ה-11 בספטמבר שיגר אל-קאעדה שני פעילים שבנעליהם הוסלק חומר נפץ. האחד, ריצ'רד קולווין ריד (ה"שו בומבר") ניסה לפוצץ מטוס של חברת אמריקן איירליינס במהלך טיסה בין פאריס למיאמי (דצמ' 2001) ואילו השני, סג'יד באדאת, התחרט ונעצר בבריטניה (נובמבר 2003).

הפעולה האחרונה בשמי דטרויט מצטרפת לשורה של מעצרים של אזרחים אמריקנים ומהגרים, רובם ממוצא מוסלמי או כאלה שהתאסלמו, שהתרחשו בשנה וחצי האחרונות בארצות הברית ומחוצה לה וחשפו התארגנויות של יחידים ושל תאים לביצוע מעשי טרור. המעורבים בפרשיות הללו אימצו את תפיסת העולם המיליטנטית של הג'האד העולמי ובשלב מסוים התנדבו לעבור אימונים אצל גורמי טרור השייכים או המזוהים עם אל-קאעדה לרוב באזור אפגניסטאן/פקיסטאן. חלק מהפעילים הללו התכוונו לבצע פיגועים בארצות הברית וחלקם יצאו ממנה לבצע פעולות טרור במקומות שונים ברחבי העולם.

הפרשיה האחרונה, שלפני תקרית המטוס, נחשפה בדצמבר 2009 עם מעצרו בשיקגו של דאוד סייד גילאני (49) יליד ארצות הברית, בן לאב פקיסטאני ולאם אמריקנית, שבנעוריו עבר להתגורר עם אימו בארצות הברית. גילאני היה מעורב באיסוף מידע מודיעיני ששימש את ארגון לשכר-א-טויבה הפקיסטאני לביצוע מתקפת הרצח במלונות המרכזיים במומביי, אשר הביא למותם של למעלה ממאה ושישים בני אדם ולפציעת מאות, בהם 8 ישראלים ויהודים. בנוסף, תכננו גילאני ושותפו האמריקאי-פקיסטני, בהנחיית בכירים מארגון המקורב לאל-קאעדה, לבצע פיגוע נקמה בדנמרק נגד מערכת העיתון הדני שפרסם קריקטורות של הנביא מוחמד שנתפסו כפוגעות באסלאם. גילאני הסתבך בשעתו בפלילים ונכלא בשל ניסיונו לייבא הרואין מפקיסטן. הוא שוחרר מהכלא בידי היחידה האמריקאית ללחימה בסמים (DEA) ונשלח לפקיסטאן כסוכן סמוי שלה במטרה לרגל אחר רשתות סמים מקומיות. במהלך פעילותו זו התקרב, ככל הנראה, לגורמים המזוהים עם האסלאם הרדיקאלי ובסיועם עבר אימונים שבסיומם גויס לסייע להם לבצע פעולות טרור.

בפרשייה אחרת שנחשפה עם מעצרו בספטמבר 2009 של נג'יבוללה זאזי (24), יליד אפגאניסטן, אשר גלה עם משפחתו לארצות הברית וחי בניו יורק מגיל ארבע עשרה, התברר כי בעקבות נסיעתו לפקיסטן כדי לשאת את בת דודתו, הוא חבר לגורמים רדיקאלים ששכנעו אותו להתגייס לשורות הג'האד העולמי. הוא התנדב לעבור אימונים במחנה אל-קאעדה באזור פשוואר בפקיסטן וב-2009 חזר לארצות הברית ובהנחיית מפעיליו עבר לדנוור, קולוראדו שם אגר חומרים להכנת מטעני חבלה מאולתרים (TATP), כנראה לצורך פיגוע בניו-יורק. הוא נעצר בחשד שאסף מידע מודיעיני על כמה מטרות כדוגמת אצטדיוני ספורט ומוקדי התחבורה הגדולים בעיר.

באוקטובר 2008, התפרסם דבר מעצרו בפקיסטאן של בריאנט ניל וינאס, אזרח אמריקני נוצרי שהתאסלם (24). וינאס נעצר לאחר שעבר אימוני חבלה במחנה של אל-קאעדה בווזיריסטאן. בתום אימוניו, השתתף וינאס בסדרת תקיפות שביצע אל-קאעדה נגד בסיסים אמריקנים באפגניסטאן. וינאס התנדב לבצע פיגוע התאבדות מטעם הארגון באפגניסטאן, אך לא נענה. זאת, כנראה, משום ערכיותו כמי שעשוי להיקרא לדגל לפעולה כזו על אדמת ארצות הברית או במדינה מערבית אחרת. בשובו מאפגניסטאן, שם חיפש כלה, נעצר וינאס על ידי כוחות הביטחון הפקיסטאנים והוסגר לארצות הברית. מכתב האישום שהוגש נגדו בארצות הברית, נודע גם על כוונות פיגוע בבלגיה של חברי תא טרור אחר עימו היה קשור, אולם רוב פרטי הפרשה הזו נותרו בשלב זה חסויים.

