ארצות הברית וההתעצמות הצבאית במפרץ

בימים האחרונים דווחו אמצעי התקשורת בכל העולם על האצת פריסת מערכות הגנת טילים אמריקניות במפרץ הפרסי כנגד אפשרות של תקיפת טילים איראנים באזור המפרץ. בהתבטאות נדירה באמצעי התקשורת, התייחס גם מפקד CENTCOM, הגנרל פטראוס, לפריסה זו.

פריסת הטילים נקשרה לשינוי במדיניותו של ממשל אובמה כלפי איראן, כפי שבאה לידי ביטוי השבוע במסגרת נאום "מצב האומה". כעת, לאחר חודשים ארוכים של ניסיונות נפל להגיע לידי הדברות עם המשטר באיראן, מנסה ממשל אובמה להשיג קונצנזוס רחב לסנקציות כנגד משמרות המהפכה – הארגון שלדברי שירותי המודיעין המערביים שולט בפרויקט הנשק הגרעיני.

בניגוד לרושם שנוצר באמצעי התקשורת, כאילו תגבור כוחות זה הוא עניין חדש, שעשוי אולי להעיד על חשש ממתקפה איראנית קרובה, או שמא על כוונה אמריקנית לתקוף את מתקני הגרעין האיראניים בקרוב – המדובר בתהליך ממושך, שהחל לפני כשנתיים וחצי, עוד בתקופת ממשלו של הנשיא בוש.

בחודש יולי 2007 הודיע הנשיא בוש, במסגרת ביקורו באזור על מכירות נשק בהיקף ללא תקדים למדינות המפרץ. באותה עת דובר על מכירות נשק בסכום של כ-20 מיליארד דולר לערב הסעודית, ומכירות בסכום דומה (שלא פורט אז) לשאר מדינות המפרץ. במסגרת אותה מדיניות, הוגדל גם הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל, ונקבע על סכום של 30 מיליארד דולר למשך עשר שנים, וכן חודש הסכם הסיוע הביטחוני למצרים בהיקף של 13 מיליארד דולר לעשר שנים. הודעות המכירה הראשונות לקונגרס במסגרת מדיניות זו של ממשל בוש נמסרו כבר בדצמבר 2007, ואילו חוזים ראשונים נחתמו בחודש יולי 2008.

במסגרת התעצמות זו הזמינו מדינות המפרץ – ובראשן סעודיה ואיחוד האמירויות – ציוד בכ- 25 מיליארד דולר. ציוד זה כלל בשלב הראשון בעיקר מערכות הגנה אווירית – עם יכולת הגנה נגד טילים. כך נרכשו השבחות לסוללות הפטריוט הקיימות בכווית ובאיחוד האמירויות. אבו דאבי הזמינה גם את מערכת ה-THAAD – מערכת מתקדמת נגד טילים בליסטיים – והפכה ללקוח הראשון של מערכת זו מחוץ לצבא ארצות הברית (שגם בו המערכת עדיין לא הגיעה לבשלות מבצעית).

אולם ההתעצמות אינה מוגבלת לאמצעים הגנתיים בלבד. סעודיה ואיחוד האמירויות רכשו חימוש מתקדם למטוסי הקרב שלהן (כולל פצצות JDAM מונחות GPS). סעודיה הזמינה טנקים עבור הצבא, ורכבי לחימה לחי"ר עבור המשמר הלאומי, ואילו כווית הזמינה 10 ספינות סיור מהירות.

מדינות המפרץ לא הסתפקו ברכש מארצות הברית. כמנהגן מזה שנים רבות נוהגות כל מדינות המפרץ לגוון את מקורות הרכש שלהן, ובדרך כלל הן רוכשות נשק במדינות אירופה. העסקה הבולטת ביותר בשנים האחרונות הייתה רכישת מטוסי ה"טייפון" מבריטניה על ידי סעודיה – עסקה ששווייה כ- 10 מיליארד דולר (המחיר המדויק לא פורסם מעולם).

ההצהרות שפורסמו מטעם גורמי הממשל בארצות הברית התייחסו גם ליכולות האמריקניות במפרץ. בפרט, הזכיר מפקד CENTCOM, הגנרל פטראוס, את העובדה ש"סיירות AEGIS נמצאות בסיור במפרץ בכל רגע נתון". הכוונה הייתה כנראה לרמוז לכך שבמפרץ ערוכות ספינות המסוגלות ליירט טילים בליסטיים, אף כי לא כל הספינות המצוידות במערכת ה-AEGIS מצוידות גם במיירטי SM-3 המסוגלים ליירט טילים בליסטיים. מספרם של מיירטים אלה במצאי הצי האמריקני הוא של עשרות בודדות בלבד.

על אף שתהליך ההתעצמות נמשך מזה שנים, יש בכל זאת חשיבות למתקפת התקשורת האמריקנית בעיתויה הנוכחי. מעבר לשיקולים הפנימיים של הנשיא אובמה, בתום שנתו הראשונה בתפקיד, היא באה בעת שארצות הברית מנסה לגייס תמיכה בינלאומית בסנקציות חריפות יותר על איראן. היא באה להציג לעולם את מחויבותה של ארצות הברית למדינות המפרץ, החוששות מאוד מהתעצמות איראן, ובה בעת להזכיר לאיראן כי על אף שהמדובר בממשל חדש, שהיה נכון להידבר איתה, הוא לא יוותר על האינטרסים החיוניים שלו במפרץ. יתכן אף שהוא בא להזכיר לאיראן, שאופציה צבאית עדיין קיימת.

בישראל נוטים לראות לחומרה כל התעצמות בנשק של מדינה ערבית. בכך גלומות כמה הנחות סמויות – למשל, שמדינות ערב לעולם לא ישלימו באמת עם קיומה של ישראל, ושנשק שמגיע לידי מדינה ערבית אחת עשוי בבוא היום להיות מופנה כנגד מדינת ישראל. לטיעונים מסוג זה יש אולי תועלת מעשית כאשר ישראל באה לבקש מארצות הברית טכנולוגיות חדישות יותר. אולם בסופו של דבר, הסבירות שהנשק המגיע לידי מדינות המפרץ יכוון אי פעם נגד מדינת ישראל היא קלושה ביותר. לעומת זאת יש לישראל אינטרס מובהק במעורבות האמריקנית העמוקה במפרץ – הן כגורם ממתן במדינות ערב והן כגורם צבאי שירתיע את איראן. בנוסף, יש לישראל אינטרס בפיתוח רשתות הגנה בפני טילים בחסות אמריקנית, שכן בסופו של דבר, בשל שילובה של ישראל במערכות התרעה אמריקניות, מידע ממערכות כאלה שייפרסו במפרץ הפרסי, עשוי לתרום להתרעה מוקדמת על שיגורי טילים בישראל.