פרסומים

משטר אסד נהנה מאז 2023 מהישגים דיפלומטיים, שבמרכזם קבלתה מחדש של סוריה לליגה הערבית, וחידוש היחסים עם ערב הסעודית – התפתחויות שסימנו את סוף הבידוד והחרם שהוטל על סוריה מצד העולם הערבי עם פרוץ מלחמת האזרחים ב-2011. בה בעת, תעשיית הייצור והסחר בסם הקפטגון בחסות המשטר ומקורביו, בכללם יחידות בצבא הסורי, ממשיכה לתפקד כבשגרה ואף מתרחבת לסחר בסוגי סמים נוספים ונשק. סוריה היום היא היצואנית הגדולה בעולם של הקפטגון, כשהנפגעות המרכזיות מכך הן ירדן ועקב הסעודית.

ירדן הייתה ממובילות תהליך הנורמליזציה האזורית עם אסד בתקווה שהכרה בו תאפשר, בין היתר, לרתום אותו למאבק בקפטגון. אך אכזבה עקב היקפי הקפטגון המתעצמים אשר מוברחים לשטחה הובילו את ירדן לאמץ מדיניות תקיפה יותר כלפי סוריה: במהלך חודש יוני, הרשויות בירדן פרסמו מספר דיווחים על אודות סיכולי הברחות וחיסולי מבריחים בגבול בין המדינות. בתחילת יוני דווח על סיכול ירדני של הברחת הסמים הגדולה ביותר בשנים האחרונות מסוריה, הכוללת 9.5 מיליון כדורי קפטגון שיועדו לערב הסעודית ויירוטי רחפנים שנושאים את הסם מסוריה למרחב האווירי של הממלכה.

במאי 2023 הצבא הירדני החליט "להסיר את הכפפות" ולתקוף מהאוויר יעדים בשטח סוריה, המקושרים למנגנוני הייצור וההברחות. התקיפה הראשונה, שהתרחשה יום לאחר קבלתה מחדש של סוריה לליגה הערבית, הובילה לחיסולו של מרעי אל-רמת׳אן, המכונה "אסקובר הסורי". בתחילת 2024 הגבירה ירדן את קצב התקיפות האוויריות בדרום סוריה במידה ניכרת, ועד כה דווח כי תקפה לפחות ארבע פעמים במדינה, מספר העולה על סך התקיפות הירדניות שדווחו במהלך כל שנת 2023. במקביל, הממלכה פועלת לביצור גבולה עם סוריה על ידי הגברת הנוכחות של כוחות הצבא וכן באמצעות אמצעים טכנולוגיים לאיתור מבריחים ויירוט רחפנים. ברמה הפומבית, במהלך פסגת הליגה הערבית האחרונה שהתקיימה במנאמה, בחריין (מאי 2024), מלך ירדן התייחס לתופעת הברחות הסמים והנשק למדינתו, הדגיש את מעורבותן של המיליציות הפרו-איראניות בתעשיית הסמים וקרא למדינות האזור להירתם למאבק.

ב-26 במאי, כשנה לאחר חידוש היחסים בין ערב הסעודית לסוריה, מונה שגריר סעודי קבוע בדמשק. בדומה לירדן, ערב הסעודית קיוותה שהנורמליזציה עם משטר אסד תמתן את היקפי סחר בקפטגון. אולם גם במקרה זה, התקוות התבדו. כך למשל, כעבור 48 שעות ממינוי השגריר הסעודי, הרשויות הסעודיות סיכלו משלוח קפטגון בשווי של כ-75 מיליון דולר, וכן קפטגון בשווי של כ-40 מיליון דולר נוספים בעיראק. במהלך 2023 דווח על מיליוני כדורי קפטגון שנתפסו על ידי הרשויות הסעודיות, חרף העלייה בתדירות הפגישות הבילטראליות בין נציגי המדינות.

