פרסומים
מבט על, גיליון 159, 2 בפברואר 2010.
עקבו אחרינו בגוגל
בין ה-26 ל-28 בינואר 2010 קיים אבו מאזן ביקור ברוסיה במסגרת סבב פגישות שכלל ביקורים גם בגרמניה ובבריטניה. (ביקורו הקודם ברוסיה התקיים באפריל 2009). במהלך ביקורו נפגש אבו מאזן עם הנשיא מדוודב ועם אישים נוספים. בפגישתו עם הנשיא מדוודב, עדכן אותו אבו מאזן לגבי יחסיו עם ישראל ומגעיו עם האמריקאים, המצרים והירדנים. הרוסים הציגו את מטרת הביקור כדיון בשאלת חידוש תהליך השלום במזרח התיכון ועל כך נסבה הפגישה עם מדוודב. במהלל הביקור הובלטו המסרים הרוסים הבאים: א. בכוונת רוסיה לכנס ברוסיה בפברואר 2010 פגישה של שרי החוץ של ה"קוורטט" לדיון בחידוש תהליך השלום. אבו מאזן הודיע על תמיכתו בכינוס זה. ב. בכוונת הרוסים לכנס ועידה לענייני תהליך השלום במזרח התיכון, במוסקבה, שתתקיים מיד עם חידוש המשא ומתן הישיר בין הפלסטינים לישראל. (אבו מאזן הביע את תמיכתו ברעיון זה כבר בביקורו הקודם). ג. הודגשה החשיבות שמיחסים הרוסים למגעיהם עם החמאס, ושנועדו לסייע בהשכנת שלום-בית במחנה הפלסטיני. בהקשר זה נמסר על ביקורה הצפוי של משלחת חמאס בראשותו של חאלד משעל ברוסיה בפברואר 2010. עוד צוין על ידי הרוסים ששיתופו של חמאס בתהליך השלום הוא תנאי להצלחתו.
בין ה-26 ל-28 בינואר 2010 קיים אבו מאזן ביקור ברוסיה במסגרת סבב פגישות שכלל ביקורים גם בגרמניה ובבריטניה. (ביקורו הקודם ברוסיה התקיים באפריל 2009). במהלך ביקורו נפגש אבו מאזן עם הנשיא מדוודב ועם אישים נוספים (ראש העיר לוז'קוב, יושב ראש אגודת לשכות המסחר פרימקוב, יושב ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברוסית סטפשין, פטריארך הכנסייה הרוסית קיריל, המופתי הראשי של רוסיה ראוויל גאינוטדין והמופתי של קזאן, גוסמן חזראט איסחקוב.
בפגישתו עם הנשיא מדוודב, עדכן אותו אבו מאזן לגבי יחסיו עם ישראל ומגעיו עם האמריקאים, המצרים והירדנים. הרוסים הציגו את מטרת הביקור כדיון בשאלת חידוש תהליך השלום במזרח התיכון ועל כך נסבה הפגישה עם מדוודב. בפגישותיו הנותרות עסק אבו מאזן בשיתוף פעולה כלכלי (הקמת תחנת כוח, יצוא תוצרת חקלאית לרוסיה, הרחבת התיירות הרוסית הישירה לאוטונומיה) והומניטארי.
במהלל הביקור הובלטו המסרים הרוסים הבאים:
א. בכוונת רוסיה לקיים בפברואר 2010 פגישה של שרי החוץ של ה"קוורטט" לדיון בחידוש תהליך השלום. אבו מאזן הודיע על תמיכתו בכינוס זה.
ב. בכוונת הרוסים לכנס ועידה לענייני תהליך השלום במזרח התיכון, במוסקבה, שתתקיים מיד עם חידוש המשא ומתן הישיר בין הפלסטינים לישראל. (אבו מאזן הביע את תמיכתו ברעיון זה כבר בביקורו הקודם).
