אל-קאעדה ושאלת היציבות בתימן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • מבצע שאגת הארי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • מבצע שאגת הארי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על אל-קאעדה ושאלת היציבות בתימן

אל-קאעדה ושאלת היציבות בתימן

מבט על, גיליון 501, 24 בדצמבר 2013

English
יורם שוייצר
מסמך פנימי שנכתב על ידי מפקדי אל-קאעדה בחיג'אז ונחשף לאחרונה עוסק בבחינה מחודשת של אסטרטגיית הארגון בשנים 2011 – 2012, כאשר אנשיו השתלטו על מספר מחוזות בדרום-תימן, ובטא התלבטויות של ראשי הארגון בכל הנוגע ליחסי הארגון עם האוכלוסייה המקומית בתימן בשל רצונו לזכות באהדתה ובתמיכתה במאבקו מול הממשל בצנעא. מסמך זה מאפשר הצצה נדירה להלך הרוח השורר בקרב מפקדי הארגון באשר לתכנון המשך המערכה נגד הממשל התימני, ומשקף דילמות דומות הניצבות גם בפני שותפי אל-קאעדה, המעורבים בלחימה בזירות אחרות נגד משטרים בעלי יכולת משילות מוגבלת.

מסמך פנימי שנכתב על ידי מפקדי אל-קאעדה בחיג'אז ונחשף לאחרונה עוסק בבחינה מחודשת של אסטרטגיית הארגון בשנים 2011 - 2012, כאשר אנשיו השתלטו על מספר מחוזות בדרום-תימן, ובטא התלבטויות של ראשי הארגון בכל הנוגע ליחסי הארגון עם האוכלוסייה המקומית בתימן בשל רצונו לזכות באהדתה ובתמיכתה במאבקו מול הממשל בצנעא. מסמך זה מאפשר הצצה נדירה להלך הרוח השורר בקרב מפקדי הארגון באשר לתכנון המשך המערכה נגד הממשל התימני, ומשקף דילמות דומות הניצבות גם בפני שותפי אל-קאעדה, המעורבים בלחימה בזירות אחרות נגד משטרים בעלי יכולת משילות מוגבלת, במדינות כמו סוריה, עיראק, מאלי ואחרות. המסמך שפורסם על ידי אל-ווחיישי, מנהיג אל-קאעדה בחצי-האי ערב שהיה בעבר מזכירו האישי של בן-לאדן, עולה בקנה אחד עם המלצות מפקדו לשעבר, בן-לאדן, כפי שבוטאו במכתבים שנמצאו בעזבונו, באחוזה שבה חוסל באבוטאבאד. בן-לאדן המליץ לאל-ווחיישי כי ארגונו יימנע מפגיעה באזרחים ואפילו בחיילים תימניים, אלא אם חייבים להתגונן כאשר הם תוקפים, ולהתמקד בלחימה באמריקאים. המלצה זו נועדה לשכנע את האוכלוסייה התימנית לתמוך במאבקו של הארגון. בהקשר זה ניתן להבין את התנצלותו הפומבית של בכיר בארגון בפני משפחות קורבנות הטבח שביצעו התוקפים בבית החולים שנמצא בתוך מתחם המרכזי של משרד ההגנה התימני, שהיה היעד המרכזי לתקיפה. והצעתו לשלם להם כופר כפיצוי על "הפרת הוראות הארגון" שלא לתקוף בתי חולים ולהרוג חפים מפשע. 

    מנגד, אל-קאעדה בחג'אז ממשיך לתקוף בעקביות מטרות צבאיות ואזרחיות בבירה צנעא ובאזורי הפריפריה. כך למשל, ב-5 בדצמבר תקף הארגון את המתחם המרכזי של משרד ההגנה התימני בצנעא, וגרם למותם של 52 בני-אדם ולפציעתם של יותר מ- 150 חיילים ואזרחים, כולל זרים. התקיפה בוצעה על ידי מחבל מתאבד, שנהג במכונית עמוסת חומרי נפץ כדי לפרוץ את שער המתחם, ולאפשר לשאר חברי החוליה לתקוף את החיילים בדרכם לבית החולים, שם ביצעו טבח ברופאים ובאחיות. כל התוקפים נהרגו, ובהודעת קבלת האחריות של הארגון נאמר, כי הפעולה בוצעה כנקמה במקום המשמש בסיס שממנו מתוכננות לצאת תקיפות של מטוסים ללא טייס (מלט"ים) אמריקאיים נגד אנשי הארגון. בנוסף לשיתוף הפעולה הביטחוני בין הצדדים, ארצות-הברית הגדילה את הסיוע השנתי לממשלה התימנית ל-350 מיליון דולר בשנה שעברה (לעומת 28 מיליון ב-2008). הסיוע האמריקאי לצבא תימן בלחימה נגד אל-קאעדה בחיג'אז סייע לממשל התימני להדוף את כוחות הארגון מהשטחים שעליהם השתלט בשנים 2011 – 2012, בעיקר במחוז אביאן.

