בקיעים במשפחת הג'האד העולמי בסוריה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על בקיעים במשפחת הג'האד העולמי בסוריה

בקיעים במשפחת הג'האד העולמי בסוריה

מבט על, גיליון 518, 16 בפברואר 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
אליאור אלבחרי
אילן שקלרסקי
למלחמה הפנימית העזה בין גורמי האופוזיציה ובראשם הארגונים האסלאמיים השלכות הן בסוריה והן במערב. מעקב אחר אופן התפתחות המערכה בין הארגונים עשוי לסייע גם לישראל להיערך טוב יותר לקראת האיום הצפוי לה מנוכחותם ופעילותם של כשלושים אלף פעילי ג'יהאד עולמי על מפתן גבולותיה, ומהווה לדברי ראש אמ"ן, אביב כוכבי, את אחד מארבעת האיומים המרכזיים לביטחונה הלאומי של ישראל בשנה הקרובה.


הודעתו של מנהיג אל-קאעדה המרכזי על התנערותו מארגון "האומה האסלאמית של עיראק וסוריה רבתי" (המוכר בראשי התיבות שלו בערבית דאע"ש – אל-דוולה אל-אסלאמיה ללעיראק וא-שאם) עוררה עניין תקשורתי רב והפתיעה רבים. אולם חיכוכים בין אל-קאעדה המרכזי לבין שותפיו לדרך הג'יהאד העולמי אינם מחזה נדיר, וכך גם סכסוכים בקרב השותפים והתומכים של הארגון. ראוי לציין כי עימות פומבי בולט כזה כבר פרץ לפני מספר שנים בין מנהיג אל-קאעדה בן לאדן וסגנו דאז, אימן אל-זוואהירי לבין אבו-מצעב אל-זרקאוי, מי שייסד והנהיג את ארגון אל-קאעדה בעיראק, ממנו צמח לימים דאע"ש.

ההכרזה הפורמאלית והפומבית הנוכחית של אל-זוואהירי לא נוצרה יש מאין, אלא היוותה עוד שלב בהתפתחות בינו לבין אבו-באכר אל-בע'דאדי, ראש ארגון הדאע"ש. זרעי העימות ניטעו כבר במחצית הראשונה של השנה שעברה, כאשר אל-בע'דאדי הכריז על דעת עצמו, באפריל 2013 על איחוד בין ארגון "המדינה האסלאמית בעיראק" לבין ג'בהת אל-נצרה בסוריה והקמת ארגון בשם "האומה האסלאמית של עיראק וסוריה רבתי" (דאע"ש). כבר למחרת, הודיע מפקד ג'בהת אל-נצרה, אבו מחמד אל-ג'לאני, כי הוא מסתייג מהאיחוד וכי אינו מכיר בו. תגובתו המתריסה של אל-ג'לאני, אשר נשלח לסוריה על ידי אל-בע'דאדי עצמו, עוררה חשש בקרב הנהגת "האומה האסלאמית בעיראק" שהגולם קם על יוצרו וכי אל-ג'לאני כופר בסמכותם. בשל כך, החליטו מפקדי המדינה האסלאמית בעיראק להקים ארגון גג שיחלוש על כלל הפעילות בעיראק ובסוריה מעל לראשו של מפקד ג'בהת אל נצרה.

    מנהיג אל-קאעדה המרכזי, אימן אל-זוואהירי ניסה לתווך בין הצדדים וגייס לצורך כך תומכים בעמדתו, ביניהם מקורבו נאצר אל-ווחיישי, מנהיג אל-קאעדה בתימן. בכך ניסה אל זוואהירי לשמור על אחדות השורות ובה בעת לשמר את מעמד הבכורה שלו כמנהיג אל-קאעדה המרכזי. משכשלו המגעים לפיוס, פרסם אל-זוואהירי קלטת שמע ביוני 2013 ובה ביטא את הצורך של כל אחד משני הארגונים לפעול בארץ מושבו המרכזי, קרי, "האומה האסלאמית" –  בעיראק (דאע"ש), וג'בהת אל-נוצרה – בסוריה. אולם אל-בע'דאדי דווקא בחר להגיב בנקיטת צעדים מעשיים, כדי לממש את כוונתו לפעול בשתי המדינות גם יחד, ואכן מאמצע שנת 2013 העלה את פרופיל הנוכחות של דאע"ש בסוריה, זאת במקביל להגברה משמעותית של פעילות ארגונו גם בעיראק. ביטוי לפעילותו המוגברת בעיראק ניתן היה לראות לאחרונה כאשר אנשי ארגונו השתלטו זמנית על פלוג'ה ורמאדי, השוכנות במחוז אנבאר שבמערב המדינה. גם בסוריה, הפך דאע"ש לדומיננטי מבין שני ארגוני הג'יהאד העולמי והוא אף הצליח להשתלט על כמה עיירות בצפון, שהבולטת בהן היא רקה, שבה מתגוררים מאות אלפי תושבים. כמו כן נכבשו על ידי פעיליו אזורים נוספים בצפון מזרח סוריה, ובהם חלקים רחבים במחוז דיר א-זור.

    במרוצת הזמן שחלף מראשית פרוץ העימות, התפתחו מחלוקות ועימותים בשטח בין אנשי דאע"ש לבין גורמי אופוזיציה אחרים כגון "הצבא הסורי החופשי" ולוחמים מקרב החזית האסלאמית, אשר הכריזה על הקמתה בסוריה בנובמבר 2013. עימותים אלה באו לידי ביטוי בהתנגשויות אלימות בין אנשי דאע"ש לבין אנשי החזית, שכללו חיסולים הדדיים וחטיפות פעילים. התנגשויות דומות  התפתחו גם בין אנשי דאע"ש לבין אנשי ג'בהת אל-נצרה והתרחשו לאחרונה בדרומה של רקה ובדיר א-זור.

