היערכות הכוחות של ארצות הברית במזרח התיכון מול איראן: תמונת מצב, 22-15 בנובמבר 2026 - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים זרקור - המרכז לאיסוף וניתוח נתונים היערכות הכוחות של ארצות הברית במזרח התיכון מול איראן: תמונת מצב, 22-15 בנובמבר 2026

היערכות הכוחות של ארצות הברית במזרח התיכון מול איראן: תמונת מצב, 22-15 בנובמבר 2026

זרקור, 15 בנובמבר 2026

עקבו אחרינו בגוגל
English
סטפן כהן

פרולוג

בגלותו באי סנט הלנה שב נפוליאון והתבונן במסעו למצרים בשנים 1798–1799, בשיחות שהעלה על הכתב עמנואל דה לאס קאז בממוריאל של סנט הלנה. הוא שיבח את רוחו של צבא המזרח, אך לא הסתיר את התלאות ואת מורת הרוח שהיו מנת חלקו במזרח התיכון. שום צבא בעולם, הודה, לא התאים למסע למצרים פחות מזה שהוביל לשם; בידי כל אדם זולתו, קשה לומר לאילו מעשי הפקרות היה עלול להגיע. הגנרל ברטראן נזכר כי ראה אפילו את המפקדים המהוללים ביותר, לאן ומירא, משליכים לפתע בהתקפי זעם את כובעיהם עטורי הסרטים אל החול ורומסים אותם לעיני חייליהם.

יותר ממאתיים שנה לאחר מכן, מצוקה דומה הולכת ומתגלה באותה זירה. מתכנני הצבא האמריקאי הזהירו, על פי דיווחים, את ממשל טראמפ כי הכוחות האמריקאיים עלולים להימתח אל מעבר ליכולתם אם הקיפאון מול איראן יימשך אל תוך השנה החדשה. בפיקוד המרכז של ארה״ב (סנטקום) מוטרדים, לפי הנטען, מהשחיקה המצטברת בכוחות, מהקיצוצים הצפויים בתקציב הביטחון ומפיקוח הדוק יותר מצד קונגרס בהובלה דמוקרטית.

חייליו של נפוליאון, לפחות, פרקו את תסכולם בהומור שחור. לכודים בים חול שאין לו סוף, הטילו ספק בגלוי בתבונתו של מצביאם, ובשעה שהצבא צעד בסוריה, כמעט כל חייל נשא על שפתיו את השורות האלה מתוך זאיר של וולטר:

נלאו הצרפתים מלבקש עוד לעולם

אקלימים שהגורל לא יצר בשבילם.

לא ייטשו עוד את מולדתם הברוכה

לגווע במדברות ערב הצחיחה.

כוחו של הלקח יפה גם אחרי יותר ממאתיים שנה: חיל משלוח יכול לנצח בקרבותיו ובכל זאת להישחק בשל המרחק, האקלים ומשימה שאין לה נקודת סיום מוגדרת.

