פרסומים
מזכר 133, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, מארס 2014. עורכות: פנינה שרביט ברוך, ענת קורץ
עקבו אחרינו בגוגל
גילוי גז טבעי באגן המזרחי של הים התיכון הוא בשורה חשובה למדינת ישראל. הגז צפוי לספק את צרכי האנרגיה של המדינה לשנים רבות וייצואו למדינות אחרות אמור לספק למדינה הכנסות רבות ממיסים. בהתאם, מקובל לומר כי התשתיות המשמשות לקידוח הגז הטבעי ולהעברתו לחופי ישראל, ובראשן אסדות הקידוח, מהוות נכס אסטרטגי למדינה. לצד ההזדמנויות שיוצר גילוי מרבצי הגז בים והסיכויים הטמונים בהפקתו, קיים סיכון ביטחוני משמעותי לאסדות הקידוח. האתגרים שעימם נאלצת ישראל להתמודד בפן הביטחוני של אבטחת האסדות נובעים לא רק מהמרחק שלהן מחופי ישראל; הם טמונים גם בעובדה שהאסדות ממוקמות באזור שבו הסמכויות של ישראל, מבחינת הדין הבינלאומי, מוגבלות ומִתמצות בעיקר בזכות לניצול משאבי הטבע.
מאמר זה בוחן את הסמכויות מכוח הדין הבינלאומי להגנה על אסדות הקידוח מפני התקפות טרור. תחילה סוקר המאמר את הדינים הרלוונטיים ומגדיר את מונחי היסוד הנחוצים לדיון המשפטי בשאלת הסמכויות. בהמשך הוא מנתח את הכלים המשפטיים העומדים בפני ישראל לצורך התמודדות עם איום ודאי ולצורך התמודדות עם איומים כלליים שאינם מבוססים על מידע מודיעיני קונקרטי. לבסוף מציע המאמר פתרונות להתמודדות עם המצב המשפטי הקיים. המאמר מתמקד באיום הנובע מכלי שיט עוינים, אולם העקרונות שהוא מתווה רלוונטיים להתמודדות עם קשת רחבה של איומים.
(המאמר אינו מנתח היבטים הנוגעים לדין הישראלי הפנימי, המתעוררים למשל בשאלת חלוקת האחריות על אבטחת האסדות בין מערכת הביטחון לבין החברות הפרטיות המפעילות אותן.)
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום פרק בקובץ
נושאיםמשפט וביטחון לאומי