פרסומים

מאז פרוץ העימות הישיר בין ישראל ואיראן ב-13 ביוני, 2025, תועדו תקיפות צה"ל באתרי גרעין מרכזיים בנתנז, אספהאן, פרצ'ין, בונאב וטהרן. בנוסף, דווח על סיכול של כעשרה ואף יותר מדעני גרעין איראניים מובילים. זרקור זה בוחן את סט המטרות הצה"לי, את היקף הנזקים ואת ההשלכות הראשוניות על תוכנית הגרעין האיראנית.

אתרי הגרעין שהותקפו

נכסי ליבה בתחום העשרת האורניום

• המרכז לטכנולוגיה גרעינית באספהאן: באתר אספהאן ממוקם מתקן ההמרה (UCF), שבו מעובדת "עוגה צהובה" (U₃O₈) לגז UF₆ - חומר הגלם הנדרש לתהליך ההעשרה. האתר כולל גם סדנאות לייצור אורניום מתכתי ולייצור דלק, ומהווה שלב מקדים הכרחי לתהליך העשרת האורניום, לייצור דלק גרעיני לכורים וגם להפקת אורניום מתכתי היכול לשמש כחומר בקיע במתקן גרעיני. באתר ניזוקו 4 מבנים: המעבדה הכימית המרכזית, מתקן להמרת אורניום, מפעל ייצור הדלק לכור בטהראן, ומתקן לעיבוד UF4 (אורניום טטרה-פלואוריד) למתכת אורניום מועשרת (EU) שהיה בשלבי הקמה.
• מתקן ההעשרה בנתנז (FEP): אתר ההעשרה המרכזי של איראן, בו פועלות אלפי צנטריפוגות להעשרת גז הקספלואוריד אורניום (UF₆) לרמות שונות – כולל עד 60%. זהו שלב חיוני בתהליך ההעשרה, ייצור החומר הבקיע הדרוש לפיתוח של נשק גרעיני. במתקן נהרסו מבני ההעשרה העליונים ותחנת החשמל; כתוצאה מכך, נפגעו קשות או נהרסו לחלוטין כל 15,000 הצנטריפוגות אשר היו בפעולה, מה שהוביל להשבתה של המתקנים התת-קרקעיים, כאשר לא ידוע מה עלה בגורל מאגר החומר המועשר עצמו.
• אתר כראג': נהרסו שני מתקנים לייצור רכיבים וצינורות לצנטריפוגות (18 ביוני, 2025).
• מרכז מחקר גרעין בטהרן: הותקף בניין בו יוצרו ונבחנו רוטורים המיועדים לשימוש בצנטריפוגות מתקדמות (18 ביוני, 2025).

תשתיות הידע לפיתוח נשק גרעיני

• פרצ’ין ומטה ה–SPND (Organization of Defensive Innovation and Research) בטהרן – הקשורים לניסויים בהנשקה כלומר תכנון כולל של ראש הקרב הגרעיני – נפגעו. מכאן עולה כי התקיפות הישראליות לא רק מתמקדות בעיכוב צבירת חומר בקיע אלא גם פוגעות ביכולת המעשית ובבסיס הידע הנדרש להרכבת נשק גרעיני. כמו כן, חוסלו לפחות11  מדענים ואנשי מקצוע הקשורים לתוכנית הגרעין האיראנית. תחומי ההתמחות שלהם כללו הנדסה גרעינית, פיזיקה תיאורטית וחלקיקים, כימיה והנדסת חומרים ותכנון צנטריפוגות, והם שויכו לארגון לאנרגיה אטומית של איראן (AEOI), אוניברסיטת שהיד בהשתי, אוניברסיטת אזאד האסלאמית ולמכוני מחקר וייצור הקשורים ישירות לתוכנית הגרעין והנשק של איראן.

כור המחקר (40IR) באראק

• הכור, המבוסס על מים כבדים, נבנה במקור כך שיוכל לשמש להפקת פלוטוניום ברמה צבאית (לשימוש עבור נשק גרעיני). במסגרת הסכם הגרעין מ-2015 איראן התחייבה להסב אותו לשימוש אזרחי, אך עמדה כנראה רק חלקית בהתחייבויותיה. התקיפה (19 ביוני, 2025) נועדה למנוע את האפשרות להשיב את הכור למסלול צבאי בעתיד.

