תקשורת

דני סיטרנוביץ', חוקר עמית בתוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ולשעבר ראש ענף איראן בחטיבת המחקר באמ"ן, חיבר את לקיחות האחריות החדשות ללקיחת אחריות שפורסמה במאי האחרון על-ידי "ההתנגדות האיסלאמית בבחריין". "גם לקיחת האחריות הזו פורסמה ככל הנראה על ידי המיליציות השיעיות בעיראק", אמר.

"אתה מכיר את הבן אדם - מה הוא אוהב או לא אוהב, איפה הוא חי ומי האנשים החשובים בחייו - אבל אתה לא יודע כמה דקות הוא מתקלח, אלא אם אתה רוצה לחסל במקלחת", נזכרת בקור רוח סימה שיין, בכירה לשעבר במוסד, במודיעין שהוביל בעבר לחיסולים מתוקשרים בפרופיל גבוה. "כדי להבין את ה'עלויות' של פעולה כזו, אתה צריך להכיר לעומק בעיקר את מבנה האישיות", היא מצהירה - וחושפת חלק ממה שמתרחש מאחורי...

"בכל הנוגע לגולים, האיראנים מתפרעים באופן חופשי ולאורך זמן", אומר יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) וראש התכנית לטרור ומלחמה בעצימות נמוכה. "לגבי ישראלים יש תקופות שזה מתפרץ. עכשיו אנחנו בתקופה כזו שנמשכת כבר כמה שנים".

ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי: "אם מדובר בטיל שלם ואם בתרמיל, זו הוכחה לכך שהם מנסים להגיע לנשק כזה. מדובר בסיכון משמעותי. בניגוד לטנקים ולנמ"רים, אם ג'יפ קל מוגן מירי ייפגע מטיל כזה - זו תהיה קטסטרופה".

"ברמת המיקרו, כלומר האם עוני של אינדיבידואל מושך אותו לטרור, אכן יש קונצנזוס (שזה אינו המצב)", אמר לנו פרופ' אסטבן קלור, מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר בכיר ב-INSS. "ברמת המאקרו, כלומר אם עוני במדינה מביא לטרור, התמונה היא יותר מורכבת: יש כאלה שאומרים שאין קשר, כאלה שאומרים שיש, ויש שאומרים שהקשר לא לינארי".

"איראן מנסה לחתור נגד בית המלוכה הבחרייני כבר משנות ה-80", אומר לגלובס ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אוניברסיטת תל אביב. "בבחריין יש זרמים שיעים שונים, והאיראנים פועלים להברחת חומרי לחימה וכספים. לכן, הרגישות של בחריין כה גדולה, ובית המלוכה הסוני רגיש לכל חתרנות".

צימט: "מה שאנחנו יכולים לומר על תמונת המצב הנוכחית היא שהאיראנים ממשיכים לפעול בשני מסלולים מקבילים. המסלול הראשון הוא המדיני דיפלומטי, המערכה המדינית דיפלומטית - להביא להפסקת אש בכדי לא לגבות מחיר יותר כבד מחמאס, ולגייס תמיכה בחמאס והפלסטינים. ראינו זאת למשל עם ועדת התמיכה בפלסטינים שהתקיימה בשבת בטהרן ובמקביל, מה שנעשה בטווח הזמן המיידי בכדי לעכב תהליכים שלא רצויים מבחינתה...

העיקרון המרכזי שהוביל את תפיסת השלוחים (''הפרוקסי''), היה לייצר בידול בין פעילות השלוח לבין איראן, כך איראן מרוויחה למעשה מפעילות ''השלוח'' מבלי לשלם מחיר ישיר על פעילותו. היא אמנם תומכת בו (צבאית, כלכלית ומדינית) – אבל נזהרת שלא לקחת אחריות על פעילותו.