כיצד אל-קאעדה צפוי להתמודד עם סילוק מנהיגו? - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על כיצד אל-קאעדה צפוי להתמודד עם סילוק מנהיגו?

כיצד אל-קאעדה צפוי להתמודד עם סילוק מנהיגו?

מבט על, גיליון 256, 12 במאי 2011

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר

מאז חיסולו של אוסאמה בן-לאדן עסוקים מומחים במודיעין, באקדמיה, ובמדיה בניסיון קדחתני להבין את המשמעויות המעשיות שיהיו לפעולה בטווח הקצר ובעתיד הרחוק יותר. הגם שתנועת הג'האד העולמי כוללת בתוכה אלמנטים שונים, אין ספק שהגורם הדומיננטי ונותן הטון בתנועה זו הוא ארגון אל-קאעדה. בניגוד לשותפיו, במהלך השנים האחרונות דווקא, התקבל מידע רב, חלקו כולל מסמכים אותנטיים אודות ארגון אל-קאעדה – מבנהו, דרכי פעולתו, דרכי קבלת ההחלטות שלו וניהול שגרת יומו המבצעית והלוגיסטית כאחד. הכרת המבנה הסדור הזה והתקנון הפורמאלי של הארגון חיונית עבור החוקרים מהמודיעין, מהאקדמיה ומהמדיה בניסיונם לנסות ולצפות את ההשלכות והמשמעויות של החיסול על המשך פעילות הארגון בעתיד.


מאז חיסולו של אוסאמה בן-לאדן עסוקים מומחים במודיעין, באקדמיה, ובמדיה בניסיון קדחתני להבין את המשמעויות המעשיות שיהיו לפעולה בטווח הקצר ובעתיד הרחוק יותר. הגם שתנועת הג'האד העולמי כוללת בתוכה אלמנטים שונים, אין ספק שהגורם הדומיננטי ונותן הטון בתנועה זו הוא ארגון אל-קאעדה. בניגוד לשותפיו, במהלך השנים האחרונות התקבל מידע רב, חלקו כולל מסמכים אותנטיים אודות ארגון אל-קאעדה – מבנהו, דרכי פעולתו, דרכי קבלת ההחלטות שלו וניהול שגרת יומו המבצעית והלוגיסטית כאחד.

בניגוד לדעה הרווחת, אל-קאעדה הוא ארגון מסודר בעל היררכיה מובנית (ראה תרשים להלן) וקווי ניהול ושליטה ברורים, שנשתמרו לאורך שנות פעילותו. עובדה זו סייעה לו רבות במאבקו להישרדות אחרי מתקפת הטרור בארצות הברית ואפשרה לו להשתקם במהירות, למלא את השורות לאחר כל מכה שספג ולהמשיך להוות את איום הטרור מספר אחד בזירה הבינלאומית. לצד המבנה ההיררכי הסדור, קיימים בארגון תקנון ופרוטוקול אשר מגדירים את הסמכויות השונות של בעלי התפקידים בארגון, דרכי מינויים והמאפיינים האישיים אשר נדרשים מכל ממלא תפקיד.

בעיקרון פעל הארגון במשך שנים באמצעות מועצת פיקוד וייעוץ המכונה "מג'לס אל שורא", אשר תפקדה כמעין ממשלה או קבינט ותחתיה פעלו ועדות האחראיות על נושאים שונים כמו צבא, אדמיניסטרציה וכספים, דת, תעמולה, מדיניות וביטחון. הוועדות תפקדו כמשרדים מיניסטריאליים והיו אחראיות לניהול שגרת החיים של הארגון. מנהיג הארגון בן-לאדן וסגנו, איימן אל זוואהירי, היו הבכירים במועצת הפיקוד והייעוץ.

הכרת המבנה הסדור הזה והתקנון הפורמאלי של הארגון חיונית עבור החוקרים מהמודיעין, מהאקדמיה ומהמדיה בניסיונם לנסות ולצפות את ההשלכות והמשמעויות של החיסול על המשך פעילות הארגון בעתיד. ניתן להעריך את ההתפתחויות הצפויות בארגון בשלושה רבדים: המבצעי, הארגוני והסמלי. ברובד המבצעי, הגורם המבצעי הדומיננטי בארגון הינו יחידת הפיגועים המיוחדים. זו כפופה לוועדה הצבאית ואחראית על ביצוע פיגועי הארגון בזירה הבינלאומית. להערכתנו לא תושפע הפעילות של יחידה זו בראשותו של עדנאן שוכרי ג'ומעה (ג'עפר הטייס, על שום הכשרתו בתחום התעופה) עקב חיסולו של בן-לאדן והיא צפויה להמשיך למלא את ייעודה המקורי. יש להניח שהיא אף עשויה להגביר את מאמציה לבצע פיגועי ראווה בעתיד הקרוב, כדי להוכיח שיכולתה לא נפגמה כתוצאה מהסתלקות המנהיג וכמובן כדי לנקום את מותו.

ראוי להזכיר, כי היחידה הזו הייתה אחראית בשנה וחצי האחרונות לפחות לשלושה ניסיונות פיגוע שסוכלו מבעוד מועד בארצות הברית, בריטניה ובנורבגיה. בהקשר זה ראוי להזכיר, כי מתוך שלל המידע שהתפרסם לאחרונה במסמכי הוויקיליקס, עולה מחקירת פעילים בכירים ביותר בוועדה הצבאית, כי אל-קאעדה הכין תוכנית מגירה קונקרטית לביצוע פיגוע דרמטי בארצות הברית, תוך שימוש בפצצה גרעינית, במקרה שבן-לאדן ייתפס או ייהרג. על פי מידע זה, הפצצה נמצאת ברשות הארגון כבר משנת 2004, מוקמה באירופה ונעשו מאז מאמצים נמרצים להעבירה לארצות הברית. לא ברור אם מדובר רק במאמץ של הארגון באמצעות בכיריו להטעות או להרתיע או שמא מדובר במידע אותנטי. בכל מקרה ההערכה המקובלת, היא, כי לו היה בידי אל-קאעדה נשק כזה הם כבר היו משתמשים בו, או למצער, מאיימים בפומבי לעשות בו שימוש בתרחישים מסויימים .

ברובד הארגוני נראה, כי ההשפעה של חיסול בן-לאדן על תפקודו של הארגון תהייה פחותה יחסית בשל המבנה ההיררכי הסדור וחלוקת התפקידים הברורה הקיימת בו. מאחר ובתקנון הארגון כתוב במפורש, כי סגן המנהיג יחליף מיידית את המנהיג במידה וזה האחרון ייעצר או ייהרג, הדבר עשוי להוביל למינויו המהיר של אימן אל-זוואהירי, כמחליפו של בן-לאדן, וזאת כדי למנוע שבירת רצף השליטה בארגון ולהמשיך ולנהל את שגרת הפעילות. נראה, כי השאלה הבוערת יותר היא מי ימונה לסגנו של המנהיג החדש, בעיקר לנוכח העובדה, כי האמריקנים ושותפיהם מבקשים לסלק גם את זוואהירי עצמו.

באל-קאעדה ישנם כמה מועמדים מובילים מוותיקי הארגון מהם עשוי להתמנות מספר 2 החדש. הבכיר בהם הוא "סייף אל עאדל", אשר שהה במשך השנים האחרונות באיראן וחזר בשנה האחרונה לשורות הארגון בפקיסטן ביחד עם בנו של בן-לאדן, סעד שהיה בן חסותו.

ברובד הסמלי עשוי חיסולו של בן-לאדן להיות האפקטיבי ביותר מאחר וכישלון האמריקנים ללכוד או להרוג אותו שימש נדבך מרכזי בתעמולה של אל-קאעדה ובניסיונות לשכנע פעילים חדשים להצטרף לארגון ולהאמין כי דרכו לניצחון מובטחת על ידי האל. ההסברה של תועמלני אל-קאעדה נסקה לא פעם לתחום המיסטי. זו באה לידי ביטוי גם בסיפורי מורשת הקרב של הארגון עוד מימי המלחמה ברוסים באפגניסטן, שהייתה רצופה במעשי ניסים. כך גם נתפשה הישרדותו המופלאה של בן-לאדן מול המצוד העולמי אחריו וככזו השייכת לכוחות-על. פעילי הארגון ייחסו לבן-לאדן תכונות ייחודיות הדומות לנביא מחמד ולכן האמינו שהוא אינו בר לכידה. לפיכך, חיסולו הגשמי של בן-לאדן וחשיפתו בקלטת שנתפסה בכליו, כאיש זקן, גלמוד, ללא האיפור והתפאורה שהעניקו לו בעיני הנוהים אחריו, דימוי זוהר ומשיחי, עשויים להחזיר את ממדי הקונפליקט בין המערב הדקדנטי והקורס לבין מחנה הג'האד העולמי המתקומם ועולה, לקרקע המציאות ולהווייתו הריאלית.

בדרך זו ניתן אולי יהיה לעקר את חיוניותה והשפעתה של האידיאולוגיה המשיחית והרצחנית של אל-קאעדה על תומכיה- כדי שיפנימו שהשימוש המופקר ברצחנות, המותרת כביכול בשם הדת, הינה דרך ללא מוצא מבחינה פוליטית ופסולה מבחינה הלכתית. אם סילוקו של בן-לאדן אכן ינוצל לחשיפת פניה המעוותים של תורתו, ניתן יהיה לראות בכך התחלת הסוף של תנועת הג'יהאד העולמי או למצער דעיכת השפעתה על צעירי העולם המוסלמי.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.