אתרי מחקר משניים

• התקיפה שדווחה נגד מרכז המחקר בבונאב מצביעה על רצון למנוע ביזור ידע טכנולוגי ייחודי וציוד תומך. כמו כן, דווח על פי מקורות לא רשמיים כי חומר הגיבוי של ארכיון הגרעין, שהובא לישראל על ידי המוסד, נפגע אף הוא בהפצצות.

אתרי גרעין מרכזיים שטרם הותקפו

מפעל ההעשרה פורדו

• מתקן תת-קרקעי המיועד להעשרת אורניום, בו פועלות צנטריפוגות מתקדמות תחת שכבות עפר ובטון בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני הקרקע. בשל מיקומו בעומק הר, תקיפה ישירה של האולמות התת-קרקעיים דורשת תחמושת חודרת בונקרים מהדור המתקדם ביותר – יכולת שאינה נחשבת זמינה לישראל במלואה, מה שהופך את הפגיעה האפקטיבית במקום לאתגר מבצעי חריג.

כורים פעילים או מאוישים

• תחנת הכוח הגרעינית בבושהר והכור המחקרי בטהרן לא הותקפו. פגיעה באחד מהם עלולה להוביל לדליפה רדיואקטיבית ולגינויים בינלאומיים, ובמקרה של בושהר - אף להתנגשות עם אינטרסים רוסיים (נוכחות רוסית במבנה). מדובר במתקנים אזרחיים ללא זיקה צבאית.

תשתיות חומר גלם ראשוניות

• מכרות האורניום (סגהנד, גצ’ין) ומפעל העוגה הצהובה (Yellowcake) בארדקאן לא הותקפו. למרות חשיבותם לאגירה ארוכת־טווח, אין להם השפעה על לוח הזמנים של “פריצה” גרעינית. השמדתם הייתה גורמת לנזק סביבתי נרחב אך עם תרומה מוגבלת בטווח הקצר.

השלכות ראשוניות

1. עיכוב משמעותי, לא השמדה מלאה: התקיפות פגעו ברוב התשתיות האיראניות בתחום השגת החומר הבקיע. נפגעה קשות יכולת העשרת האורניום (למעט במתקן פורדו הממונהר). לשיקומה המינימלי יידרשו לכל הפחות חודשים רבים. בתחום "קבוצת הנשק" נפגעה כנראה גם תשתית הידע החיונית (סיכול המדענים), מעבר לתשתיות פיזיות רלוונטיות.
2. ביזור, האצת חיזוקים מבניים ובניית מערכות משניות: המשטר ככל הנראה יעתיק סדנאות נוספות אל התוואי התת-קרקעי ויגביר ייצור אנרגיה בתחנות משניות. כמו כן, יבזר צוותי פיתוח קריטיים.
3. ניהול הסלמה: הימנעות מתקיפת כורים פעילים מאפשרת שמירה על נרטיב של פעולה ממוקדת והפחתת הסיכון למעורבות מיידית מצד המעצמות.
4. אתגרי אימות לפקחי סבא"א: המשך הפעולה תקשה על המשך רציפות הפיקוח של סבא"א באתרי הגרעיו באיראן. יש לקחת בחשבון גם ניסיון איראני להעתיק יכולות שיוריות כדי לאפשר שיקום פעילות חשאית, ללא פיקוח סבא"א.

מבט קדימה

תקיפות צה"ל באתרי הגרעין באיראן מבטאות אסטרטגיה מחושבת: פגיעה קשה בצמתים קריטיים במסלול ההעשרה (הפקת החומר הבקיע) ובתשתיות הידע בתחום הנשק הגרעיני ("קבוצת הנשק") - תוך הימנעות מנזק סביבתי רחב והקפדה על מינון נזק גיאופוליטי וסביבתי. היקף השפעת מהלכים אלו לסכל את תכנית הגרעין האיראנית תקבע על ידי היכולת של המשטר לתיקון הנזקים וכן בסבבי התקפה נוספים. ניטור קבוע של ניסיונות הבנייה מחדש באתרים הפגועים יהיה קריטי להערכת יעילות ההתקפות לאורך זמן.

צפו במפת התקיפות המתעדכנת בזמן אמת: