פרסומים

במוקד הביקור המתוקשר והראשון מאז שיבתו לבית הלבן, אשר ערך הנשיא דונלד טראמפ ב- 13 – 16 במאי בערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות הערביות, וכן במהלך מפגש הפסגה של מדינות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ/משפ"ם שבו נכח, היו הכרזות משותפות בדבר כוונה לקדם עסקאות כלכליות בעיקר בתחומי הביטחון והטכנולוגיה בהיקף חסר תקדים של כ-2$ טריליון. העסקאות, שעדיין לא נחתמו, סוכמו עם ערב הסעודית, קטר, איחוד האמירויות.

• ערב הסעודית - על הפרק עסקאות נשק, השקעות סעודיות בארצות הברית, שתופי פעולה בשוק הנפט ובתחום טכנולוגיית AI, הסכם הגנה, וגם שיתוף פעולה גרעיני. בהקשר זה ובניגוד לפרסומים המוקדמים, ככל הידוע ערב הסעודית טרם קיבלה אישור לתוכנית גרעין ולא נחתם דבר משמעותי בנושא במהלך הביקור. טראמפ הדגיש כי הוא מצפה להשקעות סעודיות בסך של כ-טריליון דולר בארצות הברית. היקף העסקאות עליהן הוכרז בין ארצות הברית לערב הסעודית הוא כ-600$ מיליארד, מתוכם 142$ מיליארד בתחום הצבאי והביטחוני.
• קטר - על הפרק הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני, השקעות בארצות הברית (עסקת ענק לרכש מטוסים של חברת עם בואינג בסך של כ-100$ מיליארד). בהודעת הבית הלבן הודגש כי הנשיא טראמפ חתם על הסכם עם קטר לקידום סחר הדדי  בשווי של לפחות $1.2 טריליון .
• איחוד האמירויות - קודמו עסקאות בסך 200$ מיליארד, הכוללות בעיקר שיתוף פעולה בתחום ה-AI, ניסיון לקדם הסכם ביטחוני, וציפייה אמריקאית לקדם השקעות עתק בסך 1.4$ טריליון מצד איחוד האמירויות בטכנולוגיה אמריקאית לאורך מספר שנים.

במשך הביקורים בלט רצונם של שליטי מדינות המפרץ להעניק לטראמפ כבוד מלכים ונראה היה כי נערכת ביניהם תחרות על ליבו של הנשיא, כשכל אחת מהן מנסה להתעלות על רעותה בכבוד ובתמורות שתעניק לנשיא. הנשיא מצידו לא חסך בשבחים שהעתיר על מארחיו תוך הבלטת הערכתו הרבה למנהיגותם ולהצלחותיהם. הביקור כולו מוצג מצד כלל הגורמים כהצלחה יוצאת מגדר הרגיל, בעוד הן טראמפ והן המנהיגים הערביים יכולים להציג הישגים.  ניכר כי הנשיא טראמפ רואה ביחסים הדוקים עם מדינות המפרץ תרומה משמעותית לאינטרסים של ארצות הברית וכך גם בקרב המדינות המצפות לפתיחת דף חדש והידוק הקשרים עם ארצות הברית. הנהנה העיקרי מהתפתחות זו, לצד הנשיא טראמפ, הוא יורש העצר הסעודי, מחמד בן סלמאן, שזכה בהכרה בו עצמו ובארצו כבעלת מעמד משודרג וכציר מרכזי עבור ארצות הברית בעולם הערבי ובאזור כולו.

הביקור סייע לשני הצדדים לקדם את יעדיהם גם במישור המדיני:

• השפעה הדדית על המדיניות האזורית - מדינות המפרץ לשם הידוק יחסיהן עם ארצות הברית נדרשות גם לצמצם במידת מה את קשריהן עם סין ובכך הך נותנות מענה לאינטרסים אמריקאים מרכזיים.
• המאבק על מעמד אזורי מול איראן - הביקור אפשר למדינות המפרץ את מינוף הקשרים עם ארצות הברית להפגנת יכולתן להנחות את סדר היום האזורי מול איראן,  לפחות במהלך כהונת הנשיא טראמפ. בה בעת, הן מצפות כי בתמורה לעסקאות הענק כי ארצות הברית תדאג הלכה למעשה לביטחונן.
• נכונות לתאם ככל האפשר מדיניות בתחום האנרגיה - טראמפ מייחס חשיבות רבה למחירי הנפט בעוד יעד חשוב עבור מדינות המפרץ הוא השפעה על מחירי הנפט תמורת ערבויות ביטחוניות.

