האם אל קאעדה חוסל או התחזק? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על האם אל קאעדה חוסל או התחזק?

האם אל קאעדה חוסל או התחזק?

מבט על, גיליון 456, 12 אוגוסט 2013

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
אביעד מנדלבאום
אל-קאעדה זכה השבוע לעדנה והבליח לכותרות המהדורות הפותחות בכלי התקשורת העולמיים כמי שמאיים ישירות על ביטחונן של שגרירויות מערביות, בראשן אלה האמריקאיות, ועל אזרחי העולם. ניצחון תעמולתי זה נפל לידיו בעקבות פרסום פומבי שניתן למידע מודיעיני, אשר פרטיו החלקיים הודלפו מפי דוברי הממשל האמריקני ומגורמי מודיעין אנונימיים. פרסום זה הביא לחידוש מטוטלת הערכות המצב לגבי רמת האיום שמהווה כיום אל-קאעדה.

אל-קאעדה זכה השבוע לעדנה והבליח לכותרות המהדורות הפותחות בכלי התקשורת העולמיים כמי שמאיים ישירות על ביטחונן של שגרירויות מערביות, בראשן אלה האמריקאיות, ועל אזרחי העולם. ניצחון תעמולתי זה נפל לידיו בעקבות פרסום פומבי שניתן למידע מודיעיני, אשר פרטיו החלקיים הודלפו מפי דוברי הממשל האמריקני ומגורמי מודיעין אנונימיים. פרסום זה הביא לחידוש מטוטלת הערכות המצב לגבי רמת האיום שמהווה כיום אל-קאעדה. בעוד שבשנה האחרונה הציגו בכירי הממשל האמריקאי, אנשי ביטחון ופרשנים רבים, תמונת מצב אופטימית לפיה הארגון עומד בפני חיסולו הקרוב, בשבוע האחרון, נעה המטוטלת לעבר העצמתו מחדש של אל-קאעדה ושותפיו כתמנון רב זרועי המסוגל לבצע פיגועי טרור מקבילים ורבי נפגעים במקומות שונים בעולם.

 

ההחלטה של הממשל האמריקני לסגור מספר רב של שגרירויות ולהוציא התרעת מסע לאזרחיו התבססה ככל הידוע, על מידע מודיעיני נקודתי, שנבע מיירוט תקשורת בין ד"ר איימן אל-זוואהירי, מנהיג אל-קאעדה, עם כמה מבכירי שותפיו ובראשם נאצר אל-ווחיישי, מזכירו האישי לשעבר של בן לאדן ומנהיג אל-קאעדה בחיג'אז. בתקשורת זו הנחה אותם, ככל הנראה, אל-זוואהירי לבצע תקיפות רחבות היקף נגד שורה של יעדים אסטרטגיים. לכך נוסף גם המידע שמאגר חדש-ישן של אסירים מקרב אנשי אל-קאעדה מקומיים בעיראק, לוב, פקיסטאן, ותימן נמלטו בהמוניהם בפעולות בריחה נועזות ומאורגנות מבתי הכלא במדינות אלה. 

שיתוף הציבור במידע מודיעיני ובהתרעות מסע הפך בשנים האחרונות לנוהג רווח במדינות מערביות שונות. ניתן לייחס זאת לזעזוע העולמי שנגרם כתוצאה ממתקפת ה-11 בספטמבר 2001 אשר הוביל לבדק בית עמוק ולפריסה פומבית חסרת תקדים של מידע מודיעיני אינטימי ומסווג ביותר. החלטת הממשל האמריקאי להוציא לאור כעת מידע מודיעיני איכותי, גם במחיר של "שריפת" יכולותיו לנטר שיחות של מנהיגי אל-קאעדה, שתעלה במחיר אובדן יכולת ספציפית זו, ניתנת להסבר משיקולים שונים: האחד – הצורך המהותי להבטיח את חיי האזרחים המבקרים בנציגויות המדינה לקבלת שירותים וחשופים לפגיעה מצד תוקפים. אזרחים אלו, בניגוד לאנשי הנציגויות, אינם מוגנים במתחמים מבוצרים ומאובטחים היטב. מניעת ביקורים עשויה לסייע להיערכות יעילה יותר מפני ההתקפה הצפויה. השני – הממשל מבקש לבלום ביקורת נוקבת נגד החדירה לפרטיות האזרח תוך שימוש גורף בהאזנה ובמעקב אחר שיחות והתכתבויות של אזרחים בארצות הברית ומחוצה לה על ידי גופי המודיעין והאכיפה. השלישי – ממשל אובמה, שנכווה ברותחין הביקורת, בשל אי טיפול ראוי במידע מודיעיני שהוביל, לדברי המקטרגים, לרצח השגריר האמריקני ושלושה ממאבטחיו בבנגאזי שבלוב, בספטמבר 2012, נזהר כעת שבעתיים ומוכן אף לסכן מקורות מודיעיניים יקרי ערך, כדי שלא יואשם שוב שכשל. 

