הרהורים ראשוניים לאחר חיסול בן לאדן - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על הרהורים ראשוניים לאחר חיסול בן לאדן

הרהורים ראשוניים לאחר חיסול בן לאדן

מבט על, גיליון 254, 3 במאי 2011.

עקבו אחרינו בגוגל
English
יורם שוייצר

הידיעה על חיסולו של הטרוריסט הכי מבוקש בעולם, בוודאי בעשור האחרון – תואר שבן לאדן העיד על עצמו שהוא נושא בו בגאווה – מעוררת תחושה ראשונית של אנחת רווחה וייתכן שאפילו סיפוק על כך שאדם, האחראי ישירות לרצח מכוון של אלפי אנשים חפים מפשע, בא על עונשו הראוי. יחד עם זאת, ראוי לבחון כבר עתה כמה סוגיות שהחיסול מעורר: השפעתו על המשך פעילות אל-קאעדה, התגובה הצפויה מצד אנשיו ושותפיו לדרך הג'האד העולמי, משמעותו לגבי המשך הלחימה בטרור העולמי, ואף שאלות מוסריות לגבי השימוש בכלי החיסולים בלחימה בטרור.


הידיעה על חיסולו של הטרוריסט הכי מבוקש בעולם, בוודאי בעשור האחרון - תואר שבן לאדן העיד על עצמו שהוא נושא בו בגאווה – מעוררת תחושה ראשונית של אנחת רווחה וייתכן שאפילו סיפוק על כך שאדם, האחראי ישירות לרצח מכוון של אלפי אנשים חפים מפשע, בא על עונשו הראוי. יחד עם זאת, ראוי לבחון כבר עתה כמה סוגיות שהחיסול מעורר: השפעתו על המשך פעילות אל-קאעדה, התגובה הצפויה מצד אנשיו ושותפיו לדרך הג'האד העולמי, משמעותו לגבי המשך הלחימה בטרור העולמי, ואף שאלות מוסריות לגבי השימוש בכלי החיסולים בלחימה בטרור.

על מנת לבחון מה עשויה להיות השפעת חיסולו של בן לאדן יש להבין את חשיבותו עבור הארגון. בן לאדן היה ללא ספק המנהיג הבלתי מעורער של הארגון והפוסק האחרון והבלעדי בו, אם כי אין בכך להעיד שלא חלקו על החלטותיו בארגון ובכך נכללת גם ההחלטה לבצע את מתקפת הטרור בארצות הברית. בן לאדן הקים וניהל את הארגון ברוחו ובצלמו, מגובה באידיאולוגיה סלאפית קיצונית שהתיימרה לייצג את האסלאם הטהור ברוח הנביא, ובעבר גם היה מעורב ישירות בניהול פיגועי הטרור של הארגון. מעורבותו בניהול הארגון נמשכה גם בשנים הראשונות שלאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, כפי שעלה ממסמכי הויקיליקס שפורסמו לאחרונה. אולם בשנים האחרונות הועלתה סברה, כי בשל המרדף הצמוד אחריו ופעילותם המוגברת של כוחות הקואליציה בראשות ארצות הברית באפגניסטן ובפקיסטן שסיכנו אותו, צמצם בן לאדן את מידת מעורבותו המעשית בארגון, חדל מלפקד על הארגון והפך לדמות סמלית בלבד. כמו כן פורסמו ידיעות לפיהן בן לאדן חולה מאוד וחלקן אף קבע, כי אינו בין החיים. יתכן שעכשיו משחוסל נלמד על פועלו גם בשנים האחרונות ממידע שיפורסם על ידי אל-קאעדה, שנוהג לפאר את עלילות בכיריו לאחר מותם, או מפי האמריקאים שבידם היה, כך נראה, מידע אינטימי אודות קורותיו בחודשים האחרונים.