במהלך הביקור הומחשה החשיבות שהנשיא טראמפ מייחס לעיצוב מחודש של מערך הבריתות האזורי, בין היתר על ידי סיום סכסוכים וקידום יציבות, שבראייתו היא הכרחית למימוש היעדים הכלכליים של ממשלו. בהקשר זה בלטה החלטתו הדרמטית של טראמפ, בעידודן של ערב הסעודית וטורקיה, להיפגש עם נשיא סוריה אחמד א-שרע והכרזתו על אודות הסרת כלל הסנקציות האמריקאיות המוטלות על סוריה מאז 2019. טראמפ הגדיר את המהלך כמתן סיכוי לסוריה לשגשג והבהיר כי מדובר בצעד ראשון בדרך לנורמליזציה בין ארצות הברית למשטר הסורי החדש.

בצד זאת, במהלך הביקור נדונו בהרחבה סוגיות איראן והמלחמה בין ישראל לחמאס. גם בהקשר זה, טראמפ הפגין רצון לקדם פתרונות חדשים ובלתי שגרתיים תוך העדפת משא ומתן על פני פעולה צבאית:

• איראן - מדינות המפרץ לחצו על טראמפ להגיע להסכם עם איראן בשאלת הגרעין, כדי לדחות את סכנת המלחמה, שעלולה לפגוע בכלכלתן וביציבותן. טראמפ אכן הבהיר שאינו מעוניין בפעולה צבאית נגד איראן והביע אופטימיות לגבי הצלחת המשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית לאיראן. עם זאת, הוא שב והבהיר כי האלטרנטיבה לכישלון המגעים הנה הגברת הלחצים הכלכליים והצבאים על איראן (הגם שהקפיד לא להתחייב לגבי מאפייני הפעילות הצבאית).
• המלחמה ברצועת עזה - לאורך הביקור נמשכו ללא הצלחה מאמצי הממשל לקדם עסקת חטופים בין ישראל לחמאס, שתכלול הפסקת אש ותקדם סיכוי לסיום המלחמה ולהיערכות ל"יום שאחרי". מדינות המפרץ הדגישו מצידן צורך ללחוץ על ישראל לסיים את המלחמה, תוך בקשה (סעודית) להניח לפי שעה בצד את סוגית הנורמליזציה עם ישראל. טראמפ אמנם חזר והביע תקווה שמדינות נוספות ובראשן ערב הסעודית תצטרפנה ל'הסכמי אברהם', אך נראה כי בשלב זה הממשל מעריך כי כל עוד אין שינוי משמעותי בתמונת המערכה בעזה, הסיכויים לכך נמוכים.

מכלל הצהרות המנהיגים במהלך הביקור עולה רושם כי הן הממשל האמריקאי והן מדינות המפרץ שבהן ביקר טראמפ שבעי רצון מכך שהם יכולים להציג מפגש אינטרסים במכלול רחב של נושאים ובעיקר כאלה הנראים לעין. עם זאת, התוצאות הממשיות ייבחנו לאורך זמן. כבר כיום ניתן להצביע על מספר נושאים בעלי פוטנציאל התנגשות בין שני הצדדים:

