יום השנה להסכם הגרעין מעורר מחדש את העימות הפוליטי הפנימי באיראן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על יום השנה להסכם הגרעין מעורר מחדש את העימות הפוליטי הפנימי באיראן

יום השנה להסכם הגרעין מעורר מחדש את העימות הפוליטי הפנימי באיראן

מבט על, גיליון 899, 19 בפברואר 2017

עקבו אחרינו בגוגל
English
רז צימט
ב-17 בינואר 2017 כינס הנשיא רוחאני מסיבת עיתונאים במלאת שנה ליישום הסכם הגרעין עם המעצמות והציג בה את הישגיו, ובראשם העלייה החדה ביצוא נפט ופתיחת המשק האיראני להשקעות זרות. הוא תקף את מתנגדיו המותחים ביקורת כנגד ההסכם וקרא להם להפסיק לנצלו על מנת לנגח את הממשלה, מכיוון שההסכם קשור לעם האיראני כולו ולא רק לממשלה. מתנגדי הנשיא שהסתייגו מלכתחילה מהסכם הגרעין, ניצלו את יום השנה ליישום ההסכם על מנת לשוב ולתקוף את הממשלה. הם חזרו על טענתם כי מדיניותה הפייסנית של הממשלה הובילה להסכם כניעה שבמסגרתו הסכימה איראן לוויתורים כואבים מבלי לקבל כל תמורה. חרף ביקורת זו, סיכוייו של רוחאני לזכות בקדנציה נוספת נראים בשלב זה גבוהים למדי, בין היתר לנוכח כישלונו המסתמן של מחנה מתנגדיו להציב מולו מועמד חלופי בעל שיעור קומה. הסכם הגרעין והשלכותיו ימשיכו לעמוד במוקד הוויכוח הפוליטי בין הנשיא ליריביו לקראת הבחירות, במיוחד על רקע כניסתו לתפקיד של הנשיא האמריקאי הנבחר, דונלד טראמפ, שצפוי לבחון מחדש את מדיניות ארצות-הברית כלפי איראן והסכם הגרעין.

יום השנה הראשון ליישום הסכם הגרעין הצית מחדש את העימות הפנימי בין תומכי הנשיא רוחאני ליריביו הפוליטיים בימין הרדיקלי. בעוד שהנשיא ומקורביו הבליטו את הישגי ההסכם ואת תרומתו לשיפור מצבה הכלכלי של איראן, טענו מתנגדיו כי לא זו בלבד שאיראן לא הפיקה כל תועלת מן ההסכם אלא שמצבה הכלכלי אף החמיר בשנה החולפת.

ב-17 בינואר 2017 כינס הנשיא רוחאני מסיבת עיתונאים במלאת שנה ליישום ההסכם בה הציג את הישגיו, ובראשם העלייה החדה ביצוא נפט ופתיחת המשק האיראני להשקעות זרות. הוא הציג את ההסכם כניצחונו של העם האיראני וטען כי מצבה הכלכלי של איראן היה גרוע באופן משמעותי אלמלא נחתם ההסכם. רוחאני אמר כי בשנה האחרונה נרשם באיראן שיעור צמיחה כלכלית חסר תקדים של למעלה משבעה אחוזים. הוא ציין כי פתרון משבר האבטלה, ובמיוחד בקרב הצעירים, תלוי בהשקעות זרות. הוא הדגיש כי כל הסנקציות הקשורות לתוכנית הגרעין הוסרו בעקבות ההסכם וכי הבעיות שעדיין קיימות בתחום הבנקאות אינן קשורות להסכם.

הנשיא תקף את מתנגדיו המותחים ביקורת כנגד ההסכם וקרא להם להפסיק לנצלו על מנת לנגח את הממשלה, מכיוון שההסכם קשור לעם האיראני כולו ולא רק לממשלה. הוא לעג למבקריו וטען כי מי שאינו רואה את תוצאותיו החיוביות של ההסכם, צריך להרכיב משקפיים. אלה המותחים ביקורת על ההסכם, צריכים לומר לאזרחים מה היה קורה אלמלא ההסכם, אמר הנשיא.

