חזון אובמה ופירוק נשק גרעיני

{image} השנים 2009- 2010 היו רצופות התרחשויות ואירועים, הקשורים למאמץ לקדם בקרת נשק כלל־עולמית בתחום הנשק הלא קונבנציונאלי. אותן שנים עמדו בסימן המגמה הנמשכת של ערעור המשטר למניעת תפוצת נשק גרעיני, בעיקר נוכח המשך פועלה של איראן להשגת יכולת גרעינית צבאית והמשך ההתנהלות המתריסה של צפון קוריאה. בנוסף לכך התחזק החשש מזליגת טכנולוגיות וחומרים גרעיניים לגורמי טרור, ככל שהתברר כי מדינות נוספות מעורבות בפעילות גרעינית אסורה. על רקע זה נעשו ניסיונות, בעיקר מצד ממשל אובמה, לחזק את משטר מניעת התפוצה הגרעינית. באפריל 2009 הכריז נשיא ארצות הברית בפראג על חזונו לעולם נקי מנשק גרעיני, ובהמשך נקט ממשלו בשורה של צעדים מדיניים שנועדו לקדם את מימושו של חזון זה.
המאמרים הכלולים בקובץ זה מוקדשים לניתוח ההתרחשויות בתחום בקרת הנשק הגרעיני בשנים 2009- 2010, תוך התמודדות עם הסוגיה המרכזית: השפעת סדר היום החדש של הנשיא אובמה על משטר מניעת התפוצה הגרעינית. במסגרת זו נדונים ניסיונותיה של ארצות הברית למנוע תפוצה של טכנולוגיות, מרכיבים של נשק גרעיני ואף נשק גרעיני ממש לגורמים מסוכנים בעולם, ונבחנת השאלה עד כמה תואמים סדרי העדיפויות של ממשל אובמה בתחום התפוצה הגרעינית את החזון המוצהר. נושאים אלה נבחנים במאמרי הקובץ ממספר היבטים: השפעת חזון אובמה על מדיניות מניעת התפוצה ועל כושר ההרתעה של ארצות הברית; יחסי ארצות הברית־רוסיה לאור חזון אובמה; אמנות בקרת נשק ופירוק נשק להשמדה המונית והקשרן לחזון; והשפעת המגמות החדשות במדיניות הממשל האמריקאי בסוגיה הגרעינית על המזרח התיכון בכלל ועל ישראל בפרט.