השאלה החשובה העולה מאירועי השבוע האחרון היא האם אל-קאעדה נחלש או התחזק בהשוואה לעבר ומה מידת הסכנה הנשקפת ממנו ומשותפיו לחידוש מערכת טרור עולמית בהיקפים שנודעו בעבר. 

ההערכה שאל-קאעדה לא רק נחלש מאוד אלא שקיצו קרוב לוודאי, כפי שהשמיע הנשיא האמריקני בעבר, נראתה כבר עם השמעתה, כמוקדמת מדי. הערכה זו נסמכה, על העובדה, כי הארגון נפגע קשה כתוצאה מהמאבק בטרור, שנוהל במהלך למעלה מעשור, מאז פיגועי הטרור בארצות הברית ובמיוחד בשנים האחרונות. בשנים אלה איבד אל-קאעדה את בן לאדן, מנהיגו המיתולוגי ורבים ממפקדיו הבכירים חוסלו במתקפות כלי הטייס הבלתי מאוישים, או נעצרו, ובכך נפגעה קשות יכולתו לבצע פיגועים במערב. פעילותה של ארצות הברית אילצה את הארגון ואת שותפיו להקדיש זמן, אמצעים ומאמצים ניכרים, כדי לשמור על נפשם ועל חירותם. גם אירועי 'האביב הערבי' שבישרו את העדפת ההמונים במדינות ערב – דרך ההתקוממות העממית הבלתי חמושה, בשמם של רעיונות ליבראליים ודמוקרטיים, על פני תפישת העולם שמייצג אל-קאעדה, שהטיף לסילוק המשטרים הישנים באמצעות ג'יהאד מיליטנטי, עוררו תקווה, כי הם ינחיתו מכת מוות על הארגון. 

 

אולם בחפשם אחר דרך לשרוד ואף להתחדש, בחרו מנהיג אל-קאעדה ושותפיו לאמץ את 'האביב הערבי' לחיקם, כדי להופכו ל'אביב אסלאמי'. הם עודדו את סילוק המשטרים ולו גם בידי גורמים שאינם נמנים עם שורותיהם ואפילו בשמם של רעיונות זרים ומנוגדים לאלה שבהם הם דוגלים, ובלבד שיקדמו אותם למטרתם. הם ניצלו את התערערות היציבות באזורים שונים במזרח התיכון ובאפריקה, כדי לשחרר מכלאם את אנשיהם, לצבור אמצעי לחימה ולהתפרס באזורים בעלי משילות נמוכה או בלתי אפקטיבית. כך אנו מוצאים את אל קאעדה מעודד ומסייע לארגונים בעלי השקפה סלאפית ג'האדיסטית להתבסס במגרב, בסאהל, בצפון ובמרכז אפריקה, בסיני, ולאחרונה, באופן ממוקד, בסוריה. לאזורי לחימה אלה נוהרים מתנדבים חדשים הצוברים ניסיון קרבי, מתחככים עם שותפיהם לדרך ומתחזקים באמונתם בג'האד העולמי. אלה מהווים עבור אל-קאעדה ושותפיו את עתודות כוח האדם לקידום פעילות טרור עולמי. 

