ישראל בזירת הים האדום: אסטרטגיה ימית מעודכנת - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • מלחמת ישראל-איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • מלחמת ישראל-איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מזכרים ישראל בזירת הים האדום: אסטרטגיה ימית מעודכנת

ישראל בזירת הים האדום: אסטרטגיה ימית מעודכנת

מזכר 247, אוגוסט 2025

יובל אילון
יואל גוז'נסקי

במרחב הים האדום מתנהלים בעשור האחרון תהליכים גיאו-אסטרטגיים מהותיים, הבאים לידי ביטוי בשינויים פוליטיים, ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים. אזור זה, המשתרע בין המזרח התיכון בצפון, חצי האי ערב ממזרח, קרן אפריקה מדרום ומזרח אפריקה ממערב, הפך למוקד של מאבקי השפעה בין-מעצמתיים ואזוריים, ובה בעת נוצרו בו הזדמנויות לשיתופי פעולה אזרחיים וביטחוניים מורכבים. תהליכים אלה מציבים בפני ישראל הזדמנות מהותית למנף את נכסיותה הגיאו-אסטרטגית לשם חיזוק מעמדה ולהשפעה מתרחבת ומעמיקה על סביבתה.


בשנים האחרונות נרשמה בעולם עליית מדרגה בעיסוק במרחבי הים בכלל, ששבים ועולים למרכז הבמה העולמית בשל מרכזיותם בסכסוכים הבולטים המתרחשים כיום ברחבי העולם, ומעלים פעם נוספת את חשיבותו של המרחב הימי לכלכלת העולם ולהיותו תווך שהיכולת לפעול בו מרכזית בהווייתם של מעצמות, אומות וארגונים.


מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם הצורך בגיבוש תפיסת ביטחון שתביא בחשבון את התמורות והשינויים המאפיינים את המרחב כולו בעקבות מתקפת ה-7 באוקטובר 2023 ואת המשך המערכה הרב-זירתית. במסגרת זו מן הראוי שהיא גם תידרש לעיסוק במרחב הימי. מזכר זה מספק תובנות ורעיונות שיפתחו את ההבנה, ההזדמנויות והאתגרים במרחבי הים האדום ויסייעו להכללת המרחב בתפיסת הביטחון העדכנית של מדינת ישראל.


לחצו כאן להורדת המזכר המלא

תוכן עניינים:

הים האדום כזירה אסטרטגית רב־ממדית; שחקנים אזוריים פועלים לחיזוק אחיזתם בזירה; העימות החות׳י־מערבי כמשנה מציאות ימית; עלייה בחשיבותן של תשתיות תת־מימיות; התכנסות אזורית; הזירה מאופיינת בלחימה חופית מורכבת; ישראל כ״נכס״ למדינות האזור...
קרא/י עוד

במרחב הים האדום מתנהלים בעשור האחרון תהליכים גיאו־אסטרטגיים מהותיים, הבאים לידי ביטוי בשינויים פוליטיים, ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים. אזור זה, המשתרע בין המזרח התיכון בצפון, חצי האי ערב ממזרח, קרן אפריקה מדרום ומזרח אפריקה ממערב, הפך ממסדרון ימי מסחרי בעיקרו למוקד של מאבקי השפעה בין־מעצמתיים ואזוריים, ובה בעת נוצרו בו הזדמנויות לשיתופי פעולה אזרחיים וביטחוניים מורכבים. תהליכים אלה מציבים בפני ישראל הזדמנות מהותית למנף את נכסיותה הגיאו־אסטרטגית לשם חיזוק מעמדה ולהשפעה מתרחבת ומעמיקה על סביבתה...
קרא/י עוד