העובדה כי חלף למעלה מעשור מאז הפך בן לאדן למבוקש ועד שהאמריקנים הצליחו למצאו ולסלקו מן הזירה עוררה ביקורת נוקבת על מה שכונה מחדל מודיעיני-מבצעי, תוך הבעת תמיהה לגבי חוסר יעילותם של הגורמים האמונים בארצות הברית על הלחימה בטרור. בהקשר זה ראוי להזכיר, כי בעבר היו פרסומים לפיהם מקום מחבואו של בן לאדן אותר, אך הוא הצליח תמיד לחמוק ברגע האחרון בזכות סייענים נאמנים ואולי אף בסיוע של גורמי מודיעין בעלי עניין וכמובן הודות למזלו הטוב. אין ספק שחלף זמן רב מדי עד שבן לאדן נענש כראוי, אולם כדאי לזכור, כי בלחימה בטרור נדרש לרוב זמן ממושך כדי לללכוד ולהעניש "ארכי טרוריסטים" מבוקשים וידועי שם אחרים, דוגמת עימאד מע'ניה מחזבאללה (25 שנים), ו-וודיע חדאד מהחזית העממית לשחרור פלסטין (10 שנים), וקרלוס "התן"(כ-20 שנה). מבצעים ללכידת או להריגת מבוקשים, בוודאי ברמה ובדרג כה בכיר, המוגנים ונשמרים היטב, אינם דומים למתרחש בסרטים הוליוודים. מבצעים אלה כרוכים תמיד בעבודת שטח סיזיפית, המתבססת על שימוש משולב במקורות יומינט וסיגינט, יכולת מבצעית גבוהה של יחידות מיוחדות, ופעמים רבות אף דורשת החלטות בעלות משמעות וסיכון מדיניים. ארצות הברית הוכיחה בשנים האחרונות יכולת מודיעינית ומבצעית גבוהה ביותר שהביאה לחיסול ולמעצר של פעילי טרור רבים מאל-קאעדה, בעיקר בגזרת אפגניסטן-פקיסטן. אין ספק שהצלחתם לפגוע בבן לאדן, גם אם אחרה לבוא, מבטאת יכולת ונחישות מרשימים ביותר שהם פרי של מאמציהם הממושכים למצוא את האחראי למתקפת הטרור הגדולה ביותר בהיסטוריה.

אולם, קרוב לוודאי שגם סילוקו של מנהיג הארגון, למרות חשיבותו הסמלית ויתכן אף האופרטיבית הבכירה, לא יוביל בטווח הקצר לבלימת פעילות הטרור של הארגון. למרות המכות הקשות שספג, אל-קאעדה התגלה במשך למעלה משני עשורים כארגון היררכי ובירוקראטי מסודר, בעל כושר הישרדות יוצא דופן, שהצליח למלא את החלל שהותירו אחריהם מפקדים ופעילים בכירים שחוסלו או נעצרו. יתרה מכך, רגש הנקם והצורך הברור להוכיח, כי למרות הפגיעה שספג אל-קאעדה, הוא נותר בעל חוסן ארגוני ויכולת התקפית, צפויים להביא לעוד התקפות טרור ראוותניות. הדבר צפוי לבוא מצד אל-קאעדה עצמו שאליו צפויים להצטרף גם שותפיו הקרובים מהחזיתות הנושאות את שם המותג אל-קאעדה בחיג'אז, במגרב ובעיראק, ומקרב ארגונים רחוקים יותר הנמנים עם זרם הג'האד העולמי, ואף ממפגעים בודדים הידועים בכינויים "זאבים בודדים" שכבר הוכיחו יכולתם לפעול בארצות הברית ובאירופה.

שאלת היעילות של חיסול מנהיגי טרור והסיכון שטמון בכך וכן סוגיית הלגיטימיות של פעולות מסוג זה בלחימה בטרור, צפויות לעלות גם הן לדיון ציבורי, במיוחד לנוכח הסבירות, כי צפויות התקפות טרור ושפיכות דמים של אזרחים חפים מפשע. גם אם לא ניתן כרגע לפסוק באופן חד משמעי מה יהיה מאזן הרווח וההפסד בסופו של דבר בפעולה שבוצעה בפקיסטן, נדמה כי בשלב זה היא זוכה לתמיכה ולאהדה בקרב מדינאים במערב ובחלק ממדינות ערב. על מנת שתהיה לה משמעות אסטרטגית נדרשות ארצות הברית ובעלות בריתה להמשיך ברצף של פעולות דומות למעצר או לחיסול בכירי אל-קאעדה ורק אלה עשויות להוביל לפגיעה אנושה בארגון ובעתיד אף לשיתוקו.

בעימות חזיתי כמו זה המתקיים מול ארגון אידיאולוגי, קנאי וקיצוני מסוגו הייחודי של אל-קאעדה אין גבול לרמת ההסלמה והקטל להם הוא נכון והמלחמה מולו היא מלחמת חורמה שמשכה אינו ידוע. באשר לשאלת הלגיטימיות של פעולת הסיכול הממוקד שבוצעה נגד בן לאדן, דומה כי בקרב רוב מכריע של המנהיגים ובדעת הקהל במדינות העולם, כולל ברבות מהמדינות המוסלמיות, קיים קונסנזוס לגבי הצדקתה, למרות שבעבר סיכול ממוקד ככלי הכרחי בלחימה בטרור לא זכה לאהדה כה גורפת. כנראה שהטינה כלפי רצחנותו הבלתי סלקטיבית של בן לאדן ופקודיו והפחד מפני המשכותה, דחקו הצידה ולו לזמן קצר את שיקולי המוסר הנוקשים, אשר על פיהם נשפטות מדינות כמו ישראל, הנוקטות בצעדים כאלה. כך או כך הדיון בסוגיות אלה צפוי להתלקח מחדש אם וכאשר ידרשו במערב להתמודד עם מחיר הנקמה הצפויה מצד אנשיו ותומכיו של בן לאדן.

