תיקו פוליטי בירדן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על תיקו פוליטי בירדן

תיקו פוליטי בירדן

מבט על, גיליון 373, 10 באוקטובר 2012,

עקבו אחרינו בגוגל
English
עודד ערן
ההפגנה שהתקיימה ביום שישי, ה-5 באוקטובר 2012, מול מסגד חוסייני בעמאן הייתה הגדולה ביותר מאז החלה ההתקוממות הערבית. עד כה, מדובר בחדשות טובות מנקודת מבטה של האופוזיציה בירדן, ואולי אף היחידות. תחת הדגל של הצלת האומה, המארגנים, בעיקר חזית הפעולה האסלאמית, המייצגת את האחים המוסלמים, וכשבעים ארגוני אופוזיציה שונים, אינם יכולים להיות שבעי רצון לנוכח 10,000 מפגינים. מזה שבועות הם העלו באופן פומבי את רף המשתתפים בקריאה להפגנה בת 50,000 משתתפים, בניסיון לחקות את "הפגנת המיליון" שהתקיימה במצרים.

ההפגנה שהתקיימה ביום שישי, ה-5 באוקטובר 2012, מול מסגד חוסייני בעמאן הייתה הגדולה ביותר מאז החלה ההתקוממות הערבית. עד כה, מדובר בחדשות טובות מנקודת מבטה של האופוזיציה בירדן, ואולי אף היחידות. תחת הדגל של הצלת האומה, המארגנים, בעיקר חזית הפעולה האסלאמית, המייצגת את האחים המוסלמים, וכשבעים ארגוני אופוזיציה שונים, אינם יכולים להיות שבעי רצון לנוכח 10,000 מפגינים. מזה שבועות הם העלו באופן פומבי את רף המשתתפים בקריאה להפגנה בת 50,000 משתתפים, בניסיון לחקות את "הפגנת המיליון" שהתקיימה במצרים.

רשויות הביטחון השונות צפו מראש את כישלון המארגנים לגייס 50,000 איש והפגנת הנגד, הפרו-ממשלתית, בוטלה. פאיז א-טראונה, ראש הממשלה, הרגיש בטוח דיו לעזוב את עמאן יום קודם לכן ולהיפגש עם הנשיא ועם ראש הממשלה הפלסטיניים ברמאללה. אם ניתן היה לצפות לדיווידנדים פוליטיים כלשהם מהביקור, הרי שבפועל סיפק מהלך זה רווח פוליטי מועט בלבד – שהרי הנושא הפלסטיני הוא מרכיב בלתי קיים כמעט על סדר יומה של האופוזיציה.

 

עם זאת, המלך עבדאללה השני לא יוכל ליהנות עוד זמן רב מכישלון האופוזיציה להגיע ליעד המספרי שהציבה לעצמה. תביעתה המרכזית מועברת בצורה ברורה ובקול רם ממרכז עמאן, ממול למסגד חוסייני ובכל ערוצי התקשורת שלא נמנעו מלדווח: מונרכיה חוקתית, פרלמנט הנבחר בשיטה דמוקרטית לחלוטין, מערכה אמיתית נגד השחיתות, עצמאות למערכת המשפט וקץ למעורבותן של רשויות הביטחון בעניינים פוליטיים ואזרחיים. התביעה הקשה ביותר היא, מטבע הדברים, שיטת הבחירות ובפרט – סמכויות המלך. הקיפאון בנושא זה נותר בעינו. המלך עבדאללה נחוש להוציא לפועל את תוכניתו לקיים את הבחירות הכלליות לפני סוף השנה. בשבוע שעבר הוא פיזר את הפרלמנט, ורישום המצביעים נמשך, אם כי בקצב איטי, ועל פי מקורות ממשלתיים הגיע עד כה לשני שלישים מכלל הזכאים להצביע, כ-3 מיליון. האופוזיציה, מנגד, ממשיכה להחרים את הבחירות המתוכננות. המשטר והאופוזיציה מנהלים שיחות המתקיימות בין אישים פוליטיים שמלאו תפקידים בממשלות שונות בעבר, כמו פייסל פאיז וג'וואד ענאני מחד, ומנהיגי האחים המוסלמים, מאידך, אך השיחות טרם הניבו נוסחה מגשרת. עם זאת, ייתכן כי הן סייעו לסיים בצורה שקטה את ההפגנה שהתקיימה ביום שישי האחרון. העובדה שהממשלה חזרה בה מקיום הפגנת נגד, והאופן המאופק שבו טיפלו כוחות הביטחון בכמה מפגינים חמומי מוח, עשויים לסייע בקידום המשא ומתן בין הממשלה לבין האופוזיציה; ימים יגידו.

