שילוב שחקנים בני מיעוטים בנבחרת ישראל בכדורגל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
חדש
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים הדים שילוב שחקנים בני מיעוטים בנבחרת ישראל בכדורגל

שילוב שחקנים בני מיעוטים בנבחרת ישראל בכדורגל

הדים, גיליון 5, מארס 2019

תומר פדלון

בשנים האחרונות מסע הדה-לגיטימציה של ישראל ברחבי העולם הולך וגובר. הקריאות לחרם על מדינת ישראל באות לידי ביטוי כמעט בכל מישור אפשרי במערכת הבינלאומית. מסע הדה-לגיטימציה לא פסח על הספורט בכלל והכדורגל בפרט, תופעה אשר הגיעה לשיא עם המאמצים של התאחדות הכדורגל הפלסטינית, בראשות ג'יבריל רג'וב, להדיח את ישראל מהתאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א) בשנת 2015. לו הייתה מתקבלת החלטה כזו, משמעות הדבר היא שנבחרת ישראל תודר מאירועי ספורט בינלאומיים לרבות המונדיאל, וקבוצות כדורגל ישראליות לא תוכלנה להשתתף במסגרות תחרותיות. נכון להיום מאמצים אלה עלו בתוהו, אך הקולות הקוראים לחרם ספורטיבי על ישראל מתגברים ושואבים עוצמה מארגונים אנטי-ישראליים.

הדרישות להדיח את מדינת ישראל ממסגרות תחרותיות בינלאומיות, מזכירה את הדרישה להדחת דרום אפריקה בשנות השישים, למרות ההבדלים התהומיים הקיימים בין שני המקרים. בשנים אלו הודחה דרום אפריקה מהתאחדויות ספורטיביות בינלאומיות לרבות פיפ"א, בשל מדיניות האפרטהייד של המשטר הלבן. כמו בכל ענפי הספורט המקצוענים במדינה, ליגת הכדורגל הדרום-אפריקאית הייתה סגורה בפני שחקנים שחורים, בלי שום קשר לאיכות השחקנים. גם ברמה הבינלאומית נבחרת הכדורגל הלאומית של דרום אפריקה הייתה נחלת המיעוט הלבן בלבד, ולקראת מונדיאל 1966 שנערך באנגליה הצהירה התאחדות הכדורגל שתשלח נבחרת לבנה בלבד. זה היה הזרז להדחת דרום אפריקה מהתאחדות הכדורגל העולמית וממשחקי המונדיאל.

לעומת מקרה זה, במדינת ישראל של ימינו הכדורגל הוא מרכיב משמעותי באינטגרציה של מיעוטים בחברה. נבחרת ישראל ששיחקה במסגרת ליגת האומות בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, נתקלה במפגינים הקוראים להחרים את ישראל. עיקר ההפגנות היו לקראת המשחק החשוב מול סקוטלנד בו התאחדות הכדורגל האירופית הודיעה שלא תאפשר כניסה של דגלים, פרט לדגלי ישראל וסקוטלנד ולכן ההפגנות התרכזו מחוץ לאצטדיון. באופן פרדוקסאלי, נבחרת הכדורגל הזו היא הנבחרת המגוונת ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל. כך למשל, בסגל הנבחרת למשחק מול נבחרת אלבניה בחודש אוקטובר היו שמונה שחקנים בני מיעוטים מתוך 22 חברי סגל. בשלב מסוים במשחק היו שישה בני מיעוטים מתוך 11 השחקנים על כר הדשא (עאיד חבשי, בירם כיאל, ביברס נאתכו, דיאא' סבע, מואנס דאבור וטאלב טוואטחה).