פרשייה אחרת, המוכרת מהחודשים האחרונים, בה היה מעורב אזרח אמריקני מוסלמי ממוצא פלסטיני, עלתה לכותרות בנובמבר 2009 בעקבות מסע הרצח שביצע נצ'אל מאליכ חסן, פסיכיאטר בצבא ארצות הברית. זה הרג שלושה עשר חיילים ופצע כשלושים חיילים ועוברי אורח במסע ירי בפורט הוד, טקסס. על-פי כלל המידע שהתפרסם, הפיגוע בוצע על ידו כנקמה על ההרג שמבצעת ארצות הברית נגד מוסלמים חפים מפשע ברחבי העולם. לאחר המעשה נחשפו קשריו ההדוקים, כולל בימים שלקראת ביצוע התקיפה, עם אנוואר אל עוולאקי, איש דת מוסלמי קיצוני ממוצא תימני שחי מספר שנים בארצות הברית ושחזר לאחרונה לתימן, שם דווח על ניסיון התנקשות בחייו בידי כוחות הביטחון התימנים.

דוגמאות נוספת למגמה זו ניתן למצוא בתא שהקים דניאל פטריק בויד, אמריקני מווירג'יניה שהתאסלם בגיל צעיר והתנדב להלחם לצד המוג'הדין האפגאנים בלחימתם נגד כוחות ברית המועצות. לאחר שובו מאפגניטאן ניהל בויד חיים נורמטיביים בארצות הברית. ואולם, בעקבות תהליך של "רדיקאליזציה עצמית", חזר בויד לפני מספר שנים להיערך לביצוע פעילות טרור בתחומי ארצות הברית. לשם כך החלו הוא ושותפים שגייס לאגור אמצעי לחימה, כדי לממש את תכניתו. יצוין כי בשנים 2006 ו-2007 ניסה בויד (פעם עם בנו ופעם נוספת עם בנו ועוד שני שותפים) להיכנס לישראל כדי להגיע בסופו של דבר לעזה במטרה להשתתף בלחימה נגד ישראל. בשנת 2009 נעצרו בויד וחברי התא שהקים בצפון קרוליינה באשמה של תכנון תקיפה של בסיס מארינס בקוואנטיקו.

לפרשיות אלה ניתן להוסיף גם את מעורבותם של כ-20 פעילים אמריקנים ממוצא סומאלי, אשר גדלו וחונכו בארצות הברית מנעוריהם והתנדבו לצאת להלחם בסומליה ולבצע פיגועי התאבדות מטעם ארגון אל שבאב הסומאלי. שניים מהם מימשו הלכה למעשה את כוונותיהם והפכו למתאבדים האמריקנים הראשונים בחו"ל. ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי לו בחרו מפעיליהם לשגרם לבצע פעולות כאלה בתוככי ארצות הברית במקום בסומליה הם היו נענים בחיוב.

האירועים הללו מעידים, על מאמץ בטחוני מוגבר ויעיל של גורמי האכיפה בתוך ארצות הברית לסכל טרור בשטחה ובה בעת מסייעים בהבנת החלטתו של הנשיא אובאמה לתגבר באופן משמעותי את כוחות ארצות הברית בזירת הלחימה באפגניסטאן ובפקיסטאן נגד אל-קאעדה ושותפיו. מכאן גם ניתן להבין את נחישותו של הנשיא האמריקני להדק את שיתוף הפעולה הביטחוני עם שותפותיה של ארצות הברית בלחימה בטרור כדוגמת תימן, סעודיה, מדינות המגרב ואחרות מתוך הבנה כי מאבק זה הינו חלק מרכזי בבניית חומת המגן לאזרחי ארצות הברית מפני איום הטרור הנשקף לביטחונם בארצם, כמו גם לאזרחיהן של בעלות בריתה עקב נחרצותם של אל-קאעדה ושותפיו להמשיך ולבצע טרור בינלאומי רצחני גם בעתיד.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.