• הממשל האמריקאי מצפה להגברת תפוקת הנפט ובעקבות זאת לירידת מחירים. מדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית נענו לדרישה ופעלו להגברת התפוקה, אולם עקב הלחצים הכלכליים בעיקר בערב הסעודית וכן רמת המחירים הנמוכה הן יתקשו לעשות זאת לאורך זמן. חברת הנפט הסעודית ארמק"ו מציגה נתונים רעים על רקע ירידת המחירים וניכר כי היא מתקשה לממש פרויקטים מתוכננים. מכאן ההערכה כי מחירי הנפט הנמוכים והלחצים הכלכליים על הממלכה יקשו עליה לממש את כלל הסיכומים בינה לבין ארצות הברית. זאת ועוד, מדינות המפרץ מצפות כי הממשל יצמצם את שיעור המכסים שהוטלו עליהן (10%), הגם שסך הייצוא שלהן לארצות הברית זניח.
• המדיניות מול איראן - כלל מדינות המפרץ הערביות אינן מעוניינות בהתלקחות מול איראן ולכן בין היתר ומשיקוליהן, הן שומרות על מערכת יחסים טובה עמה. נראה כי ערב הסעודית למדה לקח מהקדנציה הראשונה של טראמפ, כשלקחה חלק באסטרטגיית "מקסימום לחץ" שהפעיל ממשלו על איראן, ונכוותה: בראיית ריאד, מדיניות הלחץ לא הייתה אפקטיבית ובנוסף ערב הסעודית הייתה מטרה למתקפת טילים איראנית וממשל טראמפ לא נחלץ להגנתה. לכן, החלטה אמריקאית לתקוף באיראן תוך שימוש בבסיסים המצויים במפרץ (קיימת ציפייה מקטר לארח בבסיס אל-עודייד שבשטחה מפציצים אסטרטגיים אמריקאים), עלולה לגרום עימות בין מדינות האזור לבין הממשל.
• המלחמה ברצועת עזה והרצון האמריקאי לצרף את ערב הסעודית ל'הסכמי אברהם' - התמשכות המלחמה ובעיקר החרפת המצב ההומניטרי ברצועה עלולות להעמיד את המשטרים הערביים בפני לחצים מבית. לפיכך, הם ניצלו את הביקור כדי ללחוץ על הנשיא טראמפ בהקשר זה והוא אכן השמיע ביקורת על המצב ההומניטרי כולל הדגשה שלו כי "אנשים גוועים ברעב בעזה ואנחנו הולכים לטפל בזה". בכל מקרה, שאיפת טראמפ לשכנע את ערב הסעודית להצטרף ל'הסכמי אברהם' לא תמומש כל עוד דעתה של ריאד לא תהיה נוחה מהמציאות בעזה וישראל מסתייגת ממחויבות לפתרון מדיני של הסוגייה הפלסטינית.

משמעויות והמלצות לישראל

למרות שביקור טראמפ במפרץ התמקד בחיזוק הבריתות בין ארצות הברית למדינות האזור, ובמסגרת זו קידום מהלכים אזוריים שישראל מהווה צד חשוב בהם, טראמפ לא כלל את ישראל במסלול הביקור. אומנם, הוא הדגיש צורך בנורמליזציה אזורית כוללת, אך ההיעדרות הישראלית יצרה תחושת הדרה ממהלכים מדיניים דרמטיים המתרקמים הלכה למעשה בלעדיה. מכאן  הרושם כי הנשיא וממשלו מאותתים לממשלת ישראל שוושינגטון מבקשת לעצב מחדש את סדרי הבריתות האזוריות, יתכן אף תוך הקטנת התלות בישראל.

יוזכר שישראל אינה היחידה שטראמפ פסח עליה. גם מנהיגי מדינות ערביות אחרות, ובראשן מצרים וירדן, שהוזמנו למפגשים בביקור טראמפ במפרץ ב-2017, הודרו הפעם מהם.

המדיניות האמריקאית במזרח התיכון ושיתוף הפעולה הגובר בין ארצות הברית למדינות המפרץ ובעיקר ערב הסעודית מזמנים לישראל אתגרים והזדמנויות:

סיכונים ואתגרים:

• תחושת הדרה - הרושם שהותיר טראמפ אשר למשקל וההערכה שהוא מייחס למנהיגי מדינות המפרץ מעורר חשש כי הוא מעיד על שינוי תפיסתי של ארצות הברית לגבי מקומה של ישראל באזור, והוא עלול לחזק את הערכה בקרב מדינות באזור כי ישראל מאבדת את מעמדה המרכזי כבעלת ברית לטובת ערב הסעודית - עניין שיש לו השלכה ישירה על יכולתה של ישראל לקרב ידידים ולהרתיע אויבים.
• שחיקת היתרון האיכותי - אפשרות מכירת נשק מתקדם לריאד ולקטר, גם אם ככל הנראה לא סוכמו עדיין עסקאות קונקרטיות, אם לא תלווה באיזונים הולמים, עלולה לפגוע משמעותית בעיקרון ה-QME (היתרון הצבאי האיכותי – Qualitative Military Edge) של ישראל, שארצות הברית הקפידה לשמור עליו לאורך שנים. על הפרק מכירה אפשרית של מטוס הקרב המתקדם ה-35F, שאותו מבקשות ערב הסעודית, קטר ואיחוד האמירויות לרכוש (לאיחוד האמירויות הוא הובטח בתמורה לחתימתה על 'הסכמי אברהם').
• הגברת התאום בין ארצות הברית, ערב הסעודית וטורקיה – התאום בין שלוש המדינות, כפי שבא לידי ביטוי במהלך הביקור ללא שילוב ישראל עלול לדחוק את אותה לשולי השיח על אודות עיצוב המזרח התיכון ולסכן בכך אינטרסים ישראליים.
• אימוץ הנרטיב הערבי/מפרצי – אמירות הנשיא טראמפ בזמן הביקור העידו כי הוא אימץ במידה רבה את הנרטיב הערבי בנוגע למתרחש ברצועת עזה ובזירות נוספות באזור. יתכן שנרטיב זה של בעלות הברית במפרץ, שקנו מנופי השפעה לא מבוטלים על הממשל האמריקאי, ידריך מכאן ואילך את מדיניות הממשל באזור.
• הסכם עם איראן – לממשל טראמפ ולמדינות המפרץ אינטרס משותף להגיע להסכם עם איראן, גם במחיר התעלמות מדרישותיה של ישראל. גם במקרה של כישלון המשא ומתן עם איראן, סביר שהמדינות הערביות ינסו לנצל את הידוק היחסים עם ממשל טראמפ כדי לדחוק בו לגלות ריסון מול איראן ובכלל זה להשפיע על כוונות הפעולה של ישראל בהקשר זה.