האסטרטגיה האמריקאית: וושינגטון הידקה את המצור והשיבה על האש האיראנית בתקיפות מוגבלות, תוך שמירה על הלחץ הכלכלי על איראן. המצור: עדכון שפרסם סנטקום ב-18 בנובמבר הרחיב את האכיפה גם להעברות מטען מאונייה לאונייה: כל כלי שיט המקבל מאונייה הנתונה למצור מטען שהועמס בנמל איראני או בחוף איראן "עשוי להיחשב כמי שמתחמק מהמצור", גם אם מעולם לא נכנס לנמל איראני, וניתן לעצור אותו, לעלות על סיפונו, להסיט אותו ממסלולו או לתפוס אותו. ב-21 בנובמבר ציין סנטקום 130 ימים רצופים של מצור. חברת מודיעין האנרגיה Kpler צופה כי הכנסות איראן מיצוא נפט גולמי וקונדנסט עלולות לרדת לאפס עד אמצע דצמבר. בין-סוכנותי: ב-18 בנובמבר הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על ארגון צדקה המשמש כסות לחזבאללה ועל רשת להברחת זהב ומזומנים של חזבאללה ושל כוח קודס של משמרות המהפכה, במסגרת מבצע "Economic Outcast". כוח המשימה Iron Gate, מטה של כ-20 איש בטמפה המתאם את הפעילות נגד העברות דרך גבולותיה היבשתיים של איראן ודרך הים הכספי, לא דיווח על סיכולים. קינטי: ב-17 בנובמבר תקפו מטוסי קרב אמריקאיים אתר שיגור טילים של משמרות המהפכה באי קשם "במסגרת הגנה עצמית", לאחר תקיפות כטב״מים חוזרות ונשנות של משמרות המהפכה על מתקנים אמריקאיים בבחריין. Axios דיווח (19 בנובמבר) כי ארה״ב ביצעה תקיפות נוספות של הגנה עצמית בלי להודיע עליהן; גורם אמריקאי רשמי תיאר את שני הצדדים כמי ש"תוקפים זה את זה מתחת לסף ההסלמה הכוללת". עלות: גורם תקציבי בפנטגון מסר לוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט (19 בנובמבר) כי המלחמה עלתה, לפי הערכה, 48.3 מיליארד דולר נכון ל-13 בנובמבר. הנתון כולל את הפעילות המבצעית ואת החלפת הציוד והתחמושת, אך לא את הנזק לבסיסים האמריקאיים. בשימוע ב-17 בנובמבר ציטטה הסנאטורית אליזבת וורן הערכות חיצוניות שלפיהן המצור עולה כ-32.5 מיליון דולר ביום, נתון שאישר ממלא מקום מזכיר הצי, הונג קאו, ושלפיהן הנזק למטה הצי בבחריין מגיע ל-400 מיליון דולר לפחות.

איור 1: כוחות הצי האמריקאי הפרוסים בים התיכון, בים האדום ובים הערבי.

איור 2: מפה טקטית של נושאות מטוסים, משחתות, סיירות, אוניות אמפיביות ואולי גם צוללות של ארה״ב, לצד כוחות היריב באזור.

