סיכול ניסיון הפיגוע בארצות הברית - בשורה חיובית שאינה מבטיחה טובות

הניסיון האחרון לבצע טרור חוצה גבולות שיצא מתימן וסוכל כאשר נחשפו ונוטרלו מבעוד מועד מטעני חבלה שהוטמנו במטוסי מטען שהיו בדרכם לארצות הברית, אינו צריך להפתיע איש. זה חלק מן המאמץ המוגבר של אל-קאעדה המרכזי להוציא לפועל פיגועים בשנתיים האחרונות כנגד ארצות הברית, אירופה ובעלי ברית מקרב מדינות ערב, הנוטלות חלק פעיל בקואליציה נגד הטרור האסלאמי הפונדמנטליסטי.

בשנתיים האחרונות סוכלו מספר ניסיונות לבצע פיגועי טרור על אדמת ארצות הברית בידי ארגון אל-קאעדה ממפקדתו באזור השבטי בווזיריסטן שבפקיסטן, באמצעות פעילים מוסלמים או מתאסלמים, שאומנו ונשלחו בידי מנגנון פיגועי החו"ל שלו. חלק מפעולות אלו כוונו נגד יעדי התחבורה הציבורית, במיוחד ברכבות התחתית בערים מרכזיות בארצות הברית, ונועדו לגרום להרג המוני ושיבוש שיגרת החיים של הציבור האמריקאי. המטרה היא להוכיח, כי כמעט עשור לאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, לא נס לחו של אל-קאעדה. זו כנראה הייתה גם מטרתו של הפיגוע, שכן מומש בסופו של דבר, בטיימס סקוור במנהטן (מאי 2010), בידי אזרח מוסלמי אמריקאי ממוצא פקיסטני, שאומן במחנה של הטאליבאן בפקיסטן ושוגר למשימתו. רק הודות לטעות טכנית שלו בעת הרכבת המטען נמנע אסון כבד ונפגעים רבים.

נראה כי במקביל לפעילות שמאוכוונת על ידי אל-קאעדה המרכזי, מעודדים הוא ושותפיו לדרך הג'האד העולמי פעילות טרור מצד פעילים בודדים או תאים קטנים. אלו אימצו את תפישת עולמם הרדיקאלית ופועלים ביוזמה עצמית על-פי "אסטרטגית אלפי הסכינים החדות", שמימושה אינו מחייב סגל רחב של פעילים, שעברו אימונים אינטנסיביים, אישור של מפקדה כלשהי או הכשרה חיצונית מיוחדת מחוץ לארץ בה הם פועלים. תכליתה של האסטרטגיה הזו היא לבצע מספר רב של פיגועים, פחות ראוותניים ורבי נפגעים, מאלו אשר אליהם מכוון אל-קאעדה, אך האפקט הפסיכולוגי שלהם ונזקם הכלכלי המצטבר עלולים להיות משמעותיים ומתישים.

