פודקאסט

עסקת החטופים שמטלטלת את הציבור הישראלי אמורה לשנות את פניה של המערכה ברצועת עזה בחודשים הקרובים, אך תוכנית ישראלית מסודרת עדיין לא על הפרק. אז מה כן אפשר לעשות, ובאמצעות איזו גישה צריכה ישראל לטפל ברצועת עזה אחרי שובם של החטופים (במהרה בימינו)? תא"ל (מיל') אודי דקל, ד"ר תמי קנר ויוחנן צורף, מומחים לזירה הפלסטינית ולמשפט בינלאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי, מגבשים יחד עם אטילה שומפלבי את המתווה האופטימלי שכדאי לצעוד בו. אז מה כן, פרק 6

חוקרי המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר ופרופ' קובי מיכאל, על השינוי שחל תוך כדי המלחמה במדיניות ישראל ביחס לאונר״א, אחרי שנחשפו ראיות לחדירה של חמאס לארגון, מעורבות עובדיו בטבח ה-7 באוקטובר והפערים בין המטרה שלשמה קם הארגון, לפני יותר מ-70 שנים, למה שקרה בפועל, במיוחד ברצועת עזה. מה הטענות שהציגה ישראל נגד אונר״א ומה מטרת החוקים החדשים שאמורים להיכנס לתוקף בעוד כחודש? באיזה תחום של פעילויות אונר״א עוסקת החקיקה ומה לא מטופל בה? כיצד שינוי המדיניות הישראלית משתלב בחזית המשפטית של המלחמה, ומהן ההשלכות של החקיקה בזירה המשפטית הבינלאומית? באיזה חלופה לאונר״א צריכה ישראל לתמוך והאם הרש״פ רלוונטית? וגם: על מה שני חוקרי המכון לא מסכימים בנוגע להתנהלות הישראלית מול אונר"א? לקריאת נייר המדיניות של ה-INSS בנושא: https://www.inss.org.il/he/publication/unrwa-2024/

פרק 317

בעקבות החלטת בית הדין הבינלאומי הפלילי להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, מסבירה חוקרת המכון ד"ר עו"ד תמי קנר את המשמעויות להחלטה התקדימית הזו, ומוסיפה: כיצד ההחלטה עלולה להשפיע בעתיד על קצינים בכירים ואישים נוספים המעורבים במלחמה? מהם העיוותים בהחלטת בית הדין ובדרך שבה היא מציגה את החשדות נגד נתניהו וגלנט? מה יכלה ישראל לעשות כדי לנסות ולמנוע את ההחלטה הזו? וגם: על האופן בו הזירה המשפטית הפכה לחלק בלתי נפרד מהמלחמה.

פרק 300

מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוטל על ישראל בהקשר זה ומה נכון לעשות, מבחינה משפטית והסברתית, כדי לתקן את הרושם המעוות ולחשוף את האמת על המתרחש במלחמה? לקריאת הדו"ח המלא: https://www.inss.org.il/he/publication/un-hunger-reports/

פרק 293

חוקרת תוכנית "משפט וביטחון לאומי" במכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, מנתחת את הבקשה המפתיעה של תובע בית הדין הפלילי בהאג להוציא צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה ושר הביטחון בגין פשעי מלחמה – דבר ששם אותם בעיני בית הדין בשורה אחת עם ראשי חמאס, שנגדם הוגשה בקשה דומה. מהי סמכות בית הדין הפלילי, שישראל אינה חברה בו? האם התרחיש של הוצאת צווי מעצר באופן רשמי ואכיפתם על ידי המדינות החברות בבית הדין הוא בכלל ישים ועשוי להתממש בקרוב? מה יכולה ישראל לעשות כדי למנוע את התרחשות התרחיש, וכיצד עליה להתנהל בהתחשב במערכה המשפטית ארוכת הטווח הצפויה תוך כדי ניהול המערכה הצבאית בעזה? וגם: על ההבדלים בסמכויות ובתחומי המשפט בין בית הדין הפלילי לבית הדין הנוסף בהאג, בית הדין לצדק, בו מתקיים גם כן הליך נגד ישראל.