נתונים אלו מדברים בעד עצמם. הם מוכיחים את ההבדלים הגדולים בין נבחרת דרום אפריקה בשנות השישים לנבחרת ישראל בימינו. הכדורגל בדרום אפריקה היה מיקרוקוסמוס לחברה הגזענית של אותם השנים. בישראל הכדורגל הוא שער לשילוב בני מיעוטים בחברה. הכדורגל הוא כלי מצוין לשילוב מיעוטים ואינטגרציה בחברה, גם עבור האוכלוסייה הערבית, בצלו של סכסוך לאומי מתמשך. אם בתחומים רבים קשה לאוכלוסייה הערבית להשתלב מסיבות רבות ומגוונות, בכדורגל הבחירה מתבססת על איכות השחקן ותו לא. לכן שחקנים יהודים לא יכולים לבוא על חשבונם של שחקנים מוסלמים המשחקים בליגות האירופיות וגם שם מייצגים את ישראל בכבוד.

אין זה מפתיע שנכון לחודש מרץ 2019, ערב המשחקים מול סלובניה ואוסטריה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה בכדורגל, מספר השחקנים הערבים בנבחרת ישראל הבוגרת, בליגות הכדורגל השונות, ובנבחרות הנוער עולה על שיעור הערבים באוכלוסייה הכללית בישראל. זוהי מגמה עולמית אשר באה לידי ביטוי בנבחרות אירופיות רבות, מנבחרת צרפת אשר זכתה במונדיאל בקיץ האחרון עם שחקנים רבים בני מהגרים מהמושבות לשעבר, ועד גרמניה, בה שחקנים ממוצא טורקי הפכו לחלק בלתי נפרד מהנבחרת הלאומית. הכדורגל הוא זירה מריטוקרטית ואינטגרטיבית אשר אינה מעניקה עדיפות לאדם על בסיס דבר פרט ליכולתו.

בתקופה בה ישראל זוכה לגינויים מכל עבר עליה להתגאות ולהבליט את שילוב בני המיעוטים בכדורגל הישראלי. במישור הבינלאומי נבחרת זו היא מקור לגאווה ונותנת ביטוי לישראל כמדינה של כלל אזרחיה, ללא הבדל דת או גזע. במישור הפנימי, הכדורגל שובר סטריאוטיפים, מאפשר לבני מיעוטים להתקדם בספורט ואולי יפתח צוהר לשילובם המוצלח גם בענפים אחרים בהם אזרחי ישראל הערבים מרגישים שדרכם לצמרת חסומה.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום הדים
נושאיםיחסי יהודים-ערבים בישראלחוסן חברתי והחברה הישראלית

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
הזנחת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: איום על הביטחון הלאומי
ברקע המלחמה הנמשכת כבר 8 חודשים, נראה כי נושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת החוק. כאשר במחצית הראשונה של השנה נרשמו יותר ממאה נרצחים במגזר הערבי, המשך הזנחת ההתמודדות עם האלימות הגואה טומנת בחובה השלכות מסוכנות לביטחון הלאומי של ישראל
24/06/24
Mostafa Alkharouf / Anadolu
החברה הערבית בישראל שבעה חודשים למלחמה: בין איפוק למחאה
שבעה חודשים לתוך המלחמה בעזה נשמרת הרגיעה בין המגזר היהודי לערבי בישראל – גם במהלך חודש הרמדאן, חרף החששות שהושמעו במערכת הביטחונית והמדינית. עם זאת, במציאות הקשה של המלחמה הנמשכת, צפות ועולות סכנות העלולות לפגוע ביציבות היחסים הרגישים. מהן אותן הסכנות, וכיצד יש להתמודד עמן?
09/05/24
REUTERS/Carlos Barria
קיצוץ בתקציבי תוכניות החומש לחברה הערבית – איום בפגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי
למרות הצורך בקיצוץ רוחבי בעקבות המלחמה בעזה, חשוב להזהיר - קיצוץ נרחב בכספי תוכניות החומש המיועדות לחברה הערבית עלול לפגוע בצורה חמורה לא רק בחברה הערבית, אלא גם בכלכלה הישראלית ובביטחון המדינה
01/02/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.