הים האדום הוא גוף ים המפריד בין היבשות אסיה ואפריקה ומהווה שלוחה מוארכת של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ — אחת מהתשתיות התחבורתיות החשובות ביותר בעולם. לחופיו שוכנות מדינות רבות בעלות חשיבות אסטרטגית — ג׳יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן — שרבות מהן נחשבות למוקדי עימות או למצער לבעלות אתגרי שלטון פנימיים. מצר באב אל־מנדב בקצה הדרומי של הים הוא שער ימי אל האוקיינוס ההודי, בעוד שבצפונו מתפצל הים האדום לשתי שלוחות: מפרץ אילת (או עקבה) בצפון־מזרח, ומפרץ סואץ בצפון־מערב. אורכו של הים האדום כ־ 1,900 קילומטרים ורוחבו המרבי כ־300 קילומטרים...
קרא/י עוד

המרחב הימי מאפשר למעשה פעילות ושילוב אינטרסים במגוון תחומים, הן אזרחיים והן ביטחונים. רצוי כי ישראל תבנה שיתופי פעולה ויכולות, או תחזק יכולות קיימות, על מנת להשתלב או לשתף פעולה עם גורמים נוספים במרחב כדי ליצור שליטה במידה שתוכל למזער את האיומים עליה ולהתמודד עימם בהצלחה. הים האדום הפך בשנים האחרונות לאחת הזירות החשובות והמורכבות בזירה הבינלאומית....
קרא/י עוד

במאה ה־21 , תפקודו של צי מלחמתי אינו מתמצה בלחימה בלבד אלא כולל מגוון רחב של משימות, בראשן שליטה ימית, מניעה גישה ימית והקרנת עוצמה לעבר החוף — כך לפי הגדרות התאורטיקנים קן בות׳ וג׳פרי טיל. שליטה ימית נחשבת ליעד המרכזי של ציים בני זמננו, והיא מותנית ביכולת להוציא לפועל קשת של מבצעים צבאיים תחת איום, באופן אפקטיבי ובסיכון סביר. הקרנת עוצמה ימית היא נדבך חשוב ביצירת הרתעה וביכולת תגובה מהירה לאיומים במרחב החופי, בעיקר באזורים רוויי קונפליקטים ונקודות שבר אסטרטגיות — מה שמאפיין את הים האדום...
קרא/י עוד

הים האדום הפך זה מכבר לזירה גיאו־אסטרטגית בעלת חשיבות הולכת וגוברת במערכת הבינלאומית. לאורך המזכר נבחנו השינויים שחלו באזור בשנים האחרונות — פוליטיים, ביטחוניים, כלכליים ותשתיתיים — ונפרסה מפת האינטרסים של שחקנים גלובליים ואזוריים בזירה זו. ניתוח זה ממקם את הים האדום כציר תחבורה ימי חיוני לסחר העולמי, עם חשיבות הולכת וגוברת לביטחון הלאומי הישראלי....
קרא/י עוד
הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
יובל אילון
לשעבר ראש מספן המודיעין בזרוע הים, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ויועץ אסטרטגי לארגונים וחברות.
יואל גוז'נסקי
לשעבר במל"ל, כיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי ועמית שותף ב-MEI.
סוג הפרסום מזכרים
נושאיםסעודיה ומדינות המפרץ

אירועים

לכל האירועים
איראן באפריקה: ההקשר האזורי, הגלובלי וההשלכות על ישראל
26 באוקטובר, 2025
17:00 - 14:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
Shutterstock
מעורבות מפרצית באפריקה: מניעים והשלכות
המעורבות הגוברת של מדינות המפרץ באפריקה: האינטרסים, ההזדמנויות, וההשפעות על האזור ועל ישראל
09/11/25
מעורבות אזורית ברצועת עזה: תרחישים ומשמעויות
העמדות והאינטרסים השונים של ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטר וטורקיה בנוגע לעיצוב רצועת עזה – ומשמעויותיהם
02/11/25
REUTERS
ההסכם הסעודי-פקיסטני: איתות ליריבים ותזכורת לארצות הברית
כיצד ישפיע ההסכם הביטחוני החדש בין ערב הסעודית לפקיסטן על מאזן הכוחות במזרח התיכון?
29/09/25

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • מלחמת ישראל-איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.