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםטרור ולוחמה בעצימות נמוכהיחסי ישראל-ארצות הברית
English

אירועים

לכל האירועים
ועידת הביטחון הלאומי
27 ביולי, 2026
14:00 - 10:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
מעורבותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי
בחמש השנים האחרונות גברה עד מאוד פעילותה של איראן בזירת הטרור הבינלאומי, תוך שהיא מתפרסת על פני זירות גיאוגרפיות נרחבות ומשלבת ארגוני פשיעה בהוצאה לפועל של פעולות טרור. אף שמרבית ניסיונות הפיגוע האיראניים סוכלו, לא לעולם חוסן ולא ניתן להבטיח כי כך יהיה גם בהמשך. לפיכך יש לבחון את מאפייני השימוש האיראני בטרור על מנת להגביר את הסיכויים לבלימתו. מזכר זה בוחן את מדיניות הפעלת הטרור האיראנית בזירה הבינלאומית בחמש השנים האחרונות, את המגמות שאפיינו אותה ואת דרכי הפעולה שלה, תוך מיקומן בהקשר ההיסטורי הרחב של השימוש האיראני בטרור לאורך השנים. בחינת מדיניות הטרור האיראנית מצביעה על מגמה מדאיגה, המראה כי איראן דבקה בהפעלת טרור בינלאומי ואף מעצימה את מאמציה בהקשר זה, תוך נכונות להסתכן בחיכוך עם מדינות רבות על מנת לממש את מדיניותה. מגמה זו מחייבת תשומת לב, הן בפני עצמה והן משום שהיא סימן לתעוזת יתר ולהפגנת ביטחון מצד איראן בעצם הפרת הנורמות הבינלאומיות והריבונות של מדינות, שעשויות לבוא לידי ביטוי גם בהקשרים אחרים.
23/04/25
Shutterstock
טרור איראני בזירה הבינלאומית – נקמה אפשרית בישראל
נוכח השהיית התגובה האיראנית להתנקשות בהנייה, עולה האפשרות כי בטהראן מתכננים לגבות מחיר מישראל בזירה הבינלאומית. כיצד יש להיערך לאתגר?
03/09/24
צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאע"ש ושותפיהם
היום הנורא שנצרב בזיכרון האנושי ובדפי ההיסטוריה – ה-11 בספטמבר 2001 – היווה צומת דרכים מרכזי בהתמודדות הבינלאומית עם הטרור של ארגוני הסלפייה-ג'האדייה. הפיגועים המחרידים וחסרי התקדים בניו יורק ובוושינגטון הפכו את "הג'האד העולמי" מתופעה שולית בזירה הבינלאומית לאיום הטרור העיקרי מאז ועד היום. מתקפת הטרור ההיא שינתה את ההתייחסות של ארצות הברית ושל מדינות המערב כלפי האיום הגלובלי המתפתח, והן הפעילו נגדו מגוון אמצעים צבאיים, פוליטיים, משפטיים, דיפלומטיים וכלכליים ואף יצאו לשלוש מלחמות באפגניסטן, בעיראק ובסוריה בשם "המלחמה בטרור העולמי". מדינת ישראל, שצברה ניסיון רב בלחימה בטרור הפלסטיני והשיעי, נדרשה לבצע התאמות במדיניות הביטחון שלה למול הטרור הג'האדיסטי הסוני, שכוון נגד יעדים ישראליים ויהודיים בתוך ישראל, לאורך גבולותיה ומחוצה לה. ספר זה הוא הראשון שנכתב בעברית ובוחן במבט לאחור את פיגוע הטרור החמור ביותר בהיסטוריה ואת תוצאותיו בחלוף יותר משני עשורים. הוא כולל ניתוח נרחב של התפתחות ציר הטרור הסלפי-ג'האדי מהקמת אל-קאעדה ועד ארגון דאע"ש, שבשיאו קמה "המדינה האסלאמית" כישות מדינתית קצרת ימים, ששלטה על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה וגייסה אלפי מתנדבים מרחבי העולם למאבק אל מול ציר בינלאומי שלחם נגדה. הספר מתאר כיצד למרות אובדן הטריטוריה הגיאוגרפית של "המדינה האסלאמית" ועל אף ההצלחות בחיסול מנהיגי אל-קאעדה ודאע"ש, הגחלים של תופעת "הג'האד העולמי" עודן לוחשות במזרח התיכון, בערבות אפריקה ובכרכים הגדולים של אסיה, והעשן העולה מהן מרחף גם מעל מדינות המערב. פעילי הג'האד מצפים להתאוששות ולבואו של דור חדש שיפיח את להבות הטרור הסלפי-ג'האדי בצומת הבא.
29/06/24

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.