הפשרת המתיחות בין איראן לערב הסעודית – היתכנות והשלכות לאזור ולישראל - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הפשרת המתיחות בין איראן לערב הסעודית – היתכנות והשלכות לאזור ולישראל

הפשרת המתיחות בין איראן לערב הסעודית – היתכנות והשלכות לאזור ולישראל

מבט על, גיליון 1222, 3 בנובמבר 2019

English
יואל גוז'נסקי
סימה שיין
יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בפגישה עם נשיא רוסיה פוטין. ריאד, 14 באוקטובר 2019

שורת אינדיקציות מצביעה על מאמץ הדדי של איראן וערב הסעודית לשפר את האווירה ביניהן ולהפיג את המתיחות, וכן על נכונותן ללבן מחלוקות באמצעות דיאלוג. ברקע המגעים בין המדינות הנדונים נמצאת המתקפה המיוחסת לאיראן על מתקני הנפט המרכזיים בממלכה ב-14 בספטמבר, שהשביתה זמנית כמחצית מתפוקת הנפט הסעודית. איראן המחישה כי גם אם אינה מעוניינת בהתדרדרות אזורית רחבה, היא מוכנה להסתכן מעבר למה שעשתה עד כה, מתוך ההערכה כי הן ארצות הברית והן ערב הסעודית אינן מעוניינות בהסלמה. כן הבהירה התקיפה האיראנית לריאד את חוסר הנכונות אמריקאית לפעול צבאית מול איראן, כמו גם את הפגיעות הרבה של מתקניה האסטרטגיים. מוערך כי התפנית ביחסי ערב הסעודית ואיראן, אם תתרחש, אינה צפויה להיות עמוקה וארוכת טווח. הסיבות הבסיסיות לעוינות ביניהן לא נעלמו, והנסיבות המשתנות באזור הן הממריצות אותן להפיג חלקית לפחות של המתיחות. נראה כי התפקיד האמריקאי הוא מהותי במגעים בין איראן לערב הסעודית וסביר כי ארצות הברית מודעת להם. אולם, נוכח האכזבה הסעודית מהעדר תגובה אמריקאית לתקיפת מתקני הנפט, כמו גם הלחץ בקונגרס נגד ערב הסעודית, ייתכן כי הסעודים מעדיפים לבחון אופציות גם ללא תלות בממשל האמריקאי. זאת, אף נוכח העניין הברור של הממשל ושל הנשיא טראמפ אישית בפתיחת מגעים ישירים עם איראן.


שורת אינדיקציות מצביעה על מאמץ להפיג את המתיחות בין איראן לערב הסעודית. הן איראן והן ערב הסעודית אותתו באחרונה כי ברצונן לשפר את האווירה ולצמצם את ביטויי העויינות ביניהן, וכן כי הן מייחסות חשיבות לדיאלוג ונכונות ללבן את המחלוקות. השר הסעודי לענייני חוץ, עאדל ג'ביר, אישר באמצעות חשבון הטוויטר שלו כי ערב הסעודית העבירה מסר לאיראן דרך "מדינה אחות", שלפיו פניה של ערב הסעודית היו מאז ומתמיד ליציבות אזורית ולביטחון. בכיר בלשכת ראש ממשלת עיראק, עבד אל-חסנאוי, חשף כי ערב הסעודית אישרה לראש הממשלה העיראקי, עבד אל-מהדי, לארגן פגישה עם איראן כצעד ראשון לקראת הפחתת המתיחות באזור, ויש אפשרות שזו, אם תתקיים, תיערך בבגדאד. גם ראש ממשלת פקיסטן, אימראן חאן, קיים בשולי עצרת האו"ם שהתקיימה בספטמבר שיחות שעסקו בצורך להפיג את המתיחות באזור עם יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, ובעקבותיה גם עם נשיא איראן, חסן רוחאני, והוא אף ביקר בשתי המדינות להמשך השיחות. במקביל, יו"ר המג'לס האיראני, עלי לאריג'אני, הצהיר כי טהראן מוכנה לפתוח בדיאלוג עם ערב הסעודית ומדינות נוספות באזור, טען כי דיאלוג איראני-סעודי יוכל לפתור בעיות ביטחוניות ופוליטיות רבות באזור, ובין השאר משתמעת מהדברים אפשרות לדיאלוג שיעסוק במלחמה הנמשכת בתימן.

