פרסומים

איראן היא המדינה החמישית בעולם, והראשונה במזרח התיכון, במספר המתים כתוצאה ממגפת הקורונה. נכון ל-25 באפריל, היא הודיעה על כ-88,000 חולים וכ-5,600 מתים במגפה, כאשר ההערכה המקובלת היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה. מספר הנפגעים הגדול עורר גל של מחאה וביקורת בציבור האיראני על התנהלות המשטר: על שהממשלה איחרה להגיב על פרוץ המגפה, הכחישה בתחילה שהנגיף הגיע לאיראן, הסתייגה מצעדי הבידוד, ובנוסף לא מיהרה להפסיק את הטיסות מסין – שעולי הרגל השיעים שהגיעו ממנה למקומות הקדושים לשיעה הם כנראה המקור למגפה באיראן. עד כה ביקורת זו לא הובילה להפגנות רחוב, אולי עקב החשש מהידבקות בווירוס בהפגנות המונים.

משבר הקורונה עשוי להשליך גם על מהלכי ההתבססות של איראן בסוריה, שבה השקיעו האיראנים מאז פרוץ מלחמת האזרחים מאמצים גדולים כדי לחזק את משטר אסד, לבנות בזירה הסורית מאחז השפעה מרכזי שילכד את הציר השיעי מאיראן ועד לבנון, ויקנה לאיראן גישה לים התיכון. בראייתו של המשטר האיראני, המרחב הסורי מהווה קו ההגנה הקדמי של איראן, ולכן חשוב לה להחזיק בו כוחות צבאיים – כיום רובם מיליציות שיעיות בפיקוד איראני – המיועדים להבטיח את האינטרסים של איראן ואת קשריה עם המשטר הסורי. ולא פחות חשוב, המאחז אמור לשמש לבניית חזית נוספת מול ישראל מכיוון רמת הגולן, ולחזק את ארגון חזבאללה הלבנוני, בעיקר באמצעות שיפור מערך הטילים הגדול שאיראן בנתה עבורו.

עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, נתקלו מאמצי איראן במרחב הסורי בקשיים ניכרים. ממשל טראמפ אינו מסתפק בלחצים הכלכליים, ומאז תחילת 2020 הוא מפעיל גם לחצים צבאיים, באמצעות פגיעות במיליציות השיעיות הקשורות באיראן, אמנם בעיקר במיליציות העיראקיות. רוסיה, שותפתה של איראן בחיזוק משטר אסד, הפכה לגורם המשפיע המרכזי בסוריה ומתחרה באיראן על קשרים כלכליים עם משטר אסד, וכן מסתייגת מחלק ממהלכיה של איראן בסוריה. גם הפעילות הצבאית הטורקית בצפון סוריה מקשה על הכוחות האיראנים שם לקדם את יעדיהם. אבי ההתבוססות האיראנית בסוריה, קאסם סולימאני, מפקד "כוח קודס", נהרג על ידי האמריקאים, וטרם ברור עד כמה יפגע מותו בחדירה האיראנית לסוריה, הגם שסביר להניח שהחיסול חיזק את ההרתעה האמריקאית נגד איראן. על אלה נוסף כשלונה של איראן למצוא מענה יעיל לתקיפות הרבות של חיל האוויר הישראלי נגד יעדים של "משמרות המהפכה" האיראנים והמיליציות השיעיות בסוריה ובעיראק, המכוונות לערער את ההתבססות האיראנית בסוריה. התקיפות הישראליות, והחיפוש האיראני אחר מענה שיבלום אותן, העלו את האפשרות, גם בעיני צה"ל, שהמתח יוביל להידרדרות לעימות נרחב בין שתי המדינות, הגם ששתיהן אינן רוצות בו.

ובזירה הביתית – התפתחה מחאה, בין השאר, נגד ההשקעות הגדולות בסוריה, שעה שהמצוקה הכלכלית באיראן עצמה גוברת. יתר על כן, משבר הקורונה באיראן משתלב במשבר כפול, שבו היא נתונה בשנים האחרונות. איראן שרויה זה זמן רב במצוקה כלכלית, שהחמירה עקב הסנקציות שהטיל עליה ממשל טראמפ. השפל הכלכלי הוא הסיבה העיקרית לגלי ההפגנות הפוקדות את ערי איראן בשנים האחרונות. הן נושאות גם אופי פוליטי של מחאה נגד הנהגת המשטר, ובראשה המנהיג העליון חאמנהאי, ונגד התערבותה של איראן במדינות שכנות, על חשבון השכבות העניות באיראן. אולם עד כה ההפגנות טרם הציבו איום ממשי על עתיד המשטר, בין השאר משום שהוא מצליח לדכאן באמצעות הפעלת כוח אלים ופתיחה באש נגד המפגינים.