פעילות יריבותיה של ארה״ב: איראן עברה מהטרדה לירי ישיר על בסיסים המארחים כוחות אמריקאיים, ועד סוף השבוע כבר אתגרה בגלוי את מבצעי הליווי האמריקאיים במצר הורמוז. תקיפות על בסיסים אמריקאיים: משמרות המהפכה תקפו אתרים אמריקאיים בבחריין ב-15 וב-17 בנובמבר, והתקיפה השנייה כוונה למכ״ם בבסיס חיל האוויר שייח׳ עיסא; סנטקום דיווח כי שתי התקיפות יורטו ללא נזק או נפגעים. לאחר התקיפה בקשם טען צבא איראן כי תקף בכטב״מים מערכות פטריוט בבסיס עלי א-סאלם שבכוויית (18 בנובמבר); כוויית ובחריין דיווחו על יירוטים, וסנטקום מסר כי לא נפגעו אנשי צבא אמריקאים. אלה היו התקיפות האיראניות הראשונות על מתקנים אמריקאיים במדינות השכנות זה כחודשיים. תקיפות על כלי שיט: מכלית הגפ״מ TARA GAS נפגעה כ-7 מיילים ימיים מצפון לח׳סב ב-16 בנובמבר ושוב ב-17 בנובמבר; הצוות נטש את האונייה, וימאי אחד נעדר. המכלית NAVIG8 MESSI, שבניהול ADNOC L&S, נפגעה 13 מיילים ימיים מצפון לח׳סב ב-17 בנובמבר, אירוע שהותיר 11 פצועים ונעדר אחד, ו-UKMTO דיווח על מכלית נוספת שנפגעה 6 מיילים ימיים מצפון לח׳סב (18 בנובמבר). ב-21 בנובמבר דיווח UKMTO על שתי מכליות נוספות שנפגעו מקליעים בעת יציאתן מהמפרץ, ללא נפגעים. Orbital Risk Intelligence מנתה שבע פגיעות בשישה כלי שיט במפרץ, בהורמוז ובמפרץ עומאן בשבוע שהסתיים ב-20 בנובמבר. טענות על מוקשים (לא מאומתות): כוחות הצי האיראני טענו כמעט מדי יום לפגיעות מוקשים במכליות שהשתמשו בנתיבים "לא מורשים" (15–17 בנובמבר), לרבות טענה כי שישה כלי שיט טובעים, ולשתי פגיעות נוספות מול ח׳סב ומול האי ע׳נם (20–21 בנובמבר). איראן לא נקבה בשמה של אף אחת מהאוניות. אתגור הליווי: משמרות המהפכה מסרו (21 בנובמבר) כי מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מטוסי P-8, מסוקים וכטב״מים אמריקאיים חיפו על מעבר מכליות בליל 20 בנובמבר. הם הזהירו כי כלי שיט המפליגים כשמערכות האיתור שלהם כבויות, מחוץ לנתיבים שקבעו, או ללא תיאום עם מרכז בקרת התנועה שלהם, ייחשבו למשתפי פעולה עם הצבא האמריקאי. טענות על פגיעה בכלי טיס אמריקאיים: צבא איראן טען כי ההגנה האווירית שלו פגעה במטוס F-16 אמריקאי מעל המפרץ ב-20 בנובמבר ואילצה אותו לבצע נחיתת חירום. נתוני מעקב טיסות הראו מטוס F-16CM המשדר קוד 7700 (קוד חירום כללי) מעל איחוד האמירויות. סנטקום השיב כי "איראן לא תקפה אתמול מטוס קרב אמריקאי מסוג F-16 – כלל וכלל" וכי אף אחד ממטוסי הקרב האמריקאיים אינו חסר; הסיבה לקוד החירום לא הוסברה.

אתגור המצור: ב-17 בנובמבר העבירה המכלית Olym, הנתונה לסנקציות, כ-200,000 חביות נפט גולמי למכלית Hao Fan מדרום לאי ח׳ארג, כשמערכת ה-AIS של שתיהן כבויה – ההעברה הראשונה מאונייה לאונייה של נפט גולמי איראני שנצפתה מאז יולי. דווח כי יותר מ-14 מכליות התקבצו בח׳ארג, וסוכנות פארס פרסמה הצעה מטעם הזרם הקיצוני להפליג בשיירה לסין ולתקוף מתקני נפט במפרץ אם ארה״ב תתערב. שר החוץ עראקצ׳י אמר: "יש לשבור את המצור הימי". Kpler הזהירה כי מוקדם מדי להסיק שאיראן פנתה לשבירת המצור, ונכון ל-20 בנובמבר לא אושרה יציאה של שיירה. יכולות: מפקד משמרות המהפכה, אחמד וחידי, סייר ב"עיר טילים" תת-קרקעית (21 בנובמבר), שבה הוצג משגר כפול לטילים בהנעת דלק נוזלי. תצלומי לוויין של Planet Labs שפרסם האתר Arms Control Wonk (19 בנובמבר) מראים מתקן תת-קרקעי חדש הנמצא בבנייה מצפון לאספהאן מאז ינואר 2026. הכותב מעריך כי מדובר ככל הנראה בבסיס טילים של כוח האוויר-חלל של משמרות המהפכה, שמנהרותיו עשויות להימצא בעומק של 150–200 מטרים, עמוק יותר מההערכות לגבי פורדו, אך מגדיר את ההערכה כראשונית. איומים מחוץ לאזור: CNN דיווחה (17 בנובמבר) על מידע מודיעיני אמריקאי בדבר אפשרות למתקפה איראנית בפצצה מלוכלכת או בנשק כימי בוושינגטון, ללא סימן לכך שהיא קרובה; שר החוץ עראקצ׳י דחה את הדיווח וכינה אותו "שטויות". ישראל מסרה לוושינגטון כי איראן מרחיבה את המחקר בתחום הנשק הכימי; גורמים אמריקאיים רשמיים אומרים כי איראן אינה מסוגלת כיום להוציא לפועל מתקפה כזאת, וחלקם מטילים ספק בטענה הישראלית (לפי Axios).

שלוחים: החות׳ים המשיכו במערכתם נגד ערב הסעודית: פיצוץ סמוך לנמל התעופה של ריאד (18 בנובמבר), תקיפה שגרמה נזק למגדל קרן ההשקעות הציבורית ברובע הפיננסי ע״ש המלך עבדאללה (19 בנובמבר, ללא נפגעים), ושלושה טילים שיורטו בדרכם לריאד (21 בנובמבר). Orbital מנתה 25 טילים וכטב״מים חות׳יים שיורטו בין ה-14 ל-20 בנובמבר. הרשויות הסעודיות אומרות כי לפחות 26 בני אדם נהרגו בתקיפות המיוחסות לחות׳ים מאז 23 בספטמבר, ורויטרס מדווחת כי ריאד מעריכה שהמלחמה בתימן תימשך "עמוק לתוך 2027". על פי דיווחים, המלך סלמאן החליף את מפקד הקואליציה ב-16 בנובמבר.

 

קבלת החלטות ודיפלומטיה: עד 21 בנובמבר לא דווח על החלטה אמריקאית או ישראלית לחדש מבצעים רחבי היקף, אך חידוש התקיפות נדון בגלוי יותר מאשר שבוע קודם לכן. וושינגטון: Axios דיווח (19 בנובמבר) כי טראמפ עדיין שוקל תקיפה משותפת עם ישראל וכי הבית הלבן פנה לפנטגון ולסוכנויות המודיעין בשאלה כיצד תגיב איראן לכל אחת מחלופות התקיפה שהוכנו; טראמפ אמר לפוקס ניוז (18 בנובמבר) כי יראה מה יקרה אחרי 1 בינואר. CBS דיווחה (20 בנובמבר) כי ארה״ב וישראל שוקלות מתקפה חדשה בטווח הקרוב. הפייננשל טיימס דיווח (20 בנובמבר) כי סנטקום הזהיר שהמשך ריכוז הכוחות אל מעבר לדצמבר עלול לשחוק את הכשירות; גורם צבאי אמריקאי חלק על התיאור הזה. ב-20 בנובמבר אמר טראמפ כי איראן רוצה בהסכם, אך לא בהסכם "שמקובל עליי". הסנאט דחה ברוב של 51-48 הצעת החלטה בעניין סמכויות המלחמה (19 בנובמבר), ההצבעה הראשונה בנושא איראן מאז בחירות אמצע הכהונה ב-3 בנובמבר. ארה״ב–ישראל: מפקד סנטקום, אדמירל בראד קופר, נפגש עם הרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, במטה צה״ל בקריה (18 בנובמבר), ולאחר מכן קיים פגישה משולשת עם ראש המוסד, רומן גופמן; מצה״ל נמסר כי הם דנו במוכנות המשותפת למגוון תרחישים. ישראל ממשיכה ללחוץ לחידוש התקיפות. ארה״ב–סעודיה: לאחר מכן נפגש קופר עם שר ההגנה, הנסיך ח׳אלד בן סלמאן (18 בנובמבר), ועם יורש העצר מוחמד בן סלמאן בריאד, בשעה שיותר משלושה תריסרי יועצי הגנה אווירית אמריקאים הגיעו לממלכה.

שנג׳ן: טראמפ נפגש עם שי ועם פוטין בנפרד, ולאחר מכן עם שניהם בפגישה משולשת ראשונה מסוגה (19 בנובמבר). ההצהרה המשותפת עסקה ברפורמה באו״ם, בדיאלוג בנושא הסיכון הגרעיני ובאספקת דלק, ולא הזכירה את איראן או את הורמוז; טראמפ אמר כי שי הסכים שהמצר חייב להישאר פתוח וכי אסור שאיראן תשיג נשק גרעיני. תיווך: מתווכים קטארים נפגשו עם שר החוץ עראקצ׳י בעומאן (17 בנובמבר) ללא התקדמות של ממש, וביקרו באיראן ב-20 בנובמבר. מדינות המפרץ בוחנות הסדר חלקי שיסיר מגבלות על השיט בהורמוז בתמורה להקלה מוגבלת בסנקציות (AP, מפי דיפלומט אזורי). איראן: עראקצ׳י אמר (דווח ב-21 בנובמבר) כי מזכר ההבנות מיוני כבר אינו על השולחן, ואילו תוכנית בת יומיים לפתיחה מחדש של הורמוז עדיין מוצעת אם וושינגטון רצינית בנוגע להסכם. טהראן עדיין עומדת על כך שהמצור והסנקציות יוסרו לפני שהמצר ייפתח מחדש או שהשיחות יחודשו. סבא״א: מועצת הנגידים התכנסה ב-18–20 בנובמבר. המנכ״ל גרוסי אמר כי חזרה לדיפלומטיה היא "הכרחית" וכי ללא גישה, הסוכנות אינה יכולה לקבוע שלא הייתה הסטה של חומר גרעיני. לא זוהתה החלטה חדשה של מועצת הנגידים בעניין איראן.

היערכות ימית: שתי קבוצות תקיפה של נושאות מטוסים (CSG) נותרו בזירה לאחר חפיפה קצרה של שלוש נושאות מטוסים. קבוצת התקיפה של Theodore Roosevelt (כנף האוויר CVW-11, הסיירת USS Chosin, המשחתת USS Decatur) נכנסה למרחב האחריות (AOR) של סנטקום ב-15 בנובמבר. USS George Washington עזבה את המזרח התיכון לאחר כשלושה חודשים, ונוכחותה באוקיינוס ההודי דווחה ב-18 בנובמבר. בזירה נותרו אפוא USS George H.W. Bush ו-USS Theodore Roosevelt. הכוח העילי: דוח המעקב של USNI מ-16 בנובמבר, שנערך לפני עזיבתה של נומ״ט Washington, מנה את הסיירות USS Princeton ו-USS Chosin, 13 משחתות (11 בים הערבי, 2 בים האדום) ואת אוניית הבסיס הימי (ESB) USS Miguel Keith. לפי ההערכה, נמצאות כעת במרחב כ-17–18 אוניות מלחמה אמריקאיות; ההערכה תלויה בשאלה אם אוניות הליווי של נומ״ט Washington עזבו עימה. כוחות אמפיביים: קבוצת הכוננות האמפיבית (ARG) של Boxer, עם יחידת המשלוח ה-11 של חיל הנחתים (11th MEU), נמצאת באוקיינוס ההודי. USS Makin Island ו-USS John P. Murtha, עם יחידת המשלוח ה-13 של חיל הנחתים (13th MEU), הגיעו לסמבוואנג שבסינגפור ב-20 בנובמבר; USS Anchorage נותרה ביוקוסוקה. הקבוצה טרם הגיעה למרחב האחריות של סנטקום. הצי השישי: USNI מונה ארבע משחתות אמריקאיות פרוסות בים התיכון: USS Oscar Austin, USS Bulkeley ו-USS Paul Ignatius (שבסיסן ברוטה) ו-USS Stout (נורפוק). אוניית הפיקוד USS Mount Whitney פקדה את נמל פיראוס (13–15 בנובמבר). קיום הכוח: חילופי Roosevelt–Washington הותירו את נוכחות נושאות המטוסים על שתיים, במקום להעלותה לשלוש; Bush, הפרוסה מאז 31 במרץ, נותרה בפריסה מוארכת. גורמים בצי אמרו לוול סטריט ג׳ורנל כי בעיות האספקה שפגעו בצוותים בשלבים מוקדמים יותר של המלחמה פחתו לאחר שהסחורות נותבו דרך דייגו גרסיה. הקשר: מחקר של קרן קרנגי (Hamzawy and Selfe, נובמבר 2026) מציין כי ריכוז הכוחות הנוכחי הופך על פיה מגמה ממושכת של צמצום הנוכחות לאחר מלחמות עיראק, שבמהלכה נשענה וושינגטון על העברות נשק, על אימונים ועל בסיסי קבע ולא על פריסות קדמיות גדולות. המחברים מעריכים כי הכוחות המוצבים באזור הם מטרות חשופות, וכי המלחמה הפכה גם את מדינות המפרץ המארחות אותם למטרות. הם מוסיפים כי השיבוש בהורמוז מתפשט מתחום האנרגיה אל הדשנים ואל התעבורה האווירית, ושוחק את הלגיטימיות של הגישה האמריקאית גם בקרב שותפות הנשענות על ההגנה האווירית האמריקאית.

איור 3: נושאות המטוסים USS Theodore Roosevelt ו-USS George H.W. Bush עם טייסות קרב של כנפות האוויר 11 ו-7.

איור 4: IWRON-9, יחידת לוחמת מידע הפרוסה עם USS Theodore Roosevelt.

סד״כ חיל האוויר וחיל הנחתים של ארה״ב: בין ה-15 ל-21 בנובמבר לא דווח על הגעת מטוסי קרב או מפציצים של חיל האוויר האמריקאי לזירה; תנועת מטוסי הקרב היחידה לעבר האזור הייתה של חיל הנחתים. כ-200 מטוסי קרב המוצבים בבסיסי יבשה נותרו בזירה, ללא מטוסי F-22 מאז הקיץ; דיווח מ-15 בנובמבר על מטוסי F-22 שעזבו את לנגלי אינו נתמך בראיות. גורמים אמריקאיים רשמיים העריכו את היקף הכוח באזור ביותר מ-50,000 חיילים (16 בנובמבר), כמעט ללא שינוי, משום שהגעת נושאת מטוסים אחת ועזיבת אחרת קיזזו זו את זו. תעופת חיל הנחתים: עשרה מטוסי F-35B יצאו מבסיס האוויר של חיל הנחתים ביומה (MCAS Yuma) ב-18 בנובמבר בשני מבנים, בהובלת שני מטוסי תדלוק מסוג KC-46A, עם חניית ביניים בבסיס האוויר צ׳רי פוינט (MCAS Cherry Point), בדרכם למזרח התיכון דרך לאז׳ש (Lajes). בכיוון ההפוך, עשרת מטוסי F-35C של טייסת VMFA-311 עוזבים את הזירה. אירופה: עד 19 בנובמבר לא דווח על אירועי רחפנים נוספים בבסיסים RAF Mildenhall ו-RAF Lakenheath.

איור 5: מטוסי קרב של חיל האוויר האמריקאי בזירה, לפי כנף ומספר מטוסים.

איור 6: תנועת מטוסי קרב אל הזירה וממנה.

מערך התדלוק האווירי: רשת מטוסי התדלוק הנדרשת לתמיכה במבצע רחב היקף נוסף נותרה על כנה: כ-200 מטוסי KC-135 ו-KC-46 בזירות סנטקום ואירופה, לפי הספירה האחרונה הזמינה (203–205 ב-11 בנובמבר).

איור 7: מטוסי תדלוק KC-135 ו-KC-46 באירופה ובמרחב סנטקום, והכנפות המפעילות אותם.

איור 8: מטוסי מודיעין, פיקוד ושליטה ותקשורת של ארה״ב בזירה, לפי סוג ויחידה.

כוח המפציצים הקדמי: בין ה-15 ל-21 בנובמבר לא זוהו פריסות מפציצים לבסיס RAF Fairford, לדייגו גרסיה או לאזור; פיירפורד ריק מאז תחילת אוקטובר. ב-20 בנובמבר ביצע מפציץ B-2A של כנף המפציצים 509 גיחת אימון מבסיס חיל האוויר ווייטמאן (Whiteman) לעבר אירופה, בתמיכת מטוסי תדלוק. גורמי מעקב במקורות גלויים (OSINT) תיארו אותה כמשימה שגרתית של פיקוד התקיפה הגלובלי, ואין לראות בה, כשלעצמה, סימן מעיד לפעולה קרובה, אף שהתרחשה במקביל לדיווחים על דיונים מחודשים בתקיפה אמריקאית-ישראלית.

תובלה אווירית, הגנה אווירית וכטב״מים: תובלה אווירית: חמישה מטוסי C-17 תועדו עוזבים את בסיס MCAS Yuma בדרכם לרמשטיין ב-17 בנובמבר. לא זוהו טיסות חדשות לבסיס עובדה. הגנה אווירית: יותר משלושה תריסרי יועצי הגנה אווירית אמריקאים נפרסו בערב הסעודית, חלקם כבר הוצבו במקום עד 17 בנובמבר, כדי לסייע לריאד להתמודד עם כטב״מים וטילים חות׳יים. כלים בלתי מאוישים: כטב״ם MQ-4C Triton של הצי האמריקאי עזב את בסיס חיל האוויר מוופק א-סלטי שבירדן בשעת ערב מאוחרת ב-18 בנובמבר, על פי דיווחים בדרכו לבסיס סיגונלה (NAS Sigonella). איראן טענה להפלת שלושה כטב״מים אמריקאיים לפחות: MQ-9 ממזרח להורמוז (18 בנובמבר), וכן MQ-9 מעל מערב המצר ו-MQ-1 מעל קשם (שניהם ב-21 בנובמבר). המניין המצטבר של משמרות המהפכה עומד כעת על 58 כטב״מי MQ-9 ו-19 כטב״מי MQ-1.

איור 9: מטוסי התובלה C-17 ו-C-5M והכנפות המפעילות אותם, המשמשים ברכבת האווירית לישראל ולמפרץ, ומטוסי MC-130J למשימות מיוחדות.

איור 10: מערכות ההגנה מפני טילים באזור – THAAD (השכבה העליונה), פטריוט (השכבה התחתונה) ו-Aegis (ימית) – ופריסתן לפי מדינה ואזור.

איור 11: כוח אדם אמריקאי הפרוס במרחב סנטקום.

נוכחות ימית של בעלות הברית, מזרח הים התיכון: החיפוי הימי של בעלות הברית טרם חודש: במהלך השבוע לא אושרה נוכחות של נושאת מטוסים או משחתת של בעלות הברית באזור. נאט״ו: קבוצת SNMG2 (אוניית הדגל HS Aegean, עם ESPS Blas de Lezo ו-TCG Burgazada) קיימה תרגיל (PASSEX) עם הפריגטה ENS Al Aziz של הצי המצרי. Blas de Lezo מפליגה עם הקבוצה תחת פיקוד יווני מאז תחילת אוקטובר. אלה פריגטות במשימת שותפות, ולא מסך הגנה אווירית שהוקם מחדש.

 

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מאגר נתונים
נושאיםאיראןאיראן – פניםהמערכה מול איראן והציר השיעי
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Morteza Nikoubazl via Reuters Connect
״נפוליאון בונפרטה״ האיראני? התחזקות מעמדו של מוחסן רזאא'י
מה ניתן ללמוד מהטיפוס המהיר של מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי אל צמרת השלטון האיראני?
18/11/26
הרשת האיראנית בבריטניה: כיצד יכולה דמוקרטיה להתמודד עם האיום?
כיצד באה לידי ביטוי הפעילות האיראנית בממלכה המאוחדת – ואיך ניתן להתמודד עם איום זה?
16/11/26
היערכות הכוחות של ארצות הברית במזרח התיכון מול איראן: תמונת מצב, 8–15 בנובמבר 2026
15/11/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.