אל-זוואהירי ואנשיו מקווים, כי השלמת נסיגתה של ארצות הברית מעיראק והנסיגה הצפויה של כוחות הצבא המערביים מאפגניסטן במהלך שנת 2014, יאפשרו לאל-קאעדה, אשר ממוקם, ככל הידוע, באזור השבטי בפקיסטאן, להתבסס מחדש ולפעול באופן חופשי באזור. לרשות אל-קאעדה עומד עדיין מאגר מפקדים מהדור הוותיק ומנגנון פיגועי חו"ל שממשיך לגייס, לאמן ולהפעיל פעילים, ובכלל זה גם מערביים. כל אלה מעוררים אצל אל-קאעדה ובעלי בריתו הקרובים את התקווה כי יוכלו לחדש את תנופת הפיגועים שלהם. בין בעלי בריתו קרובים ניתן למנות את הבאים: אל-קאעדה בעיראק, אל-קאעדה בחיג'אז ואל-קאעדה במגרב ולצידם ארגונים שותפים מדרגת קרבה שנייה, המזוהים עם דרכו ג'בהת אל-נוצרה הפועל בסוריה, אנצאר בית אל-מקדס הפועל בסיני, אל-שבאב הסומלי ו-בוקו הראם הניגרי וארגוני אנצאר אל-שריעה הפועלים במדינות שונות במזרח התיכון. 

 

כך, למרות שחזונו של אל-זוואהירי לכונן ח'ליפות אסלאמית ולהחזיר את עטרת האסלאם ליושנה ולימי זוהרה לא נראים כברי הגשמה, נראה, כי אל-קאעדה באמצעות שותפיו ואולי אף בעצמו, בעקבות נסיגת כוחות ארצות הברית ונאט"ו מאפגניסטן, צפויים לנסות ולחדש את מאמציהם לבצע מערכת טרור רבתי כפי שעשו בעבר. מידת הצלחתם לממש את כוונותיהם הברורות הללו, כפי שהוכיח המידע שפורסם בשבוע החולף, תלויה במידה רבה באפקטיביות של המערכה נוגדת הטרור לסכלו מבעוד מועד. הדבר תלוי ביכולת של גופי מודיעין ואכיפה מקומיים לשתף פעולה בינם לבין עצמם ובינם לבין גורמי מודיעין וגורמי אכיפה זרים. לצידם יש חשיבות עליונה גם להעמקת המערכה הדיפלומטית-ציבורית שנועדה להקהות את הקסם שהילכו רעיונות העוועים של אל-קאעדה על צעירים מוסלמים ברחבי העולם. 

עבור ישראל משמעות ההצלחה לבלום את ניסיונות אל-קאעדה ושותפיו מלשוב לפעילות טרור רחבת היקף, היא בעלת חשיבות עליונה: בחו"ל מהווים יעדים ישראלים ויהודיים מטרות אטרקטיביות במיוחד עבור גורמי הג'האד העולמי. בגבולותיה נערכים ארגונים שותפים לאל-קאעדה עם כוונה מוצהרת לנצל את קרבתם אליה, כדי לתקוף את אזרחיה וחייליה. הוכחה ברורה לכך ניתנה כבר בסוף השבוע האחרון כאשר חוליית מחבלים מארגון אנצאר בית אל-מקדס התכוונה לירות טילים לעבר אילת. גם בגבול עם סוריה מצויים פעילי ג'יהאד עולמי, הלוחמים נגד משטר אסד, אך במקביל ממתינים לשעת כושר ורגיעה, כדי לפעול נגד ישראל. מכאן ברור, כי לצד מדינות מערביות, ערביות ואחרות, גם ישראל נמצאת כיום בחזית המאבק בטרור העולמי בגבולותיה, כשותפה ראויה ותורמת, במערכה נגד הג'יהאד העולמי ברחבי העולם. 

__________________
יורם שוייצר הוא ראש תכנית המחקר ללוחמה בטרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי.
אביעד מנדלבאום הוא מתמחה בתכנית המחקר ללוחמה בטרור ומלחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.