היחסים בין ערב הסעודית לאיראן התדרדרו בראשית 2016, לאחר שערב הסעודית ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן על רקע ההתקפות על הנציגויות הסעודיות באיראן, שהתרחשו בעקבות ההוצאה להורג בערב הסעודית של השיח' השיעי, נימר אל-נימר. מוערך שלמוחמד בן סלמאן הייתה תרומה לא מבוטלת לעוינות הגוברת בין המדינות. האחרון בכמה הזדמנויות נקט רטוריקה אנטי-איראנית, בחומרה שלא אפיינה התייחסויות של שליטיה הקודמים של הממלכה, למשל כשהשווה את המנהיג העליון האיראני, עלי ח'אמנאהי, להיטלר.

ברקע המגעים שנרשמו באחרונה בין שתי המדינות המתקפה שאירעה ב- 14 בספטמבר על מתקני הנפט המרכזיים בערב הסעודית, שיוחסה לאיראן ואשר השביתה זמנית כמחצית מתפוקת הנפט הסעודית. המתקפה המחישה כי גם אם היא אינה מעוניינת בהתדרדרות אזורית רחבה, איראן מוכנה ליטול סיכונים גבוהים מבעבר, מתוך ההערכה כי הן ארצות הברית והן ערב הסעודית תימנענה מתגובה מאחר ואינן מעוניינות בהסלמה. ואכן, התגובה הסעודית הייתה מדודה ומינורית, ביחס הפוך למידת הנזק שנגרם, וכבעבר, ריאד נמנעה מהאשמת איראן במישרין, אלא העדיפה להדגיש את היות התקיפה פגיעה חמורה בביטחון של שוק האנרגיה העולמי, המצריכה לפיכך פעולה בינלאומית נחושה להגנת מתקני הנפט הסעודים. ארצות הברית ומדינות אירופה מצדן הצהירו כי המידע מצביע על איראן כמי שעמדה מאחורי התקיפה, אולם נמנעו מנקיטת פעולה ישירה נגדה. התקיפה האיראנית והיעדר התגובה האמריקאית המחישה לריאד את הפגיעות הרבה של מתקניה האסטרטגיים ואת נחישותו של הנשיא טראמפ שלא לפעול צבאית מול איראן.

זאת ועוד, המלחמה הנמשכת בתימן מדממת וערב הסעודית אינה מצליחה למנוע מהחות'ים, הנתמכים צבאית, פומבית וחשאית, על ידי איראן, לשפר עמדות. ההתקפה האיראנית ב-14 בספטמבר, כמו תקיפות איראניות שקדמו לה מאז מאי 2019, הבליטו את עליונותה של איראן במפרץ ואת פגיעותה של ערב הסעודית, יריבתה האזורית המרכזית, באופן שערער את החזית הערבית מולה וכרסם ברמת הביטחון של מדינות המפרץ הערביות באמינותה של המשענת הביטחונית האמריקאית.

במקביל, איחוד האמירויות הערביות (מאע"מ), שותפתה המרכזית של ערב הסעודית למלחמה בתימן, מצויה בתהליך התנתקות מהלחימה בתימן ומקיימת דיאלוג עם איראן. במסגרתו נפגשו לפני כחודש מפקדי חיל הים של שתי המדינות, ובאחרונה ביקר בטהרן היועץ לביטחון לאומי של מאע"מ ואחיו של יורש העצר והשליט בפועל, מחמד בן זאיד. בנוסף, דווח כי מאע"מ הפשירה 700 מיליון דולר מכספיה של איראן, שהיו בבנקים בתחומה. מאע"מ, נוסף לפקיסטן ולעיראק, לקחה גם היא על עצמה לנסות ולגשר בין ריאד לטהראן כדי להפחית את המתיחות במפרץ. גם מדינות אירופה רואות באיראן גורם חשוב לסיום המלחמה בתימן, ובאחרונה נמסר כי התקיימו מגעים חשאיים בין גורמים אמריקאים לחות'ים. יתר על כן, ריאד מוטרדת מהאפשרות שייפתח משא ומתן בנושא הגרעין בין ארצות הברית לבין איראן, כשנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, חוזר ומבהיר את רצונו בדיאלוג ישיר עם ההנהגה האיראנית. ערב הסעודית מעוניינת להיות חלק מהפתרון ולא להישאר מחוץ לתמונה.

