בריתות נגד טרור - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על בריתות נגד טרור

בריתות נגד טרור

מבט על, גיליון 335, 14 במאי 2012

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר
עינב יוגב
טל פירסט
אירועי האביב הערבי שהטביעו את חותמם גם על תימן, העניקו תנופה ומרחב פעולה ניכר לאנשי אל-קאעדה ותומכיהם במדינה. אלה באו לידי ביטוי בהשתלטותם על כמה מחוזות בעיקר בדרום ומזרח תימן, בחבלי שעוואה, ובערים כדוגמת: זינג'יבר, אל-חוד, שקרה, רדאע, ג'אאר, ולאחרונה גם בעיר לאודאר הממוקמת בדרום תימן במחוז עבייאן. מחוז זה הפך באחרונה למוקד עימות מרכזי בין כוחות מליציות המקורבות לארגון אנסר אל שריעה ואל-קאעדה לבין כוחות הצבא. המאבק בינם לבין כוחות הצבא התימני החריף, ופעמים רבות הסתיים בניצחונם של המורדים ובהרג חיילים רבים בדם קר, חלקם בהוצאות להורג פומביות ובשבייתם ודרישה לשחרר את אנשיהם הכלואים בתימן ובסעודיה בתמורה למחווה מקבילה מצדם.

לקראת יום השנה לחיסול בן-לאדן (1 במאי 2012) תוכנן על ידי מפקדי אל-קאעדה בחצי האי ערב פיגוע, שנועד להפיל מטוס נוסעים בארצות הברית. הפיגוע שסוכל, יועד לצאת לפועל באמצעות מחבל מתאבד הנושא את חומר הנפץ בתחתוניו. הפיגוע הזה הוא מהדורה חוזרת ומתוחכמת יותר של ניסיון קודם, שכשל גם הוא, בשלהי שנת 2009, לפוצץ מטוס בטיסה מעל שמי דטרויט. ניסיונות אלה מבטאים את נחישות הארגון התימני-סעודי להמשיך ולבצע פיגועי טרור מתוחכמים ורבי נפגעים נגד ארצות הברית תוך שדרוג מתמיד של המטענים וגילוי חדשנות מבצעית ולאתגר בכך את ההערכות האופטימיות שנשמעו מפי בכירים בממשל האמריקאי על קריסתו הקרבה של אל-קאעדה.

תימן, כפי שהתברר שוב, הפכה בשנים האחרונות לזירה מרכזית בה פועלים, במידה רבה של חופש, אנשי אל-קאעדה ושותפיו. בשל כך הגבירה ארצות הברית את מאמציה להידוק שיתוף הפעולה עם כוחות הביטחון בתימן, בהרחבת האימונים והכשרת גורמי הלוחמה בטרור והגדלת ההשקעה במדינה זו. במקביל הגבירה ארצות הברית את פעילות הסיכול הממוקד מהאוויר נגד אנשי אל-קאעדה, הפועלים ברחבי המדינה. מדיניות זו החלה בימי שלטונו של הנשיא הקודם עלי עבדאללה צאלח, ונמשכת ביתר שאת גם לאחר הסתלקותו מהשלטון והחלפתו בסגנו, עבד ראבו מנסור האדי.

אירועי האביב הערבי שהטביעו את חותמם גם על תימן, העניקו תנופה ומרחב פעולה ניכר לאנשי אל-קאעדה ותומכיהם במדינה. אלה באו לידי ביטוי בהשתלטותם על כמה מחוזות בעיקר בדרום ומזרח תימן, בחבלי שעוואה, ובערים כדוגמת: זינג'יבר, אל-חוד, שקרה, רדאע, ג'אאר, ולאחרונה גם בעיר לאודאר הממוקמת בדרום תימן במחוז עבייאן. מחוז זה הפך באחרונה למוקד עימות מרכזי בין כוחות מליציות המקורבות לארגון אנסר אל שריעה ואל-קאעדה לבין כוחות הצבא. המאבק בינם לבין כוחות הצבא התימני החריף, ופעמים רבות הסתיים בניצחונם של המורדים ובהרג חיילים רבים בדם קר, חלקם בהוצאות להורג פומביות ובשבייתם ודרישה לשחרר את אנשיהם הכלואים בתימן ובסעודיה בתמורה למחווה מקבילה מצדם.

התמקדות הארגון בפעילות טרור נגד ארצות הברית תואמת את אסטרטגית הפעולה עליה המליץ בן-לאדן, על פי מכתבים שנתפסו בביתו לאחר חיסולו, אותם הפנה למנהיג אל-קאעדה בחצי האי ערב, נאצר אל-ווחאישי ששימש בעבר מזכירו האישי. במכתבו מבקש בן-לאדן מבן חסותו לשעבר, להשעות את הפעילות נגד הממשלה התימנית והפגיעה בחייליה על מנת להימנע מניכור האוכלוסייה המקומית, שאת ליבה חיוני לרכוש, לשם הניצחון במאבק החשוב יותר נגד הנוכחות האמריקאית באזור.

במקביל, חושפת הפרשה את עומק שיתוף הפעולה הנוכחי בין האמריקאים והסעודים, אשר הלך והעמיק במהלך השנים, למרות החשדנות ההדדית בין המדינות. שורשיה של חשדנות זו מקורם בעיקר בחלקם של סעודים רבים במתקפת הטרור בארצות הברית ובמדיניותה האמביוולנטית של סעודיה בלחימה נגד אל-קאעדה בעבר.