עד לפרוץ מגפת הקורונה, היה ברור שאיראן אינה מתכוונת להוציא את כוחותיה מסוריה גם בטווח הארוך, למרות האבדות שנגרמו לה כתוצאה מהתקיפות הישראליות וכשלונה לבלום אותן. שילוב האינטרסים המנחה את התבססות כוחותיה בסוריה – הקשר המיוחד למשטר אסד; בניית מרחב ההשפעה בסוריה, שיחבר את האוכלוסיות השיעיות באיראן, עיראק ולבנון; בניית מסדרון יבשתי שיחבר את איראן עם הים התיכון; חיזוק חזבאללה והחמרת האיום על ישראל; ועניינו של משטר אסד בהמשך הקשר ההדוק עם איראן – כל אלה עשו את המשך הנוכחות בסוריה לכדאית וחשובה מאד לאיראן, למרות המחיר ששילמה.

עוצמתו של משבר הקורונה שהלם באיראן שינתה כנראה את המצב, למרות שההנהגה האיראנית טרם נתנה לכך ביטוי. למספר המתים במגפה באיראן אין דומה במדינות אחרות באזור, ועיקר תשומת ליבו של המשטר יופנה לשיקום איראן עצמה במשך תקופה ארוכה. המשבר יערער עוד יותר את מצבה הכלכלי של איראן, והיא תתקשה להשקיע בשיקום סוריה את המשאבים שהשקיעה בו עד כה. יתכן שעוצמת המגפה באיראן תשתקף גם בקרב הכוחות האיראנים והמיליציות השיעיות בסוריה, כולל חזבאללה, ותקשה על הפעילות הצבאית האיראנית בזירה. גם הפעילות הצבאית הטורקית בצפון סוריה מקשה כנראה על איראן.

אף על פי כן, סביר להניח שלמרות קשיים אלה איראן עדיין נחושה להמשיך להתבסס בסוריה, תוך ניצול תלותו של המשטר הסורי בסיוע האיראני. בחולשתו הפנימית של משטר אסד טמונים אמנם סיכונים וקשיים לאיראן, והיא מחייבת אותה להשקיע מאמצים ניכרים בחיזוקו. אבל היא פותחת בפניה גם סיכויים להרחיב את השפעתה במרחב הכולל את עיראק-סוריה-לבנון, מה גם שמשטר אסד מקבל בינתיים בברכה פומבית את המשך שהותם בסוריה של הכוחות המונהגים על ידי איראן. גם העובדה שהרוב הגדול של הכוחות המופעלים בסוריה על ידי איראן אינם איראנים, אלא לוחמי חזבאללה ושיעים עיראקים, אפגנים ופקיסטאנים, יכולה להקל על המשטר האיראני מול הביקורת המושמעת עליו בארצו. לאיראן חשוב במיוחד לשפר את יכולותיו של חזבאללה, בעיקר באמצעות פרוייקט הדיוק של מערך הטילים, שיאפשר לטילי חזבאללה לפגוע בדייקנות במטרות צבאיות ואסטרטגיות.

המשך התקיפות של חיל האוויר הישראלי בסוריה נגד יעדים איראניים/שיעים מלמד שאיראן ממשיכה במאמצי התבססותה הצבאית בסוריה. על נחישותה של איראן להמשיך בכך עשויות להעיד גם הגברת הפעלתם של "משמרות המהפכה" והמיליציות השיעיות הקשורות בה בלחימה באזור אידלב, מאז תחילת 2020, והמשך התקיפות של מיליציות שיעיות עיראקיות הקשורות באיראן נגד בסיסים אמריקאים בעיראק.

עם זאת אפשרי, שעקב משבר הקורונה, תצמצם איראן את פעילות ההתבססות שלה בסוריה, מכמה סיבות. המצב הכלכלי באיראן כנראה יחמיר עוד יותר עקב המגפה, ולא יאפשר לה להשקיע משאבים בשיקום סוריה בהיקף הקודם, ואולי גם יאלץ אותה לצמצם את מעורבותה בעיראק, בלבנון ובתימן, ובכלל זה בחיזוק חזבאללה. שנית, עשרות אלפי החולים והמתים במגפה באיראן, והטענות שנשמעו בציבור האיראני כבר בשלב מוקדם על הטיפול הכושל במשבר והסתרת האמת מהציבור, עלולים ליצור בסיס לתסיסה מחודשת נגד המשטר. אם כך יקרה, המשטר עשוי לצמצם את פעילותו הצבאית ו/או האזרחית בסוריה, כדי להפנות משאבים לטיפול בזירה הביתית.

ושאלה חשובה: האם איראן עלולה לנסות לנצל את עיסוקה של ישראל במשבר הקורונה כדי להביא לעימות עם ישראל – בעיקר באמצעות תגובה חריפה על תקיפות אוויריות ישראליות נגד יעדים איראנים ושיעים בסוריה או בעיראק. אפשרות זו של הידרדרות לעימות נרחב בין איראן לישראל נלקחה בישראל בחשבון זה מכבר. זאת משום שאין ספק שלאיראן יש עניין חשוב להפסיק, או לפחות לצמצם במידה ממשית את התקיפות הישראליות, הגורמות לה ולשלוחיה אבידות ונזקים ניכרים. בנוסף, להלכה, בראיית המשטר, תגובה כזו יכולה לצמצם את תשומת הלב של הציבור האיראני למשבר הקורונה, להבהיר לישראל שאיראן לא תעבור עוד בשתיקה על תקיפות חיל האוויר, לחזק את מעמדה של איראן בסוריה ובעיראק, ולהיתפס כחלק מהנקמה על חיסולו של קאסם סולימאני.

(בווידאו: מערכות ההגנה מופעות לאזור דמשק בעקבות תקיפה המיוחסת לישראל, אפריל 2020)

אולם למרות שיקולים אלה, בנסיבות הנוכחיות סבירותה של תגובה כזו אינה נראית גבוהה, מכמה סיבות. ראשית, איראן מעולם לא הגיבה בעוצמה על תקיפות חיל האוויר הישראלי, והסתפקה בפעמים בודדות בתגובה צנועה ולא תכליתית. חיל האוויר האיראני אינו יכול להתמודד עם חיל האוויר הישראלי, ולכן איראן כלל לא הפעילה אותו בזירה הסורית. ההגנה האווירית האיראנית והסורית לא השיגה עד כה תוצאות משמעותיות מול התקיפות. האמצעי העיקרי שאיראן יכולה להפעיל נגד ישראל הוא מערכי הטילים הענקיים שבאיראן ובידי חזבאללה (ובמידה פחותה בעיראק). עד כה איראן לא הפעילה מערכים אלה נגד ישראל בהיקף משמעותי, מחשש מפני תגובה ישראלית קשה, כולל נגד אתרי הגרעין באיראן. משבר הקורונה לא שינה את השיקולים הללו. אדרבא, איראן אמורה לחשוש שהידרדרות בעימות עם ישראל בסוריה תתקבל בהסתייגות, לפחות זמנית, מצד הציבור באיראן, שכבר מותח ביקורת על המשטר עקב מחדליו בניהול המשבר.

שנית, איראן עסוקה במשבר הקורונה החמור בתחומיה, המתפתח בהקף חמור פי כמה מהמשבר בישראל. ההנהגה האיראנית גם משקיעה מאמצים במניעת הידרדרות נוספת במצב הכלכלי, העלולה להוביל לתסיסה עממית והפגנות, שבמקרה קיצוני יסכנו את יציבות המשטר. אין זה העיתוי הנכון להתגרות בישראל. ושלישית, בעקבות יציאת ארצות-הברית מהסכם הגרעין וחיסול סולימאני, איראן צריכה להביא בחשבון שממשל טראמפ – שלא כממשל אובמה – מוכן להרחיק לכת בצעדים צבאיים, מדיניים וכלכליים נגד איראן. המשטר האיראני ודאי מודע ליחסים הקרובים בין ממשל טראמפ וישראל, ולכן איראן תהיה חייבת להיזהר בצעדיה נגד ישראל ולהימנע מכאלה שיביאו עליה גם תגובה אמריקאית.

בשורה התחתונה, איראן לא תוותר כנראה על קשריה עם המשטר הסורי ועל קיום המאחז בסוריה, החשוב לה כל כך. אלה הם אבני יסוד באסטרטגיה האזורית האיראנית. אבל אפשרי שאיראן תצמצם את פעילותה בסוריה, לפחות זמנית, מתוך סיבות כלכליות, עקב עיסוקה במשבר הקורונה, ומחשש שפעילות זו תעודד ביקורת ומחאה בציבור האיראני. בו בזמן, למרות עניינה הברור של איראן לעצור את תקיפות חיל האוויר הישראלי בסוריה ובעיראק, איראן תמשיך כנראה להזהר מתגובה משמעותית נגדן, העלולה להוביל לעימות נרחב עם ישראל.