אמנם, המשטר הסורי נוקט צעדים המעידים לכאורה על שיתוף פעולה במאבק בהברחות קפטגון. התקשורת הסורית מקפידה לסקר פשיטות שמשרד הפנים הסורי מבצע נגד ניסיונות הברחה, וסוריה כינסה קבוצות עבודה עם ירדן ועיראק בנושא, לאחר שהסכימה להדק עימן את שיתוף הפעולה למניעת הברחת הסמים דרך מעברי הגבול. עם זאת, צעדים אלו הם בגדר מראית עין בלבד, ואין בהם משום מאמץ כן להיאבק בתופעה: תחקיר מקיף של רשת הטלוויזיה הסורית האופוזיציונית Syria TV חשף את מערך הסמים המסועף של המשטר ומקורביו, לרבות שמות של סוחרי הסמים המרכזיים וחלוקת גזרות הייצור במדינה. התחקיר גם עסק בשיטות שנוקט המשטר כדי להונות את מדינות האזור והקהילה הבינלאומית, ביניהן דיווחים שקריים למשרד הסמים והפשע של האו"ם (UNODC) על אודות ניסיונות סיכול ומעצרים של המעורבים בתעשייה. עוד דווח כי סוכנות הידיעות הסורית הרשמית, ״סאנא״, חוזרת על אותו דיווח מספר פעמים בחודש, המעיד כביכול על תפיסות של משלוחי סמים בדרכם לגבול הירדני, תוך שימוש באותן תמונות על מנת לייצר מצג של מאבק יעיל בתופעה מצד המשטר.

מדינות המערב, בהובלת ארצות הברית, נרתמו לאחרונה למאבק בקפטגון. כך, הממשל האמריקאי הכריז ביוני 2023 על התוכנית האסטרטגית שתיושם במסגרת חוק הקפטגון, אשר הועבר בקונגרס בסוף 2022. על פי התוכנית, ארצות הברית תסייע לגופי אכיפת חוק לפעול נגד הפצת הקפטגון ותמשיך להטיל סנקציות ומנופים כלכליים נוספים על אסד ומקורביו המעורבים בסחר. בנוסף, וושינגטון תסייע לשותפותיה במזרח התיכון להילחם בסחר בסמים בתחומי אבטחת גבולות, מידע מודיעני, ביטחון פנים ואכיפת חוק. עוד טרם אישור התוכנית, ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי השיתו סנקציות נגד מעורבים מרכזיים בייצור ובסחר בסמים בסוריה ובלבנון. אלו כללו את בני דודיו של הנשיא, וסים-באדי וסאמר כמאל אלאסד, וכן אנשי עסקים ומפקדי מיליציות המקורבים למשטר ולחזבאללה. מדובר באחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנקטו מדינות המערב נגד הברחות הקפטגון עד כה. באפריל 2024 הורחב חוק הקפטגון, ולראשונה אושר על ידי הסנט ונחתם על ידי הנשיא. בחקיקה עודכנה רשימת הסנקציות המוטלות על אישים וחברות המעורבים בתעשיית הסם. מדינות אירופאיות נוספות שותפות למאבק, כולל גרמניה שהודיעה לאחרונה (יוני 2024) על אודות כוונתה לסייע במאבק בהיבטי סיכול והסברה להגברת המודעות לסכנות שבצריכת הסם.

השפעת הקפטגון על ישראל

אין מדובר בתופעה נרחבת, הגם שבעבר דווחו ניסיונות הברחת קפטגון לישראל. עוד ב-2015 התקבלו עדויות לכך שהקפטגון החל לצבור פופולריות, בעיקר בקרב פלסטינים וערביי ישראל ממזרח ירושלים. אז צוין כי הסם משמש בעיקר פועלים ועובדים, שנדרשים להישאר ערניים במשך פרקי זמן ממושכים. עם השנים התרחבה תפוצת הסם בעיקר בגדה המערבית ורצועת בעזה. כך לדוגמה, בדצמבר 2023 סוכל ניסיון הברחה של הקפטגון מירדן לגדה המערבית. מעבר לסמים, כוחות הביטחון הירדניים תפסו גם משלוח של משגרי רקטות נגד טנקים, מטולי רימונים, רקטות פג'ר מתוצרת איראנית, רובי צלפים ומטענים עם כיתוב איראני, מוקשים, רובים ומכונית מלאה חומרי נפץ. כך, תשתיות ונתיבי ההברחות הסמים משמשים גם להברחת אמצעי לחימה והבעיה הפלילית לובשת גם אופי ביטחוני.

לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, נטען כי על חלקם של אנשי חמאס שפלשו לנגב המערבי נמצאו עדויות לשימוש בסם. ידיעה זו לא אושרה על ידי גורם רשמי בישראל, וגם אם הסם אכן היה בשימוש – סביר יותר כי היה מדובר בשימוש ספורדי של מספר מחבלים, לא חלק מתוכנית הפעולה של חמאס. זאת ועוד, פסיכיאטרים החוקרים חומרים ממריצים דומים לאלה שנמצאים בבסיס הקפטגון טוענים שהניסיון לייחס את מעשי אותם מחבלים לסמים הוא נחמה שקרית, וכי חומרים אלו אינם שונים מהותית מתרופות מרשם ומסמי מסיבות שנצרכים תדיר. בשנים האחרונות נטען כי עיקר צריכת הקפטגון ברצועת עזה היתה על ידי  פועלים שעסקו בחפירת המנהרות התת-קרקעיות ונדרשו לשעות עבודה רבות.

משמעויות

מדינות האזור ציפו שאסד יעדיף לוותר על מעורבותו בהפצת הקפטגון או לפחות יפעל לצמצומה בתמורה לנורמליזציה עם העולם הערבי, אך כיום הוא נהנה משני העולמות: הנשיא משמר את צינור החמצן הכלכלי ואת יציבותו הודות לרווחים מהסם, בעוד יחסיה הדיפלומטיים של סוריה עם שכנותיה הערביות אינם בסכנה. זאת משום שירדן, עיראק ומדינות המפרץ מודעות לכך שאסד אינו שותף אמיתי למאבק בתפוצת סם, אך בהעדר חלופה טובה יותר, מכירות בו ומעמיקות את הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עימו, גם אם באופן מוגבל.

אשר לישראל, תעשיית הקפטגון של המשטר הסורי ושל גורמים בחזבאללה טומנת בחובה סיכונים. הרווחים הכלכליים מייצוא הסמים תורמים לתהליכי בניין כוח של הצבא הסורי, חזבאללה ומיליציות שיעיות נוספות. נתיבי ההברחה של הקפטגון משמשים לא אחת להברחת אמצעי לחימה לרצועת עזה ולגדה המערבית דרך ירדן ולאחרונה אף מתרבים הדיווחים בדבר מעורבות איראנית בהפעלה המבריחים, כחלק מתוכנית רחבה להפוך את ירדן לזירה נוספת שדרכה תוכל איראן לפעול נגד ישראל.

לצד זאת, תופעת הקפטגון עשויה להוות הזדמנות עבור ישראל לחיזוק קשריה עם מדינות האזור המוטרדות מהפצת הסם בשטחן, באמצעות מתן סיוע טכנולוגי, מודיעיני ודיפלומטי למאבק. הנכסיות הישראלית בהקשר זה עשויה לבוא לידי ביטוי בעיקר מול ירדן, שהיחסים עימה התערערו על רקע המלחמה ברצועת עזה. לפיכך ראוי שמערכת הביטחון תקצה משאבים רבים יותר מאלה המושקעים כיום להתמודדות עם הפצת הסם, בהיבטי הכיסוי המודיעיני והמענים הטכנולוגיים. שיתוף הפעולה יתרום לשיקום דימויה של ישראל כגורם חיובי החותר ליציבות אזורית, וכן עשוי להניח את היסודות למאבק רחב יותר באיראן ויתר הגורמים בציר ההתנגדות, הנהנים מרווחי הסם.