    עיקר הביקורת שנמתחה על אנשי דאע"ש עסקה בהתנהגותם הברוטלית כלפי האוכלוסייה המקומית וניסיונם לכפות את חוקי השריעה על התושבים המקומיים. התנהלות זו מצאה את ביטויה בענישה קשה של מי שסטה מפרשנותם הקשוחה לחוקי האסלאם, באכיפה קפדנית על לבוש אסלאמי מלא לנשים, באיסור על עישון וניגון מוסיקה בפומבי. בדצמבר 2013, בראיון פומבי ראשון שהעניק לאל-ג'זירה הסתייג מנהיג אל-נוצרה מדרכו של דאע"ש וטען, כי פעולותיו הן פושעות וכופרות. תגובת דאע"ש לא אחרה להגיע ודובר מטעם הארגון פרסם קלטת ובה איים לרסק את המתנגדים לדרכו של הארגון ואף הציע פרס כספי לכל מי שיערוף את ראשו של לוחם מארגון מתחרה. לנוכח המשך הביקורת הגורפת על ארגונו, פרסם גם אל-בע'דאדי מנשר שבו הוא נחלץ להגנת אנשיו בטענה כי הארגון שבפיקודו מושיט יד לפיוס, וכי אנשיו עושים הכול כדי להגן על המוסלמים נגד אויביהם כאשר עיקר לחימתם מכוונת נגד אויבי האסלאם הכופרים השיעים בעיראק ובסוריה. בניסיונו להבליט את מעמדו כמנהיגם של גורמי הג'האד העולמי ולמנוע התרחבות השסע בשורותיהם קרא אל-זוואהירי, בקלטת שמע שפרסם בינואר 2014, לעצור את האלימות בין הארגונים האסלאמיים הלוחמים באסד, ולהקים מועצה שתגשר על המחלוקות על סמך עקרונות השריעה וההלכה האסלאמית. אולם נראה, כי בשלב זה, אל-בע'דאדי לא מתכוון להיכנע לתכתיביו של מנהיג אל קאעדה. ביטחונו העצמי הרב – עקב ההצלחות שנחל דאע"ש בעיראק ובסוריה בתקופה האחרונה – ואמונתו בצדקת דרכו כמי שמציית לדרך שהתווה הנביא מחמד, באו לידי ביטוי בדבריו הפומביים האחרונים שבהם קבע כי בין הנחיות הניתנות בידי אדם (בכוונו לפסיקותיו של אל-זוואהירי) לבין דבקות בדרכו של הנביא, אותה הוא וארגונו מייצגים ככתבם וכלשונם, הבחירה ברורה.

    למלחמה הפנימית העזה בין גורמי האופוזיציה ובראשם הארגונים האסלאמיים השלכות הן בסוריה והן במערב. ראשית, הפלגנות ההולכת ומחריפה בין הארגונים הסלפים, שמטרתם הראשונית הייתה להתמקד בלחימה בשליט הסורי, בשאר אל-אסד, וכעת מקדישים את מרבית מאמציהם ללחימה פנימית בינם לבין עצמם, משחקת לידיו של הנשיא הסורי. שנית, העימות בתוך המחנה הסלפי–ג'האדיסטי מהווה עבור מדינות המערב הזדמנות לנסות ולבלום את האיום המתגבר, הנרקם נגדם מצד גורמי הג'יהאד העולמי, אשר מתבססים בסוריה ומאיימים לפרוץ ממנה בעתיד אל רחבי העולם. היריבות המרה והטינה בין פעילי הארגונים הללו מאפשרת כר נרחב ופורה לפעולות גיוס, תעמולת נגד ואף ניצול העימות הפנימי כדי להחלישם ולהבאיש את ריחם ודימוים בעיני מתגייסים פוטנציאלים חדשים לשורותיהם. אולם, על אף שבשלב זה לא נראה כי העימות הפנימי הזה כבר הגיע לכדי מלחמת אחים כוללת, ועל אף התדמית הפרגמטית יחסית לה זוכה ארגון ג'בהת אל-נוצרה בתקשורת העולמית אל מול יריבו הברוטלי מעיראק, מומלץ שלא לטעות ולחשוב שאחדות החזון של הארגונים הללו נפגעה. שניהם שייכים לאותו זרם רעיוני ויונקים מאותם מקורות אידיאולוגים. תכניתם האסטרטגית לגבי חזון הקמת מדינת הלכה  אסלאמית במודל הטאליבן – זהה. ההבדל הוא בעיקר בנכונות של ג'בהת אל-נוצרה לדחות, בשלב זה, מטעמי נוחות, את המערכה האמיתית על אופייה ההלכתי של סוריה למועד מאוחר יותר לאחר שיוכרע המאבק מול הנשיא אסד.

    מעקב אחר אופן התפתחות המערכה בין הארגונים עשוי לסייע גם לישראל להיערך טוב יותר לקראת האיום הצפוי לה מנוכחותם ופעילותם של כשלושים אלף פעילי ג'יהאד עולמי על מפתן גבולותיה, ומהווה לדברי ראש אמ"ן, אביב כוכבי, את אחד מארבעת האיומים המרכזיים לביטחונה הלאומי של ישראל בשנה הקרובה.

______________________

יורם שוייצר הוא ראש תכנית המחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה

אליאור אלבחרי ואילן שקלרסקי הם מתמחים בתכנית המחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהסוריה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.