האחים המוסלמים וארגוני האופוזיציה הקטנים יותר נדרשים כעת לבצע הערכה מחודשת של ההפגנה שהתקיימה ביום שישי. כישלונם לגייס 50,000 מפגינים עשוי להשפיע על שיקוליהם הפוליטיים בשני אופנים, שכל אחד מהם שונה לחלוטין ממשנהו. מצד אחד, אם לשפוט על פי ראיונות שהעניקו גורמי אופוזיציה לאחר ההפגנה, הם עשויים להחליט שכוחם אינו נמצא במספרים, אלא באיכות המסר, ולפיכך ימשיכו להחרים את הבחירות עד שיצליחו לסחוט ויתורים נוספים מהארמון. ויתורים אלה עשויים לבוא לידי ביטוי בדמות חברי פרלמנט נוספים שייבחרו ברמה הארצית, במקום ברמה המחוזית, או בדמות דחיית הבחירות מעבר לסוף השנה הנוכחית.

האופוזיציה ככל הנראה מייחלת לדחייה זו, שכן מהנוכחות הדלה יחסית בהפגנת יום שישי האחרון, עולה בבירור כי היא אינה ערוכה מבחינה לוגיסטית להתמודד בבחירות הכלליות עם הבוחרים התומכים במשטר.

המלך מצידו אולי מעודד מההפגנה המצומצמת יותר מזו שהובטחה, אך יהיה עליו בכל זאת להחליט כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם האופוזיציה. אפשרות אחת העומדת לרשותו היא להמשיך בתוכניתו, ובעקבות פיזור הפרלמנט והתפטרותה של הממשלה הנוכחית, ומינוי בית משפט חוקתי הוא ימשיך בצעדים אחרים כגון הגברת המאבק בשחיתות. אך אם האחים המוסלמים וארגוני אופוזיציה נוספים ימשיכו להחרים את הבחירות, המשטר יעמוד מול הסכנה שהאופוזיציה תכריז על הפרלמנט הבא כ"פרלמנט בובות", ותגרום בכך לאובדן הלגיטימיות שלו עוד בטרם התכנס. בתרחיש מעין זה, אם הן הארמון והן האופוזיציה יחששו מאובדן אמינות ולגיטימיות, גבוהים יותר סיכויי הפשרה. אך בטווח הארוך, המשטר צפוי להתמודד עם אופוזיציה גוברת, בפרט אם ההתקוממויות ינחלו הצלחה במדינות באזור, ואם לא יחול שיפור משמעותי במצב הכלכלי.

 

באותו יום שבו התקיימה ההפגנה, ה-5 באוקטובר 2012, הודיע שר האוצר הירדני, כי כווית העבירה לירדן 250 מיליון דולרים כחלק מחמישה מיליארד הדולרים שהוקצו לה בידי ארבע החברות של המועצה לשיתוף פעולה במפרץ. התזמון לפרסום הדברים אינו מקרי, אך המשטר יידרש לנקוט צעדים נוספים כדי להחליש את האלמנטים שהצטרפו לאופוזיציה בעיקר כאות מחאה על העלאת המחירים ועל ביטולן של סובסידיות מסוימות.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםירדן
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
איור: אהרן שבו
בשם אללה: הפולמוס האסלאמי סביב השלום עם ישראל
החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה. דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל. ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות שונות – מתחרות ולעיתים הפוכות זו מזו – בשאלות הנוגעות לשלום עם ישראל, בהתאם לצרכים המשתנים של גורמי כוח פוליטיים והלכתיים. ל"אסלאם", מתברר, אין עמדה בשאלות פוליטיות; לפרשניו יש. הפולמוס סביב השלום עם ישראל מתגלה כחלק מהמאבק הרחב יותר בין המשטרים הערביים והממסדים הדתיים הכפופים להם לבין תנועות אופוזיציה אסלאמיסטיות ואחרות.
03/08/26
"גוונים שונים של ימין": הבחירות בישראל בעיני מצרים וירדן
בחינת השיח המתנהל בשכנותיה של ישראל ממזרח ומדרום לקראת הבחירות לכנסת ה-26, והמסקנות הנדרשות לממשלה החדשה שתתגבש לאחר הבחירות
21/07/26
Shutterstock
"שאגת הארי": חלון אסטרטגי חדש ליחסי ישראל-ירדן
בעיצומו של משבר חריף ביחסי ישראל-ירדן פרצה המלחמה נגד איראן, שלהשלכותיה פוטנציאל לשינוי טיב מערכת היחסים בין עמאן לירושלים
17/03/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.