משפט וביטחון לאומי - סוגיות נבחרות - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים משפט וביטחון לאומי - סוגיות נבחרות

משפט וביטחון לאומי - סוגיות נבחרות

מזכר 133, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, מארס 2014

עקבו אחרינו בגוגל
English
פנינה שרביט ברוך
ענת קורץ
היבטים משפטיים משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית ומשפיעים, הן על האופן בו נבחנות פעולותיהן של מדינות המבוצעות בזירה הפנימית והן על היחסים וההתנהלות בזירה הבינלאומית. מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית חייבת אפוא להיות ערוכה לשיח המשפטי המחלחל לתוך המישור המדיני. קובץ מאמרים זה מוקדש לניסיון להאיר היבטים שונים של הממשק בין תחום המשפט לתחום הביטחון, הן במישור הלאומי-פנימי והן במישור הבינלאומי. מכיוון שביטחון הוא מושג רחב, הכולל בחובו תחומים רבים, אף המשפט העוסק בביטחון משתרע על מגוון רב של נושאים, כפי שמעיד מבחר המאמרים שבקובץ.


הקדמה

״כאשר התותחים יורים, המוזות שותקות. אך גם כאשר התותחים יורים חייב 

המפקד הצבאי לשמור על החוק. כוחה של חברה לעמוד

כנגד אויביה מבוסס על הכרתה, כי היא נלחמת עבור 

ערכים הראויים להגנה. שלטון החוק הוא אחד מערכים אלה".

(בג"ץ 168/91 מורכוס נ' שר הביטחון)

דברים אלה נכתבו על ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, לפני למעלה מעשרים שנה. תפיסה זו מנחה את מדינת ישראל גם היום. גישה זו משקפת הבנה כי המשפט והביטחון הלאומי אינם מוציאים זה את זה אלא משלימים זה את זה, וכי בחברה מתוקנת ודמוקרטית אי־אפשר להסתפק באחד ולא באחר.

היבטים משפטיים משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית ומשפיעים, הן על האופן בו נבחנות פעולותיהן של מדינות המבוצעות בזירה הפנימית והן על היחסים וההתנהלות בזירה הבינלאומית. מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית חייבת אפוא להתייחס גם להיבט המשפטי בהקשר הביטחוני כדי להיות ערוכה לשיח המשפטי המחלחל לתוך המישור המדיני וכדי למצות את מלוא היתרונות הגלומים בביצוע פעולות שתכליתן הגנה על אינטרסים ביטחוניים־לאומיים.

קובץ מאמרים זה מוקדש לניסיון להאיר היבטים שונים של הממשק בין תחום המשפט לבין הביטחון, הן במישור הלאומי־פנימי והן במישור הבינלאומי. מכיוון שביטחון הוא מושג רחב, הכולל בחובו תחומים רבים, אף המשפט העוסק בביטחון משתרע על מגוון רב של נושאים, כפי שמעיד מבחר המאמרים שבקובץ.

במסגרת ההסדרה של עימותים מזוינים, שאלות משפטיות מתעוררות כבר בשלב ההחלטה על עצם השימוש בכוח. היבט חשוב זה של הסוגיה נדון במאמר הפותח את הקובץ, אשר נכתב על ידי פנינה שרביט ברוך וברנדון ווינשטוק. מאמר זה מתמקד בחוקיות של ההחלטה להשתמש בכוח נגד משטרו של בשאר על־אסד בעקבות השימוש שנעשה בנשק כימי נגד אזרחים במהלך המלחמה המתחוללת בסוריה.

תוך כדי העימות המזוין, מתעוררות שאלות משפטיות רבות לגבי אופן הלחימה. שלושה מאמרים בקובץ מציגים זוויות שונות של דילמות משפטיות העולות בהקשר זה. במאמר שנכתב על ידי רובי סיבל נבחנת תחולת הכללים המשפטיים במצב שצד אחד אינו מקיימם, ובפרט בהקשר של מאבק נגד גורמים לא־מדינתיים. מאמרו של עדו רוזנצוייג דן בדילמות משפטיות הכרוכות בסוגיית הסיכולים הממוקדים בלחימה בעצימות גבוהה ונמוכה. שאלות נוספות, שחוזרות ועולות, עוסקות בעצם תפקידו של היועץ המשפטי בגיבוש החלטות אופרטיביות בעת הלחימה. מאמרו של זיו בורר מתמקד בהן ובמענה להן.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות הובילו לפיתוח של זירת מאבק חדשה, היא זירת הסייבר, שהמודעות לסכנות הגלומות בה הולכת וגוברת. באופן טבעי מתעוררות בעקבות כך שאלות משפטיות מורכבות. מאמרו של איתן דיאמונד דן בתחולתם של דיני העימות המזוין על לוחמת הסייבר. מאמרה של דב האוסן כוריאל מנתח את ההיבטים המשפטיים של הסדרת המשילות באינטרנט ואת השלכותיה של הסדרה זו בכל הנוגע לביטחון בתחום הסייבר.