ראוי להזכיר כי בשנתיים האחרונות ספג אל-קאעדה המרכזי שורה של מכות קשות מידי כוחות הצבא והביטחון של ארצות הברית, נאט"ו ובעלי בריתם. אלו הביאו לפגיעה משמעותית בהנהגת הארגון ובעיקר במנגנון האחראי לטרור הבינלאומי. יחד עם זאת, הוכיח הארגון שוב, את יכולת ההתאוששות שלו. כך, דווח לאחרונה בהרחבה על שורה של סיכולים ומעצרים של חברי חוליות ששלחו מפקדי אל-קאעדה הנותרים, למדינות שונות באירופה כדוגמת בריטניה, נורבגיה ודנמרק. אזהרת המסע שפרסמה ארצות הברית בשבועות האחרונים לאזרחיה המבקרים ברחבי אירופה בעקבות מידע על כוונת אל-קאעדה לשגר חוליות המורכבות מאזרחי מדינות המערב שהוכשרו במחנותיו בפקיסטן ובאפגניסטן לביצוע פיגועים בעריהן, מהווה אינדיקציה ברורה, כי האיום הנשקף מגורמי האסלאם הרדיקאלי עודנו שריר וקיים. לצד אלה, בא לידי ביטוי מרכיב חשוב במארג שטווה אל-קאעדה לאורך השנים כחלק מובנה באסטרטגית הפעולה שלו— שיתוף פעולה עם ארגוני גג אזוריים שנכנסו מרצון תחת חסותו. יודגש כי ארגונים אלה, המזדהים עם תפישת עולמו של אל-קאעדה, זוכים בתמורה לפעילותם כחלק מהג'האד העולמי, בזכות לשאת את שם המותג "אל-קאעדה" בצירוף עם האזור בו הם פועלים, ויתכן אף לסיוע חומרי ולעיתים אף מבצעי. עם זאת, שומרים ארגונים אלו על מידה רבה של אוטונומיה פיקודית ומבצעית. עם הבולטים שבין שותפיו הקרובים של אל-קאעדה נמנים ארגונים כדוגמת אל-קאעדה בחג'אז, האחראי ככל הנראה לניסיון הפיגוע במטוסי המטען - והמורכב מאיחוד בין הסניף הסעודי לבין הסניף התימני של אל-קאעדה; אל-קאעדה במגרב האסלאמי, הפועל כאוסף של ארגונים סלאפים ג'יהאדיסטים מאלג'יריה, מרוקו ומדינות אפריקאיות כמו ניג'ר ומאוריטניה; ארגון אל-שבאב הסומאלי, שבהנהגתו שולבו כמה פעילים מבצעיים בכירים, שנשלחו ממפקדת אל-קאעדה המרכזית כדי לסייע לו בפעילותו נגד הכוחות הזרים האתיופיים והנוכחות של גורמים מערביים במדינה; וכמובן אל-קאעדה בעיראק, אשר למרות הנסיגה המסתמנת בהישגיו בשנים האחרונות, מוכיח חדשות לבקרים את יכולתו להוציא לפועל פיגועי טרור רבי נפגעים במדינה זו. שיתוף פעולה זה עם איגודי ארגוני טרור באזורים שונים ברחבי העולם והעובדה כי חלקם אף פועל מחוץ לגבולות ארצו, מאפשר לאל-קאעדה לפצות על קשייו בזירת הלחימה המרכזית בה הוא מצוי תחת לחץ כבד – בפקיסטן ובאפגניסטן – ולנצל את פירות השקעתו בהכשרתם של פעילי טרור רבים במשך שנים. באמצעותם של אלה הוא פוגע ביריביו ומקדם את סדר היום הלוחמני הגלובאלי שלו גם ללא מעורבותו הישירה בפעילות זו.

כיום ברור לכל כי השמועות על היעלמו של אל-קאעדה והפיכתו לאייקון אמורפי וסמלי בלבד, וכי עיקר המאבק שנותר בטרור האסלאמי הרדיקאלי מכוון נגד ה"ג'האד חסר ההנהגה", היו מוקדמות מדי. גם הטענות לפיהן בן-לאדן אינו מעורב כלל בניהול המאבק של ארגונו וכי יתכן שאינו בין החיים, נראות כיום חסרות בסיס מוצק. העובדה כי בעשרת החודשים הראשונים של 2010 פרסם בן-לאדן בקולו מספר חריג של שש קלטות שמע - בשונה מהעבר בו נהג להופיע גם בקלטות וידאו, יתכן כי בשל חששו מחשיפת פרטים על מקום הימצאו ו/או מחשיפת מצב בריאותי רעוע – מצביעה למצער על מעורבותו וערנותו האישית לתמונת המאבק בו מצוי ארגונו. ראוי להזכיר כי התרבות הארגונית של אל-קאעדה מחייבת אותו להזהיר מראש את יריביו מפני התקפה נגדם במידה ולא יחזרו בהם מדרכם הרעה. המסרים המאיימים שמשגר בן-לאדן בקלטות שפרסם עלולות להצביע גם הן על כוונות הארגון ויש להתייחס גם לכך בכובד ראש.

לנוכח כל אלה נראה, כי ההערות הסקפטיות שנשמעו כלפי פרסום אזהרות המסע בידי האמריקאים והתרדמה היחסית בה מצוי הציבור במערב לנוכח העובדה כי זמן רב לא בוצע פיגוע דרמטי רב נפגעים כפי שארע במחצית הראשונה של שנות האלפיים, עשויות להוביל שוב ל"הפתעה צפויה" כאשר מאמצי הסיכול של גורמי הביטחון לא יספיקו ופיגוע רב נפגעים יתממש ויוכיח, כי המערכה נגד הטרור האסלאמי הרדיקאלי מבית מדרשם של אל-קאעדה ותומכיו עדיין רחוקה מסיום וכי תמשיך בוודאי להיות אחד ממוקדי העיסוק המרכזיים של שרותי הביטחון והמודיעין במדינות רבות בעולם גם אחרי שיחלוף המועד המציין עשור לפיגועי ה- 11 בספטמבר.