    בחסות הטלטלה העוברת על תימן מאז פרוץ אירועי "האביב הערבי", השיג ארגון אל-קאעדה בחג'אז (או אל-קאעדה בחצי-האי ערב) הישגים לא-מבוטלים. ה"סניף" התימני של אל-קאעדה, המורכב מסעודים (שמצאו מקלט בתימן) ומתימנים והמתוגבר על ידי "בוגרי" עיראק, לוחמים מאפגניסטן ופעילים ששוחררו מכלא גוואנטנמו, הוגדר על ידי האמריקאים כשלוחה הפעילה והמסוכנת ביותר מבין שלוחותיו של אל-קאעדה. פעילות הטרור הבינלאומית הענפה של הארגון כוללת, בין השאר, ניסיון פיצוץ מטוס אמריקאי מעל דטרויט בחג המולד בשנת 2009, פגיעה במכלית נפט יפנית במצרי הורמוז על ידי ארגון "גדודי עבדאללה עזאם" המזוהה עם אל-קאעדה, וניסיון נוסף לפוצץ מטוס אמריקאי, אשר סוכל על ידי המודיעין הסעודי באפריל 2012. נוסף לכך, החייל האמריקאי שביצע טבח בבסיס בטקסס בשנת 2009, שבו נהרגו 13 חיילים אמריקאיים, ביצע את הפעולה בהשראת מנהיג בכיר בארגון, אנואר אל-עוולאקי, שאיתו הוא קיים קשרים לפני ביצוע הפעולה. 

    השימוש הגובר בתקיפות המל"טים בתימן מהווה, בראיית הארגון, אתגר קשה שממנו נפגעים מרבית אנשיו, כולל בכירים בארגון. אל-עוואלקי עצמו חוסל בתקיפת מל"ט בספטמבר 2011. יחד עם זאת, תקיפות המל"טים פוגעות לעיתים גם באזרחים בלתי-מעורבים, כפי שנטען בשבוע שעבר, כאשר 15 בני-אדם נהרגו בשוגג בעת ששבו מחתונה בתקיפה באזור יקלא, הנחשב לאחד ממעוזי הארגון. הממשלה בצנעא נאלצה בשל כך לפצות בכסף ובכלי נשק את משפחות ההרוגים והנפגעים. עבור אל-קאעדה, אירועים מסוג זה עשויים לשמש מנוף לגיוס מתנדבים חדשים, וחומר תעמולה מן המעלה הראשונה ליצירת חיץ בין הממשל התימני לבין האוכלוסייה המקומית, וכן לעורר טינה נגד מעורבותה של ארצות-הברית בתימן, בהתאם להמלצת האסטרטגיה החדשה. תקיפות המל"טים מעוררות גם קשיים פוליטיים לממשלה התימנית. בעקבות התקרית האחרונה, העביר הפרלמנט התימני החלטה האוסרת על תקיפות אלו. ההחלטה אמנם זקוקה לאישור הנשיא כדי לקבל תוקף חוקי, אך ברור כי הנושא מהווה מכשול פוליטי עבור הממשלה, שעדיין נמצאת במהלכו של דיאלוג לאומי, בניסיון להשיג הסכמה בין הזרמים הפוליטיים הרבים במדינה על עתידה של תימן בעידן שאחרי המהפכה.