תחום אקטואלי נוסף, בעל השלכות כלכליות מרחיקות לכת, הוא זה של אבטחת קידוחי גז בלב ים. אסף הראל בוחן במאמרו את הדרך בה ניתן, מבחינה משפטית, להעניק מענה לאיומים אפשריים על קידוחים כאלה.
אחת, בתי המשפט נזקקים לאזן בין אינטרסים ביטחוניים לזכויות אחרות של המתדיינים בפניהם ושל הציבור בכללו. מאמרה של גלית רג'ואן, החותם את הקובץ, מאיר את אחד ההיבטים המרכזיים של נושא זה — ההתמודדות עם ראיות, שהן חסויות מטעמים ביטחוניים.
רוחב היריעה המכוסה על ידי המאמרים הכלולים בקובץ זה מהווה עדות להיקף הנרחב של דילמות משפטיות המושפעות מהביטחון הלאומי ומשפיעות על קבלת החלטות לגביו. הבנת ההקשר המשפטי של היבטים ביטחוניים נחוצה למקבלי ההחלטות על מנת שיוכלו לגבש מדיניות, שתביא בחשבון את כל ההיבטים הרלבנטיים ותתבסס עליהם. המשפט הוא אחד מהיבטים אלה. חוסר התייחסות אליו עלול להוביל להחלטות שיהיה גלום בהן נזק מדיני וביטחוני, באותה מידה שהתעלמות מהיבטים אופרטיביים חיוניים עלולה לפגוע בביטחון הלאומי.
אנו תקווה שהבחינה המגוונת המוצעת בקובץ זה של הקשר בין המשפט לבין הביטחון, כפי שהוא בא לידי ביטוי בזירת הביטחון הלאומי של מדינות וכן בזירה הבינלאומית, תשכיל את העוסקים במלאכה, ביחס לנושאים הנידונים במאמרים עצמם ובאופן כללי יותר, לגבי האופן בו יש לשלב בין שני התחומים.
תודה מיוחדת נתונה לאדם ברוזה ולקרן אבירם, אשר סייעו רבות בעריכת קובץ זה.פנינה שרביט ברוך, ענת קורץ     מארס 2014

תוכן

השימוש בנשק כימי נגד אזרחי סוריה — האם מצדיק התערבות כוחנית?  /

פנינה שרביט ברוך   ברנדון ווינשטוק 

האם תיתכן הדדיות במלחמה נגד הטרור?    /

רובי סיבל 

סיכולים ממוקדים בלחימה בעצימות גבוהה ונמוכה    /

עדו רוזנצוייג 

משפטנים בלחימה – מי צריך אותם בכלל?    /

זיו בורר 

החלת המשפט ההומניטארי הבינלאומי על לוחמת הסייבר    /

איתן דיאמונד

העימות בוועידת  12-WCIT בדובאי: על חופש מידע, זכויות גישה וביטחון קיברנטי    /

דבורה האוסן-כוריאל

אתגר ההגנה על אסדות הקידוח הימיות מפני מתקפות טרור – ההיבט המשפטי    /

אסף הראל

דוקטרינת סודות המדינה - מדוקטרינה ראייתית לחסינות הממשל האמריקאי מפני ביקורת שיפוטית    /

גלית רג'ואן

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםטכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומיטרור ולוחמה בעצימות נמוכהמשפט וביטחון לאומיצבא ואסטרטגיהאקלים, תשתיות ואנרגיה
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
להאיץ או לבלום? "דילמת האסיר" של הבינה המלאכותית והמלצות לישראל
המסקנות הנדרשות בישראל מהוויכוח העולמי סביב קצת התפתחות ה-AI
23/09/26
Shutterstock
כלכלת הטוקנים: כיצד יחידת המדידה החדשה של הבינה המלאכותית מעצבת את הכלכלה, התשתיות והריבונות הדיגיטלית
המדריך לכלכלת הטוקנים - המפתח להבנת המודל העסקי של תעשיית ה-AI ושל התחרות הגלובלית על תשתיות מחשוב וריבונות טכנולוגית
18/08/26
Shutterstock
המעוז הדיגיטלי: "המולדת הקיברנטית" של טורקיה והמעבר לריבונות סייבר
מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.
06/08/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.