הזדמנויות:

• קידום נורמליזציה עם ערב הסעודית - נחישות טראמפ להרחיב את 'הסכמי אברהם' ושאיפתו לבסס חזית סונית אנטי-איראנית עשויות להביא להגברת הלחצים מצד ארצות הברית על ערב הסעודית לנקוט מחוות כלפי ישראל. בתרחיש של החלטה לתקוף באיראן, יתכן שהממשל יידחק במדינות המפרץ לאפשר חופש פעולה לישראל ובכל מקרה להרחיב את התיאום החשאי בין ישראל למדינות המפרץ.
• חיזוק כלכלי-טכנולוגי דרך שותפויות אזוריות – ישראל עשויה להשתלב במאמץ של הממשל האמריקאי לקדם פרויקטים כלכליים-טכנולוגיים משותפים (לדוגמא IMEC). שהרי, ארצות הברית ומדינות המפרץ מתכוונים להשקיע סכומי עתק במאמץ להפוך את השחקניות האזוריות למעצמות בתחומים אלה.

• הכרה אמריקאית גוברת בצרכים הביטחוניים של ישראל – על רקע החשש לפגיעה ביתרון האיכותי של ישראל, ממשל טראמפ עשוי להציע הרחבה של הסיוע הצבאי לישראל או ערבויות ביטחוניות לה.
• שילוב ישראל במנגנונים אזוריים רשמיים – הרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ארצות הברית למדינות המפרץ עשויה לאפשר לישראל להשתלב  בפורומים ביטחוניים אזוריים, שסביר שיתרחבו.

המלצות לישראל

• על ישראל לפעול בכל הדרגים כדי להבטיח שהקשר האסטרטגי עם הבית הלבן נשמר וכי החלטות רלוונטיות לישראל יתקבלו רק אחרי התייעצות עם ממשלת ישראל. במסגרת זו, על ישראל לנסות בתוקף לקבל מוושינגטון התחייבות כי שום תהליך ביטחוני, מדיני או כלכלי באזור, לא יתבצע בלי תיאום מוקדם עם ישראל.

• על ישראל לפעול להעמקת הקשרים בינה לבין ערב הסעודית גם ללא נורמליזציה רשמית, על ידי חיזוק הערוצים החשאיים בין המדינות ובין היתר לקדם פורום אזורי-אמריקאי קבוע, שבו יהיה לישראל מעמד פעיל.
• שימור העליונות הביטחונית-אסטרטגית של ישראל - יש לוודא, שמול עסקאות הענק עם מדינות המפרץ ארצות הברית תמשיך לשמור על יתרונה האיכותי הצבאי של ישראל ובכלל זה לספק לה מערכות מתקדמות והתחייבויות ביטחוניות פומביות. יש להדגיש במיוחד את התיאום העמוק אשר לכוונה האמריקאית המסתמנת לשתף פעולה עם ערב הסעודית בתחום הגרעין, ובכלל זה שאלת העשרת האורניום על אדמת ערב הסעודית.
• כדי להבטיח את האינטרסים האלה כולם, על ישראל לדאוג שהאסטרטגיה שלה תיקח בחשבון את האינטרסים של ממשל טראמפ ובעיקר עליה לשקול את צעדיה כך שינצלו את חיזוק היחסים בין ארצות הברית למדינות המפרץ כדי לקדם את האינטרסים שלה, ולפעול כך שלא תוחמצנה הזדמנויות לבצר את מעמדה באזור, מול הממשל האמריקאי ובזירה הבינלאומית בכלל.