תוכן העניינים:

תמצית הממצאים

כחודש וחצי לתוך הפסקת האש מול איראן, הציבור הישראלי חלוק ביחס לתוצאות המערכה: רק 41 אחוזים סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת כמחצית הסבורים כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה במערכה מול איראן. תפיסת הניצחון מקוטבת מאוד פוליטית: 70 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים שישראל ניצחה או תנצח את איראן, לעומת 74 אחוזים ממצביעי האופוזיציה הסבורים כי ישראל הפסידה או לא תנצח את איראן. ירידה בשביעות הרצון מההישגים הצבאיים באיראן בקרב כלל הציבור – 37 אחוזים כעת בהשוואה ל-60 אחוזים בחודש מרץ. שביעות הרצון מההישגים המדיניים נמוכה עוד יותר ועומדת על 22 אחוזים בלבד. בזירה הצפונית, רוב הציבור (59 אחוזים) סבור כי על ישראל להעמיק את הלחימה מול חיזבאללה, ו-57 אחוזים תומכים בביסוס רצועת ביטחון ישראלית קבועה בשטחי לבנון. אמון הציבור בצה"ל נותר גבוה, אך ממשיך להישחק בהשוואה לתחילת המערכה – 74 אחוזים מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 79 אחוזים בתחילת מרץ. האמון בממשלה נותר נמוך וממשיך לרדת – 26 אחוזים בלבד מביעים בה אמון גבוה. רוב של 63 אחוזים מהציבור סבור כי אין סולידריות בחברה הישראלית או שהיא קיימת במידה מועטה בלבד.

מתודולוגיה

הסקר נערך בחודש מאי 2026, כחודש וחצי לתוך הפסקת האש מול איראן ולבנון ועל רקע המשך הלחימה המוגבלת מול חיזבאללה, בהובלת מרכז הנתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. במסגרת איסוף הנתונים השיבו לסקר באופן מקוון 805 משיבים ומשיבות בשפה העברית ו-154 בשפה הערבית, בסיוע iPanel. לאחר שקלול מגזרי, המדגם מהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת (בני 18 ומעלה). טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם היא ±3.16 אחוזים, ברמת ביטחון של 95 אחוזים.

להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי

הנתונים המלאים 

אמון באישים ובמוסדות

האמון במערכת הביטחון נותר גבוה יחסית, אך ניכרת שחיקה נוספת ביחס לתחילת המערכה הנוכחית מול איראן. במקביל, האמון בממשלה נותר נמוך ומקוטב מאוד.

• 74 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בצה"ל (33 אחוזים "במידה רבה" ו-41 אחוזים "במידה די רבה"), לעומת 24 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. מדובר בהמשך מגמת שחיקה באמון, בהשוואה לתחילת המערכה – 79 אחוזים בתחילת מרץ, 78 אחוזים באפריל, ו-74 אחוזים כעת. מדובר בחזרה לרמות האמון שנמדדו טרם המערכה מול איראן (76 אחוזים בפברואר ו-73 אחוזים בינואר).

  • פילוח פוליטי: 86 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-76 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה בצה"ל.
  • פילוח מגזרי: 85 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בצה"ל, לעומת 29 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 26 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה בממשלת ישראל, לעומת 72 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה נמשכת מגמת הירידה באמון בממשלה – מ-34 אחוזים בתחילת מרץ, ל-30 אחוזים באפריל, ועד 26 אחוזים כעת.

  • פילוח פוליטי: 56 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 32 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בממשלה, לעומת 5 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 60 אחוזים מהציבור מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר, לעומת 33 אחוזים המדווחים על אמון נמוך. בהשוואה לתחילת המערכה הנוכחית נרשמת ירידה מתמשכת בשיעור האמון הגבוה – מ-71 אחוזים בתחילת מרץ, ל-68 אחוזים באפריל, ועד 60 אחוזים כעת. גם כאן, מדובר בחזרה לרמות שנמדדו בתחילת השנה (63 אחוזים בפברואר ו-61 אחוזים בינואר).

  • פילוח פוליטי: 63 אחוזים ממצביעי הקואליציה ו-68 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל.
  • פילוח מגזרי: 69 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה ברמטכ"ל, לעומת 22 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• שליש מהציבור (33 אחוזים) מביע אמון גבוה בראש הממשלה, בנימין נתניהו, לעומת 65 אחוזים המביעים בו אמון נמוך. מדובר ברמה דומה לזו שנמדדה באפריל (32 אחוזים), אך נמוכה מהרמה שנמדדה בתחילת המערכה (38 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: 72 אחוזים ממצביעי הקואליציה מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 40 אחוזים מהציבור היהודי מביעים אמון גבוה בראש הממשלה, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

תפיסת האיומים והאתגרים

הערכת הציבור את הביטחון הלאומי של ישראל נותרת נמוכה יחסית, ותחושת הביטחון האישי אמנם גבוהה מזו שנמדדה בראשית המערכה הנוכחית מול איראן, אך עדיין אינה גבוהה במיוחד. בהסתכלות על הזירות השונות בהשוואה לתקופה שלפני ה-7 באוקטובר, הציבור סבור כי המצב הורע בלבנון, באיראן וביהודה ושומרון, בעוד שביחס לעזה ולסוריה נרשמת הערכה חיובית יותר.

• 26 אחוזים מהציבור מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כיום כטוב או טוב מאוד, 34 אחוזים מדרגים אותו כרע או רע מאוד, ו-38 אחוזים מדרגים אותו כבינוני. בהשוואה לתחילת המערכה הנוכחית מול איראן, המצב נתפס כיום כשלילי יותר: בתחילת מרץ, 38 אחוזים דירגו את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, ורק 27 אחוזים כרע או רע מאוד.

  • פילוח פוליטי: 49 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 10 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 48 אחוזים ממצביעי האופוזיציה מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 14 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 31 אחוזים מהציבור היהודי מדרגים את מצב הביטחון הלאומי כטוב או טוב מאוד, לעומת 6 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 51 אחוזים מהציבור הערבי מדרגים את המצב כרע או רע מאוד, לעומת 30 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• 32 אחוזים מהציבור מדווחים על תחושת ביטחון אישי גבוהה או גבוהה מאוד, 41 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון בינונית, ו-26 אחוזים מדווחים על תחושת ביטחון נמוכה או נמוכה מאוד. בהשוואה לתחילת המערכה מדובר בשיפור מתון: בתחילת מרץ רק 26 אחוזים דיווחו על תחושת ביטחון גבוהה, ו-32 אחוזים על תחושת ביטחון נמוכה.

  • פילוח פוליטי: 54 אחוזים ממצביעי הקואליציה מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 38 אחוזים מהציבור היהודי מדווחים על ביטחון אישי גבוה, לעומת 8 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 47 אחוזים מהציבור הערבי מדווחים על ביטחון אישי נמוך או נמוך מאוד, לעומת 21 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

איומים ואתגרים ביטחוניים-מדיניים

הזירות השונות

• בהשוואה לתקופה שלפני ה-7 באוקטובר, רוב הציבור סבור כי המצב הורע בזירות לבנון, באיראן וביהודה ושומרון, והשתפר בזירות עזה וסוריה.

  • לבנון: 48 אחוזים סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל הורע, לעומת 28 אחוזים בלבד הסבורים כי השתפר.
  • איראן: 45 אחוזים סבורים כי המצב הורע, לעומת 31 אחוזים הסבורים כי השתפר.
  • יהודה ושומרון: 42 אחוזים סבורים כי המצב הורע, לעומת 25 אחוזים בלבד הסבורים כי השתפר.
  • תימן: 35 אחוזים סבורים כי המצב הורע, לעומת 22 אחוזים בלבד הסבורים כי השתפר.
  • עזה: 43 אחוזים סבורים כי מצבה הביטחוני של ישראל השתפר, לעומת 33 אחוזים הסבורים כי הורע.
  • סוריה: 40 אחוזים סבורים כי המצב השתפר, לעומת 22 אחוזים בלבד הסבורים כי הורע.

• פילוח פוליטי: כמעט בכל הזירות ניכרת תמונה חיובית יותר בקרב מצביעי הקואליציה מאשר בקרב מצביעי האופוזיציה. כך למשל, ביחס לאיראן 54 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי מצבה של ישראל השתפר, לעומת 13 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה; ביחס לעזה 63 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי המצב השתפר, לעומת 29 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה; וביחס ללבנון 44 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי המצב השתפר, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
• פילוח מגזרי: גם כאן ניכרים פערים בולטים. ביחס לאיראן, 36 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי מצבה של ישראל השתפר, לעומת 14 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. ביחס ללבנון, 32 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי המצב השתפר, לעומת 12 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 67 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי המצב בלבנון הורע, לעומת 43 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

זירת איראן

כחודש וחצי לתוך הפסקת האש מול איראן, הציבור חלוק ביחס לשאלה האם ישראל ניצחה או צפויה לנצח במערכה, ומביע שביעות רצון מוגבלת בלבד מההישגים הצבאיים והמדיניים. הפערים בין מצביעי הקואליציה ומצביעי האופוזיציה נותרו חדים במיוחד.

• 41 אחוזים מהציבור סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח במערכה מול איראן, לעומת 49 אחוזים הסבורים כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה. 10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 70 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת 16 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 74 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה, לעומת 22 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 45.5 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת 24 אחוזים בקרב הציבור הערבי. מנגד, 62 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה, לעומת 45.5 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• 37 אחוזים מהציבור מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים הצבאיים באיראן, לעומת 25 אחוזים אשר אינם שבעי רצון. שליש מהציבור הביע שביעות רצון במידה בינונית. בהשוואה לסקר שנערך במהלך המערכה, ניכרת ירידה חדה בשביעות הרצון מההישגים הצבאיים – מ-60 אחוזים ל-37 אחוזים.

  • פילוח פוליטי: 56 אחוזים ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מההישגים הצבאיים, לעומת 24 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 42 אחוזים מהציבור היהודי שבעי רצון מההישגים הצבאיים, לעומת 19 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 22 אחוזים בלבד מביעים שביעות רצון גבוהה מההישגים המדיניים של ישראל במערכה מול איראן, לעומת 48 אחוזים שאינם שבעי רצון. 25 אחוזים הביעו שביעות רצון במידה בינונית.

  • פילוח פוליטי: 42 אחוזים ממצביעי הקואליציה שבעי רצון מההישגים המדיניים, לעומת 8.5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 26 אחוזים מהציבור היהודי שבעי רצון מההישגים המדיניים, לעומת 9 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

זירת לבנון

על רקע המשך הלחימה בלבנון, רוב הציבור תומך בהעמקת הלחימה מול חיזבאללה ובביסוס רצועת ביטחון ישראלית קבועה בשטחי לבנון. עם זאת, גם בזירה זו הציבור חלוק ביחס לשאלה האם ישראל כבר ניצחה או צפויה לנצח במערכה מול חיזבאללה.

• 59 אחוזים מהציבור סבורים כי על ישראל להעמיק את הלחימה מול חיזבאללה, לעומת 30 אחוזים הסבורים כי עליה להימנע מהסלמה רחבה. 11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 84 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים בהעמקת הלחימה, לעומת 50 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 69.5 אחוזים מהציבור היהודי תומכים בהעמקת הלחימה, לעומת 15 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 74 אחוזים מהציבור הערבי סבורים כי על ישראל להימנע מהסלמה רחבה.

• 57 אחוזים תומכים בביסוס רצועת ביטחון ישראלית קבועה בשטחי לבנון (30 אחוזים “די תומכים” ו-27 אחוזים “תומכים מאוד”), לעומת 29 אחוזים המתנגדים לכך. 14 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 82 אחוזים ממצביעי הקואליציה תומכים ברצועת ביטחון קבועה, לעומת 43 אחוזים בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 63.5 אחוזים מהציבור היהודי תומכים בכך, לעומת 27 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.

• 45 אחוזים מהציבור סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח במערכה מול חיזבאללה, לעומת שיעור זהה הסבור כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה. 10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 67 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת 27 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 48.5 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת 32.5 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

זירת עזה

הציבור מוסיף להביע פסימיות יחסית לגבי מצב המערכה מול חמאס, לצד אי שביעות רצון מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה.

• 42 אחוזים מהציבור סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח במערכה מול חמאס, לעומת 49 אחוזים הסבורים כי ישראל כנראה לא תנצח או כבר הפסידה. 9 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 66.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת 21 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה.
  • פילוח מגזרי: 45 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי ישראל כבר ניצחה או כנראה תנצח, לעומת 31 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

• 59 אחוזים מהציבור אינם שבעי רצון מאופן אכיפת הסכם הפסקת האש בעזה עד כה, לעומת 31 אחוזים המדווחים על שביעות רצון. 10 אחוזים השיבו "לא יודע/ת". מדובר בשיעור כמעט זהה לזה שנמדד בינואר (58.5 אחוזים).

  • פילוח פוליטי: 70.5 אחוזים ממצביעי האופוזיציה אינם שבעי רצון מאופן האכיפה, לעומת 56 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 62 אחוזים מהציבור היהודי אינם שבעי רצון, לעומת 49 אחוזים בקרב הציבור הערבי.

יחסי החוץ של ישראל

הציבור הישראלי נוטה כיום לראות בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מנהיג שתומך בישראל באופן מותנה, ולא מנהיג המחויב מאוד לאינטרסים הביטחוניים שלה. במקביל, רוב הציבור תופס את סין כמדינה לא ידידותית או עוינת לישראל.

• יותר ממחצית (54 אחוזים) מהציבור סבורים כי טראמפ תומך בישראל רק כאשר זה משרת את האינטרסים שלו, ו-21 אחוזים נוספים סבורים שטראמפ בלתי צפוי ולכן קשה לסמוך עליו בנושאי ביטחון. רק 21 אחוזים רואים בנשיא טראמפ מנהיג המחויב להגן על האינטרסים הביטחוניים של ישראל.

  • בהשוואה לתחילת המערכה מול איראן במרץ, ניכרת ירידה משמעותית בשיעור הרואים בטראמפ מנהיג המחויב להגנת ישראל (מ-34.5 אחוזים ל-21 אחוזים), לצד עלייה בשיעור הסבורים כי תמיכתו בישראל מותנית באינטרסים שלו (מ-45 אחוזים ל-54 אחוזים).
  • פילוח פוליטי: 33 אחוזים ממצביעי הקואליציה רואים בטראמפ מנהיג המחויב להגנת ישראל, לעומת 10 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה. מנגד, 64 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי תמיכתו בישראל מותנית באינטרסים שלו, לעומת 49.5 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 59.5 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי טראמפ תומך בישראל רק כאשר זה משרת את האינטרסים שלו, לעומת 34 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי. מנגד, 35 אחוזים מהציבור הערבי רואים בו נשיא בלתי צפוי, לעומת 17.5 אחוזים בקרב הציבור היהודי.

• 5 אחוזים מהציבור סבורים כי סין היא מדינה לא ידידותית לישראל או עוינת לה, לעומת 25 אחוזים בלבד הרואים בה בעלת ברית או מדינה ידידותית. 21.5 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 59 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי סין אינה ידידותית לישראל או עוינת לה, לעומת 56 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 58 אחוזים מהציבור היהודי רואים בסין מדינה לא ידידותית או עוינת, לעומת 34 אחוזים בקרב הציבור הערבי. מנגד, בקרב הציבור הערבי 43 אחוזים רואים בסין בעלת ברית או מדינה ידידותית לישראל, לעומת 21 אחוזים בלבד בקרב הציבור היהודי.

איומים ואתגרים פנימיים-חברתיים

יחסי צבא-חברה

הציבור נוטה לראות בצה"ל מוסד המאפשר שירות שאינו פוגע בזהותם של חיילים מקבוצות שונות, אך במקביל חושש משחיקה במשמעת ובערכים. תפיסת הסולידריות בחברה הישראלית נותרת נמוכה.

• 56 אחוזים סבורים כי צה"ל מאפשר לחיילים מקבוצות או מגזרים שונים לשרת באופן שאינו פוגע בזהותם האישית, לעומת 33 אחוזים הסבורים כי הוא מאפשר זאת במידה מועטה או אינו מאפשר זאת כלל. 11 אחוזים השיבו "לא יודע/ת".

  • פילוח פוליטי: 67 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי צה"ל מאפשר שירות באופן שאינו פוגע בזהות האישית, לעומת 50.5 אחוזים בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 61 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כך, לעומת 36 אחוזים בלבד בקרב הציבור הערבי.
  • פילוח דתי: ככל שרמת הדתיות עולה, כך יורדת התחושה שצה"ל מאפשר שירות בלי לפגוע בזהות האישית. 72 אחוזים מהציבור החילוני סבורים כך, 64 אחוזים מהציבור המסורתי סבור כך, 49.5 אחוזים מהציבור הדתי סבור כך ורק 15 אחוזים מהציבור החרדי סבורים שכך.

• בקרב הציבור היהודי, 59 אחוזים מודאגים משחיקה במשמעת ובערכים של צה"ל, לעומת 36 אחוזים שאינם מודאגים.

  • פילוח פוליטי: 85 אחוזים ממצביעי האופוזיציה היהודים מודאגים משחיקה כזו, לעומת 39.5 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה היהודים. מנגד, 55.5 אחוזים ממצביעי הקואליציה היהודים אינם מודאגים, לעומת 14 אחוזים בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה היהודים.

חוסנה של החברה הישראלית

• 63 אחוזים סבורים כי הסולידריות בחברה הישראלית אינה קיימת כלל או קיימת במידה מועטה, לעומת 31 אחוזים הסבורים כי היא קיימת במידה רבה או רבה מאוד. מדובר ביציבות ביחס לחודשים הקודמים: 66 אחוזים בפברואר ו-65 אחוזים בינואר.

  • פילוח פוליטי: 79 אחוזים ממצביעי האופוזיציה סבורים כי הסולידריות אינה קיימת או קיימת במידה מועטה, לעומת 50 אחוזים בלבד בקרב מצביעי הקואליציה.
  • פילוח מגזרי: 62 אחוזים מהציבור היהודי סבורים כי הסולידריות אינה קיימת או קיימת במידה מועטה, לעומת 67 אחוזים בקרב הציבור הערבי.
  • פילוח דתי: 72.5 אחוזים מהציבור החילוני סבורים כי הסולידריות אינה קיימת או קיימת במידה מועטה, 62 אחוזים מהציבור המסורתי, 31.5 אחוזים מהציבור הדתי ו-54 אחוזים מהציבור החרדי.