גם סגן שר החוץ וראש צוות המשא ומתן הגרעיני של איראן, עבאס עראקצ'י, כינס במחצית ינואר מסיבת עיתונאים מיוחדת, שבה מנה את הישגי ההסכם. עראקצ'י התייחס לשלושה תחומים מרכזיים: האנרגיה, התחבורה והבנקאות. הוא ציין כי בתחום האנרגיה הוסרו כל הסנקציות מעל איראן והיא חזרה למעשה למצב בו הייתה טרם הטלת הסנקציות תוך הגדלת יצוא הנפט ל-2.5 מיליון חביות ביום. בתחום התחבורה הוסרו כל המגבלות שהוטלו על תנועת הספנות האיראנית וגם בתחום התעופה חלה התקדמות משמעותית, כפי שהדבר ניכר במימוש עסקת המטוסים מול חברת איירבוס. עראקצ'י הודה כי איראן עדיין נתקלת בקשיים בתחום הבנקאות, אך אלה אינם קשורים להסכם הגרעין אלא לסנקציות האמריקאיות שהוטלו עליה לאחר המהפכה האסלאמית (1979) ולתקנות הפיננסיות הבינלאומיות המחמירות בנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הוא ציין כי חלק מהבעיות כבר נפתרו בחודשים האחרונים, לאחר שהבנק המרכזי האיראני יצר ערוצים בנקאיים חלופיים, שנועדו לעקוף את המגבלות על שימוש בדולרים בעסקאות עם חברות זרות. סגן שר החוץ התייחס גם לשיפור שחל במעמדה הבינלאומי של איראן. הוא ציין כי בעוד שטרם הסכם הגרעין הוצגה איראן כאיום על שלום העולם וביטחונו, הרי שכיום היא מוכרת על-ידי הקהילה הבינלאומית כשחקן לגיטימי ובעל עוצמה הן בזירה האזורית והן בזירה העולמית.

מתנגדי הנשיא, לעומת זאת, שהסתייגו מלכתחילה מהסכם הגרעין, ניצלו את יום השנה ליישום ההסכם על מנת לשוב ולתקוף את הממשלה. הם חזרו על טענתם כי מדיניותה הפייסנית של הממשלה הובילה להסכם כניעה שבמסגרתו הסכימה איראן לוויתורים כואבים מבלי לקבל כל תמורה. בשורת מאמרי דעה, שהתפרסמו בעיתונות המזוהה עם הימין הרדיקלי, טענו מבקרי הממשלה כי הנתונים הכלכליים מצביעים בבירור על הרעה במצבה הכלכלי של איראן בשנה האחרונה. הם התייחסו, בין היתר, לירידה החדה בערך המטבע הלאומי (ה-ריאל) בחודשים האחרונים, לעלייתם הנמשכת של מחירי מוצרי היסוד חרף טענות הממשלה בנוגע להורדה דרמטית באינפלציה לשיעור חד-ספרתי ולעליה בשיעור האבטלה. לטענתם, משלחות סחר אירופאיות רבות אומנם ביקרו באיראן בשנה האחרונה, אך ביקורים אלה הניבו עסקאות מעטות בלבד, שלא סייעו לפתור את מצוקותיהם הכלכליות של אזרחי איראן, ובראשן האבטלה הגואה.

יריביו של הנשיא שמו ללעג את דברי הנשיא רוחאני, שהדגיש בשנים האחרונות כי הצנטריפוגות במתקני הגרעין צריכות להסתובב רק בתנאי שגם כלכלת איראן וחיי אזרחיה ינועו קדימה. לטענתם, הצנטריפוגות אכן חדלו להסתובב בעקבות הסכם הגרעין, אך גם הכלכלה אינה מסתובבת. במאמר פרשנות, שפרסם היומון השמרני "כיהאן", נכתב כי טענת סגן שר החוץ עראקצ'י לפיה כל יעדי הסכם הגרעין מומשו, למעט הסרת הסנקציות הבנקאיות, משולה לאדם חולה עליו נאמר כי הוא בריא ושלם למעט לבו שאינו פועל עוד. עורך העיתון, חוסיין שריעתמדרי, תקף בחריפות את הנשיא וטען כי לא זו בלבד שהסכם הגרעין לא הניב כל הישג עבור איראן, אלא שהוא הסב לעם ולמשטר נזקים כבדים שחלקם אינם הפיכים. על הנשיא להתנצל בפני עמו ולאמץ מחדש את "כלכלת ההתנגדות" עליה הכריז המנהיג העליון ועיקרה הישענות עצמית והפחתת התלות האיראנית בגורמים זרים.