במשך שנים העלימו הסעודים עין מפעילות הארגון, בתמורה לכך שהוא נמנע מביצוע תקיפות בממלכה. מרגע שאלה התרחשו והופרו ההבנות שבשתיקה, נקטו הסעודים ביד קשה נגד אנשי הארגון, שרובם נהרגו או נעצרו וחלקם הצליחו להימלט ועברו לפעול מתימן תחת הארגון המאוחד של אל-קאעדה בחג'אז. בנוסף, הפעילה סעודיה, לצד מדיניות המשלבת ענישה של מבצעי הטרור, תכנית של "חינוך מחדש" ושיקום למי שהסכימו לנטוש את דרך הטרור.

כדי לבלום השפעות שליליות וערעור יציבות המשטר לנוכח גלי ההדף של אירועי האביב הערבי נעשו רפורמות כלכליות וחברתיות בתוך הממלכה. כמו כן, החלו הסעודים לפעול גם נגד מקורות המימון של הג'יהאד העולמי, שנובעים בחלקם הגדול מעשירי הממלכה וכן הם הגבירו את שיתוף הפעולה המודיעיני עם ארצות הברית על רקע ביקורת ואי נחת גוברים שביטאו האמריקאים על אי שיתוף פעולה מספק מצדם בתחום זה. הקשר בין המדינות מתבסס על אינטרסים משותפים במאבק נגד אל-קאעדה ושותפיו, ועל מיצוי היתרונות היחסיים הגלומים בהיכרות האינטימית שיש לסעודים עם הזירה בארצם ובתימן, ויכולתם לנצלה לטובת גיוס מקורות ומשתפי פעולה מקרב הפעילים התימניים והסעודים.

יתרון זה בא לידי ביטוי כשנחשף באוקטובר 2010 הניסיון של אל-קאעדה בחצי האי ערב לפוצץ מטוסי מטען באמצעות חומר נפץ שהוטמנו בתוך מחסניות דיו במדפסות, ונתפסו בבריטניה ובדובאי, טרם הגעתם ליעדם המתוכנן בשיקאגו. האמריקאים מצידם תורמים לשיתוף הפעולה הזה את יתרונם המבצעי והטכנולוגי, המאפשר להם לתרגם את המידע המודיעיני המגיע לידיהם משותפיהם האזוריים במהירות וביעילות לפעולות כירורגיות נגד מפקדי הארגון באמצעות פגיעה בהם מהאוויר. כך היה עם חיסולו של אנוואר אל-עוולאקי, דובר הארגון, בספטמבר אשתקד וכך היה בחיסולו, בשבוע האחרון, של פאהד אל-קוסו, מי שהיה מבוקש מזה כמה שנים כשעל ראשו מוצע פרס כספי גבוה, בשל חלקו בפיגוע במשחתת האמריקנית COLE ובניסיון הפיגוע במטוסי המטען. הפגיעה באל-קוסו בוצעה על בסיס מידע מודיעני שהעבירו הסעודים לאמריקנים ממקור שלהם, שהיה אמור לשמש כמתאבד המיועד לפוצץ את המטוס האמריקני ביום השנה לחיסול בן לאדן. אמנם, ההצלחה הזו מצביעה על עומק החדירה המודיעינית שיש לסעודים בקרב גורמי הטרור בארצם ובתימן, אך בה בעת חשיפתה הפומבית עלולה להגביר את ערנותם של אנשי אל-קאעדה בחצי האי ערב. אלה כבר הוכיחו בעבר את יכולתם להתגבר על כך כששיגרו אחד מאנשיהם, שכביכול חזר בתשובה ונענה לתכנית הרהביליטציה הסעודית ובזכות זאת הצליח לחדור מבעד למעגלי האבטחה בסעודיה ולפוצץ מטען נפץ שהוחבא בתחתוניו. כל זה בסמוך לסגן שר הפנים הסעודי הנסיך בן-נאאיף שאך בנס ניצל מניסיון ההתנקשות בחייו.

נראה, אם כן, כי הטלטלה בעולם הערבי שכונתה באופטימיות יתר "האביב הערבי", יצרה בשלב זה בעיקר חוסר יציבות שלטונית במרחב הערבי ובכך מאפשרת לאל-קאעדה ולשותפיו מרחב מחייה, כר נרחב לפעולה ואף אפשרויות להמשיך ולפעול למרות המכות שספגו בעשור האחרון. על אף ההודעות המוקדמות מדי מפי אנשי ממשל אמריקנים, על קיצו הקרב של אל-קאעדה, נראה, כי רק שיתוף פעולה הדוק ויעיל בין ארצות הברית ובעלות בריתה לבין שותפותיהן, כדוגמת ערב הסעודית ותימן ודומיהן, עשוי למנוע מהם לבצע בסופו של דבר פיגועי טרור ספקטקולאריים, שאותם הם ממשיכים לתכנן ללא לאות ולנסות להוציא לפועל במדינות המערב. היכולת הטכנולוגית והמבצעית עוקפת אמצעי השיקוף והגילוי, שנחשפה בפרשייה האחרונה, לצד המצאות אמצעי לחימה מתוחכמים, כדוגמת טילים נגד מטוסים בידי גורמי הג'יהאד העולמי, מהווה אתגר ביטחוני מהותי שמחייב את גורמי הביטחון בישראל להיערכות מתאימה, כדי לסכל פגיעה המונית באזרחיה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.