ג. הודגשה החשיבות שמיחסים הרוסים למגעיהם עם החמאס, ושנועדו לסייע בהשכנת שלום-בית במחנה הפלסטיני. בהקשר זה נמסר על ביקורה הצפוי של משלחת חמאס בראשותו של חאלד משעל ברוסיה בפברואר 2010. עוד צוין על ידי הרוסים ששיתופו של חמאס בתהליך השלום הוא תנאי להצלחתו.
ד. הוזכר ביקורו הצפוי של ראש הממשלה נתניהו ברוסיה, אם כי בעניין המועד הצפוי לביקור זה ציין שר החוץ לברוב, כי "כל דבר בעיתו". ממקורות אחרים נמסר על 15 בפברואר 2010 כמועד מתוכנן לביקור זה.
לעצם חידוש המשא ומתן, צויין על ידי הרוסים בהזדמנויות שונות במהלך הביקור, כי יפעלו במלוא המרץ לחידושו בהקדם. לדעתם, לא ניתן לקדמו באמצעות מתווך יחיד ויש לגייס מאמץ "קולקטיבי", המשלב השתתפות בינלאומית רחבה. לתפיסתם, יש לשלב ערוצים נוספים לזה הישראלי-פלסטיני, כמו הערוץ הסורי-לבנוני. על פי דיווחים של פרשנים רוסים, נשקלת אפשרות לשלב בעתיד גם את האיראנים והתורכים.
באשר לתנאים לחידוש המשא ומתן במתכונת המוצעת, צוינו, בין היתר: אחוד המחנה הפלסטיני; הימנעות מהתניות מראש של תוצאות המשא ומתן; מאבק ממשי בטרור; התבססות על ההבנות שכבר הושגו בעבר (כמו "מפת הדרכים", החלטות מועצת הביטחון והיוזמה הערבית). כמו כן הוזכרה הדרישה "להפסקה מלאה של פעילות התיישבותית",לרבות בירושלים המזרחית.
באשר לישראל, צוינה תגובתה החיובית לביקורו של אבו מאזן. נראה, שהרוסים מצפים לדון בכל הנושאים שלעיל במהלך ביקורו של ראש הממשלה נתניהו, אם אכן יתקיים. בהזדמנות זו תצוין ההפשרה הניכרת ביחסים הדו-צדדיים, לאחר מתיחות מסוימת שנצפתה לפני חודשים אחדים (גרוש הדיפלומט וההגבלות על פעילות "נתיב"). אישים ישראלים רמי דרג מבקרים באופן תכוף ברוסיה [לנתניהו יהיה זה הביקור השני מאז ספטמבר 2009]. גם מהצד הרוסי נצפה רצף של שמונה ביקורים מאז ספטמבר 2009 וניכרת התעוררות בפעילות הדו-צדדית (ועדה לשיתוף פעולה אסטרטגי; הפעלה, לאחר הפסקה ממושכת, של הוועדה הכלכלית המעורבת ושל ה"מועצה העסקית").
במקביל, התגברו בימים האחרונים הטונים הצורמים ביחסי רוסיה-איראן. שר החוץ לברוב אמר כי רוסיה מאוכזבת מהתגובה האיראנית השלילית להצעות הבינלאומיות בעניין תכניתה הגרעינית והיא "הולכת ומאבדת את סבלנותה". מקורות רוסיים מונים תקריות המכעיסות את רוסיה, כגון: העלאת דרישה איראנית לפיצוי מרוסיה ומבריטניה, על שהותן בשטחה של איראן בתקופת מלחמת העולם השנייה; תוקפנות מצד הצי האיראני כלפי ספינות הדייג הרוסיות בים הכספי; איסור למעבר מטוס רוסי מעל איראן בדרכו למפרץ. האיראנים, מצידם, מביעים תסכול בעקבות אספקת טילי ה- S-300השנויים במחלוקת, ללוב ,דווקא, ולא לאיראן. ואולם, במקביל, דואגים הרוסים להדגיש, שרוסיה מייחסת לקשריה עם איראן חשיבות עליונה ומתנגדת לבידודה הבינלאומי.
במסגרת ההתפתחות הזאת מעניין במיוחד מקומה של ארצות הברית, מה גם שנושא המזרח התיכון, למעט הסוגיה האיראנית, לא נכלל בנאומו השנתי של הנשיא אובמה. לעומת זאת ניכר היטב המשך שדרוג היחסים עם רוסיה וגובר שיתוף הפעולה בין רוסיה לנאט"ו. לא נראה סביר שמכלול הפעילויות וההודעות הרוסיות שפורטו לעיל (ביקורו של אבו מאזן, ביקורים צפויים של ראשי חמאס וראש ממשלת ישראל, כינוס ה"קוורטט" ברוסיה, דיבורים על ועידה לתהליך השלום במזרח התיכון שתתקיים במוסקבה] ייעשו ללא תאום כלשהו עם ארצות הברית, שאמורה ליטול בהם חלק. לכן, אפשר שהנושא אכן תואם גם עם ארצות הברית, יחד עם הפלסטינים ועם ישראל. מכאן מתקבל הרושם, שיתכן שרוסיה נערכת ברצינות ליטול לידיה תפקיד פעיל יותר בענייני המזרח התיכון בכלל ובתהליך השלום בפרט. זאת בידיעתן וסביר שבהסכמתן של ארצות הברית ושותפים אחרים ל"קוורטט".
ברקע להתנהלות רוסית-אמריקנית זאת תוזכרנה ההבנות שכנראה הושגו בין השתיים במסגרת הדיאלוג שיזם ממשלו של אובמה לפני חודשים אחדים. על פי ההבנות המשוערות הללו, בתמורה לנכונות רוסית לשתף פעולה עם המערב בנושא האיראני - ארצות הברית תזכה את רוסיה במעמד פעיל במזרח התיכון, נוסף על הוויתורים שלה לרוסיה בנושא הצבת טילי-יירוט במזרח אירופה, הקלות בהסכמי START , הכרה במעמדה המיוחד של רוסיה באזורים מסוימים במרחב ברית המועצות לשעבר ושיתופה של רוסיה בענייני נאט"ו.
יצוין שזמן רב שואפת רוסיה ליטול תפקיד פעיל יותר בכל ענייני המזרח התיכון ובפרט בנושא תהליך השלום היוקרתי - להבנתה. כאן המקום להדגיש, שלרוסיה אכן יכולות מזוהות בתחומים אלה בזכות קשריה החיוביים עם כל הגורמים במזרח התיכון, לרבות הבעייתיים שבהם (איראן, סוריה, חמאס וחזבאללה), שבכוחם להקנות לה מעמד של מתווך יעיל. המתכונת למשא ומתן המוצע על ידי רוסיה מתבססת על ההנחות הבאות: קיום שלב התיאום עם המשתתפים הפוטנציאליים בתהליך; התנעת המשא ומתן בוועידת מוסקבה לענייני המזה"ת; ביסוס תהליך המשא ומתן על השתתפות רחבה של הקהילה הבינלאומית, קרי "הקוורטט" במלואו, תוך שילוב אפשרי של חמאס והניסיון לצרף את הערוץ הסורי והלבנוני. יתכן שבשלב מתקדם יותר ייעשה ניסיון לשלב גם את איראן ותורכיה.
כמובן, שהצלחה ולו חלקית של התכנית הזאת, אם היא באמת קיימת, תזכה את רוסיה ביתרונות מדיניים בלתי מבוטלים במישור האזורי והגלובלי. עניינה של ישראל בתסריט כזה נראה מעורפל למדי. היה ותסכים לו, תמצא את עצמה בסביבה בינלאומית לא פשוטה ולאוו דווקא אוהדת, שתייצר עליה לחצים חדשים. ואולם, יש לקחת בחשבון את קיומה של כוונה רוסית בדגם המוצג לעיל ולהיערך לקראתה. יש להניח שבקרוב, ובהמשך לביקורו הצפוי של ראש הממשלה נתניהו ברוסיה, אם יתקיים, נדע האם תוצג הצעה זו לישראל ומה מידת רצינותה.
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על