אפילו הגעתו של מטוס איירבוס הראשון לאיראן במסגרת העסקה עם צרפת לרכישת כמאה מטוסים עוררה ויכוח חריף בין תומכי הנשיא למתנגדיו. בכירי הממשל הדגישו את חשיבות העסקה והציגו אותה כהבעת אמון מצד חברות אירופאיות גדולות במשק האיראני. לדבריהם, העסקה הוכיחה כי חברות אירופאיות מעוניינות לכונן קשרי מסחר עם איראן חרף הלחצים המופעלים עליהן מצד ארצות-הברית ומימושה יעודד משקיעים זרים נוספים לחתום על עסקאות מול איראן. לעומתם, תקפו מתנגדי הנשיא את הממשלה על חתימת העסקה והציגו את הטקס הראוותני שנערך לרגל נחיתת המטוס הראשון כהשפלה לאומית שנועדה לקידום צרכיו הפוליטיים של הנשיא. הם טענו כי מדובר בעסקה שהצילה את חברת התעופה הצרפתית מקריסה כלכלית ולא תרמה דבר לשיפור מצבה הכלכלי של איראן. היא מאפשרת לחברת התעופה לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים לעובדיה באירופה בשעה שהמפעלים באיראן מושבתים וצעירים איראנים משוועים למקומות עבודה חדשים.

הפיכת יום השנה ליישום הסכם הגרעין לסוגיית ניגוח פוליטית בידי תומכי הנשיא ומתנגדיו מהווה ביטוי נוסף לעימות המחריף בין שני המחנות הפוליטיים המרכזיים באיראן לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בחודש מאי הקרוב. בעוד הנשיא רוחאני נערך להתמודדות על תקופת כהונה נוספת, יריביו מנצלים כל הזדמנות על מנת לנגח אותו על כישלונותיו לממש את הבטחותיו לציבור, ובראשן ההבטחה לשפר את מצבם הכלכלי של אזרחי ארצו. בביקורתם כנגד הנשיא מנצלים יריביו הפוליטיים את מצבה הכלכלי הבעייתי הנמשך של איראן חרף הסרת הסנקציות הנובע ממחירי הנפט הנמוכים, בעיות מבניות בכלכלה והסתייגותם של בנקים וחברות במערב מחידוש העסקים עם איראן, בעיקר מחשש לתגובתה של ארצות-הברית.

חרף ביקורת זו, סיכוייו של רוחאני לזכות בקדנציה נוספת נראים בשלב זה גבוהים למדי, בין היתר לנוכח כישלונו המסתמן של מחנה מתנגדיו להציב מולו מועמד חלופי בעל שיעור קומה. בעקבות מותו לאחרונה של הנשיא לשעבר, אכבר האשמי רפסנג'אני, איבד אומנם רוחאני את פטרונו הפוליטי שסיפק לו בשנים האחרונות תמיכה משמעותית וחיונית, אך נראה שהוא עדיין זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. מות רפסנג'אני אף עשוי לחזק את תמיכת מחנה הרפורמיסטים בנשיא המכהן על רקע חששם כי מותו יפר את האיזון בין המחנות הפוליטיים היריבים באיראן ויחזק את כוחם של הרדיקלים. יש להניח, כי הסכם הגרעין והשלכותיו ימשיכו לעמוד במוקד הוויכוח הפוליטי בין הנשיא ליריביו לקראת הבחירות, במיוחד על רקע כניסתו לתפקיד של הנשיא האמריקאי הנבחר, דונלד טראמפ, שצפוי לבחון מחדש את מדיניות ארצות-הברית כלפי איראן והסכם הגרעין.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםאיראן
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
המנהיג הנעלם: המאבק על הלגיטימציה של מוג'תבא ח'אמנהאי
מוג'תבא ח'אמנהאי ירש את אביו לאחר חיסולו בפברואר האחרון, אך מאז לא הופיע בציבור. כיצד פועלים באיראן כדי לשמור על הלגיטימציה של המנהיג העליון, ואיך עלולה הימשכות היעדרותו להשפיע על יציבות המשטר?
14/09/26
מכוח צבאי לבידוד כלכלי: השלב החדש במדיניות טראמפ מול איראן
המדריך המלא למערכה הכלכלית של ממשל טראמפ נגד איראן – והמשמעויות לישראל
27/08/26
מסף גרעיני לנשק גרעיני? בחינה מחודשת את דוקטרינת הגרעין האיראנית
הוויכוח המתנהל בצמרת האיראנית סביב האפשרות של פריצה לנשק גרעיני, והשלכותיו על מדיניותה הגרעינית של הרפובליקה האסלאמית לאחר שתי מערכות
11/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.