פרסומים

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

מגפת הקורונה משנה סדרי עולם – מאורחות חיינו הבסיסיים ביותר ועד יחסי הכוחות הגיאופוליטיים, ונראה כי זה המצב גם אחרי החיסון. השלכות המגפה יישארו עימנו עוד זמן רב ויחייבו שינויים באורחות חיינו, בדומה לאירועים משמעותיים אחרים בעבר. השפעתה של המגפה על החיים בישראל ובעולם הייתה כבדת משקל וחרגה מעבר לתחום הבריאות. לקחיה המגוונים ורבי העוצמה של מגפת הקורונה אמורים להרחיב את תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל, כך שייכללו בה גם יציבותה ואיתנותה של מערכת הבריאות הציבורית. המגפה, על השלכותיה רבות העוצמה, הוכיחה כי תפקוד נאות של מערכת...

המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל. המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...

מדינות רבות ברחבי העולם נושאות עיניהן לחיסונים נגד נגיף הקורונה בתקווה להתגבר על המגפה ולעבור לשלב שיקום הכלכלה. בעוד חברות התרופות במערב פועלות כגופים עסקיים עצמאיים ומוכווני רווח, השלטון הסיני מכוון את מאמצי המחקר והפיתוח של החברות הסיניות, הממשלתיות והפרטיות כאחת, ומשלבם ככלי במדיניותו דרך ביקורים רשמיים בזירה הבינלאומית, הסכמי שיתוף פעולה, התחייבות לאספקת חיסונים או מתן הלוואות ותרומות. וכך, גם החיסונים שפותחו בסין הם בין החיסונים המבוקשים וכפי שמציגה מפת אישורי החיסונים במדינות שונות, הם מלמדים על הרחבת השפעתה הכלכלית והמדינית...

משבר הקורונה העלה מודעות לסיכונים מן הטבע והביאם לראש רשימת הסיכונים העולמית. הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס (ינואר 2021) קבע כי מחלות מידבקות הן הסיכון הגדול ביותר מבחינת השפעתו על העולם בשנה הקרובה. ההשלכות הכלכליות-חברתיות של מגפת הקורונה הינם סיכונים מובילים גם בטווח הבינוני, אף לאחר התפוגגותה של המגפה. עוד הדגיש הפורום את הסיכונים האחרים מהטבע, לרבות שינויי אקלים קיצוניים ונזק סביבתי מעשי ידי אדם. בתחום הכלכלי-חברתי, ראשי הפורום קוראים למעבר מגישה ניאו-ליברלית מובהקת, הדוגלת בהעדפת עקרון השוק החופשי לגישה המקדמת התערבויות ממשלתיות,...

ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

כיצד ייראה העולם שאחרי הקורונה? במכון למחקרי ביטחון לאומי נבחנו תרחישים אפשריים של השפעות מגפת הקורונה על העולם ועל המזרח התיכון בשנים הקרובות: “המשך” – שבמסגרתו, לאחר עצירה של כמה חודשים נוספים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; “מהפך” – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר, והעולם ייערך לקראת סדר עולמי “אי-ליברלי” בהנהגת סין; “פירוק” – שבו כל השחקנים הגלובליים יצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח...

משבר הקורונה המשולב – הבריאותי, הכלכלי, החברתי והממשלי – מתאפיין באי-ודאות רבה, מחליש את יכולת ההתמודדות הלאומית ולכן פוגע בביטחון הלאומי. בישראל שני מרכיבים שמעצימים את נזקה של מגפת הקורונה: המשבר החוקתי-הפוליטי והריכוזיות של המערכת הציבורית. אלה פוגעים בלגיטימיות השלטונית, סודקים את החוזה בין הציבור להנהגה ויוצרים מצב שבו נפגעת היכולת להתמודד עם המגפה ועם השלכותיה. אופן ניהול המגפה פגע באמון הציבור, בסולידריות החברתית, באיתנות הכלכלית ובהתגייסות האזרחית למאבק בקורונה, ולכן שיבש את הרציפות התפקודית של המערכת הלאומית....