    חופש הפעולה היחסי של אל-קאעדה נבע מהיעדר נוכחות אפקטיבית של הצבא התימני, שנאלץ לסגת מאזורים רבים בפריפריה, כדי להתמודד עם התסיסה בבירה צנעא, וכן מההשתלטות המוצלחת על אזורים נרחבים בדרום-מזרח המדינה. הארגון מצידו שינה דגשים בתפיסת הפעולה שלו, ועבר מהתמקדות בפעילות טרור אנטי-משטרי קלאסית לפעילות גרילה ומרידה במקביל, שמטרתה לייצר אחיזה קבועה בשטח ולקדם מערכת פוליטית ושלטונית ברוח חוקי השריעה, תוך ניצול חולשתו של השלטון המרכזי. באזורי שליטתם, אנשי אל-קאעדה או "אנסר אל-שריעה" החלו לתפקד כאדמיניסטרציה מקומית, חברו למנהיגי שבטים ותמכו בהם, הנהיגו מערכת יישוב סכסוכים בין השבטים ואף סיפקו שירותים כגון הגנה, מים נקיים, מזון, שירותי בריאות בסיסיים ומערכת חינוך דתית. הלחץ הצבאי הכבד אילץ את הארגון לסגת מהאזורים שבהם שלט, ובמידת-מה לחזור לדפוסי הטרור הקלאסיים שאפיינו את פעילותו לפני בוא "האביב התימני".

    ארצות-הברית, הרואה בתימן זירה חשובה לפעילות נגד מאמציהם של שותפי אל-קאעדה להשתלט על אזורים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח התיכון ובאפריקה, חייבת להביא בחשבון את תכנוני יריביה ואת השינוי באסטרטגיית הפעולה שלהם. הדבר נכון במיוחד לנוכח הערכת גורמי ביטחון וממשל בארצות-הברית, כי אל-קאעדה בחיג'אז הוא המסוכן ביותר מבין שותפיו הבכירים של אל-קאעדה במגרב, בעיראק ובסוריה. הערכת מסוכנותו היתרה של אל-קאעדה בחיג'אז נובעת בעיקר מניסיונו החוזר של הארגון לבצע פיגועי ראווה נגד התעופה האזרחית המערבית מחוץ לחצי-האי ערב, ובכך אימץ את אסטרטגיית הפעולה הבינלאומית שנקט אל-קאעדה המרכזי. כמו כן, הארגון מקיים קשרים ומסייע לזרוע מסוכנת אחרת של אל-קאעדה – הארגון "אל שבאב" הסומלי – שאחראי בין היתר לפיגוע בספטמבר 2013 בניירובי בירת קניה, שבו נהרגו 67 בני-אדם. החלטתו לא מכבר של אל-זוואהירי, מנהיג אל-קאעדה המרכזי, למנות את נאצר אל-ווחיישי, מפקד אל-קאעדה בחיג'אז, לסגנו ולמתאם מאמצי הטרור המשולבים של כלל הארגונים השותפים והתומכים באל-קאעדה, הופכים את המערכה נגד הארגון התימני-סעודי לבעלת חשיבות מיוחדת, שאסור להיכשל בה.

    אל-קאעדה מעולם לא איים באופן משמעותי על היציבות השלטונית בתימן – המאבק של הח'ותים השיעים בצפון והבדלנים בדרום-המדינה מהווים איום חמור יותר על היציבות ועל השלמות הטריטוריאלית של המדינה התימנית (בעבר אף השתמש הממשל התימני במיומנותם של אנשי אל-קאעדה כדי להיאבק בח'ותים, ועשה שימוש בכספי הסיוע המערביים שנועדו למלחמה בטרור לטיפול בנושאים אחרים, המהווים בראייתו איום חמור יותר). אולם, המסר הברור שהעביר הארגון בתקיפת המחץ שביצע במפקדת משרד ההגנה בלב צנעא הוא קריאת תיגר ישירה על יציבות שלטונו של הנשיא התימני, וקריאת התעוררות לנשיא ולבעלי-בריתו האמריקאים, כי ההצלחה להסיג את הארגון ממרבית השטחים שכבש ושמהם סולק אינה מעידה על סיום המאבק. כעת יהיה האתגר הגדול של הממשלה התימנית ושל ארצות-הברית – כיצד להמשיך במאבק באופן אפקטיבי, מבלי לאבד את הלגיטימיות של המאבק עצמו. 
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהתימן והחות'ים
English

אירועים

לכל האירועים
איראן, ארה"ב, ישראל ויהודי התפוצות
10 במרץ, 2026
13:00 - 12:00
Shutterstock

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • מבצע שאגת הארי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.