מכלול הנסיבות הללו מסמן שינויים בסביבה האסטרטגית של ערב הסעודית המחייבים את מנהיגיה לשקול התאמות מדיניות. האפשרות לפתיחת דיאלוג מעשי להפגת המתיחות עם איראן אינה פשוטה עבור ערב הסעודית, אולם מסתמן כי הסוגיה נדונה בינה לגורמים בינלאומיים המקורבים לאיראן.

היריבות בין איראן לערב הסעודית, מקורה במחלוקות גאו-פוליטיות ודתיות-אידיאולוגיות מהותיות, והיא רכיב מובהק בארכיטקטורה של המזרח התיכון בן זמננו. התחרות על השפעה באה לידי ביטוי בעיקר במאבק, המתנהל בזירות שונות, באמצעות בעלי ברית ושלוחים מטעם, אך שתי המדינות מעורבות גם במאבק ישיר, הכולל בין השאר ניסיונות חתרנות הדדיים באמצעים שונים. ערב הסעודית מוטרדת מהתנופה של איראן והכוחות הנאמנים לה בתימן, במיוחד על רקע הודעת מאע"מ על אודות כוונתה להסיג חלק מכוחותיה מתימן, וכן מהישגי איראן בזירות אחרות – סוריה ועיראק. מכאן המוטיבציה הסעודית לנסות ולהידבר עם איראן במטרה להגיע להסכמות בשורת סוגיות, בעיקר במדינות אלה. איראן מצידה ממשיכה לראות בערב הסעודית יריבה וגורם מרכזי בעידוד המדיניות האנטי אמריקאית נגדה, והיא אף מוטרדת מידיעות בדבר שיתוף פעולה מודיעיני ומבצעי בינה לבין ישראל. אי לכך, הפשרה ביחסים עם ריאד נתפסת בטהרן גם כחלק מהמאבק בבידוד שארצות הברית מנסה לכפות עליה.

סביר להניח, כי הפשרת היחסים בין ערב הסעודית לאיראן, אם אמנם תתרחש, לא תהיה מהותית וארוכת טווח. המשקעים השליליים בשני הצדדים עמוקים והסיבות הבסיסיות לעוינות לא נעלמו, אולם הנסיבות המשתנות באזור מהוות לשני הצדדים תמריץ למצב את עצמם מחדש ולהפיג, לפחות חלקית, את המתיחות ביניהם. לא ברור אם ארצות הברית מעורבת במגעים בין הצדדים אם כי סביר שהסעודים מרגישים חופשיים לקיימם נוכח האכזבה שלהם מהיעדר תגובה אמריקאית לתקיפת מתקני הנפט, כמו גם הלחץ בקונגרס נגד ערב הסעודית. ייתכן כי הסעודים מעדיפים לבחון בזהירות אופציות ללא תלות במדיניות הממשל – בפרט נוכח העמדה האמריקאית מול איראן והעניין הברור של הממשל עצמו ושל הנשיא טראמפ אישית בפתיחת מגעים ישירים עם איראן.

גם אם אין לצפות חזרה ליחסים תקינים מלאים בין ערב הסעודית לאיראן, נראה כי בנסיבות הנוכחיות ועל רקע הנכונות, בעיקר מן הצד הסעודי, להפיג את המתיחות, יתכן שלפחות בטווח הקצר יירגע המתח בין ריאד לטהראן. אשר לטווח הארוך, לעומת זאת, ללא שינוי ברמת העוינות הבסיסית בין המדינות, ובפרט אם איראן תבצע תקיפה משמעותית נוספת נגד יעדים סעודים, תעלה הסבירות לתגובה סעודית/אמריקאית נגד איראן - במיוחד לאור עיבוי הכוחות האמריקאים בערב הסעודית.

לכל שינוי ביחסים שבין ערב הסעודית לאיראן השפעה על ישראל. ישראל בנתה על האינטרס המשותף לה ולמדינות המפרץ מול איראן כבסיס לשיתוף פעולה עמן - גם אם לא פומבי - כחלק משיפור היחסים עם המדינות הערביות הסוניות. אולם להבנתנו לישראל ולערב הסעודית אינטרסים משותפים גם בסוגיות אחרות, ביניהן המלחמה בדאע"ש וההתנגדות לאחים המוסלמים ולחמאס, כמו גם שימור היחסים המיוחדים עם ארצות הברית. וכאמור, גם אם נראה התקדמות במגעים בין האיראנים לסעודים, היא תהיה תוצאה של אינטרסים מצביים-אקטואליים ולא ביטוי לפתרון ממשי של בעיות היסוד.

בכל מקרה, מסתמן המשך המגמה של שינויי אד-הוק ביחסים בין ובתוך בריתות וחזיתות באזור עקב התפתחויות ביחסי הכוחות. לפיכך, על ישראל לעקוב אחר כל אלה על מנת שלא תימצא עצמה מופתעת וכדי לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה מול ההתפתחויות החדשות האפשריות. על ישראל להיערך למצב של היחלשות ערב הסעודית – התפתחות שמשמעותה תהיה שנטל המאבק באיראן ייפול ברובו עליה. יתרה מכך, לאורך זמן, חוסר האונים הביטחוני של ערב הסעודית עלול לגרום לכך שהיא אף תגביר את השקעתה באמצעי לחימה מתקדמים, ותגבר בה המוטיבציה להשיג יכולת גרעינית צבאית.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראןסעודיה ומדינות המפרץ
English

אירועים

לכל האירועים
הכנס השנתי הבינלאומי ה-18
25 בפברואר, 2025
16:00 - 08:15
Photo: Ronen Topelberg

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
בין הסדרה גרעינית לתקיפה צבאית באיראן – לקראת הכרעה
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו קשה להעריך מראש. עם זאת, בהיעדר יכולת להגיע להסדרה שתחסום את דרכה של איראן לנשק גרעיני ובהינתן החלטה לפנות לאופציה צבאית, על ישראל לתאם זאת עם ארצות הברית – גם אם אין בכך כדי להבטיח השתתפות אמריקאית פעילה בתקיפה. התיאום ושיתוף הפעולה עם ארצות הברית דרושים לישראל להגנה מפני תגובה איראנית, לשימור ההישג לאחר תקיפה ולתמיכה אמריקאית במאמצים למנוע את מאמצי השיקום של תוכנית הגרעין, בין אם באמצעים צבאיים קינטיים, חשאיים או מדיניים. בכל מקרה, יש להדגיש את הצורך במערכה כוללת נגד איראן ולא רק נגד תוכנית הגרעין. תקיפה אמריקאית-ישראלית יכולה לספק פתרון מיטבי לאתגר, ובתנאי שתהיה חלק ממערכה רחבה מול הרפובליקה האסלאמית, וכך צריך לתכננה. בסופה של מערכה זו נדרש להוביל מהלך מדיני משלים, שיוודא את מימוש כלל היעדים האסטרטגיים אל מול איראן, ובכלל זה חסימת דרכה לנשק גרעיני, פירוק הציר הפרו-איראני ומגבלות על פרויקט הטילים.
06/05/25
Shutterstock
שיחות הגרעין בין ארצות הברית לאיראן - סיכויי ההבשלה להסכם ומשמעויות לישראל
הפערים בין טהראן ו-וושינגטון עדיין לא הצטמצמו בצורה משמעותית, אך נראה ששני הצדדים נחושים להגיע להסכם ולמנוע הידרדרות להסלמה צבאית. כיצד על ישראל, הנמצאת בשולי השיחות, לפעול במצב זה?
04/05/25
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.