במסגרת העימות הנמשך בין איראן לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ובעקבות קבלת החלטה המגנה את חוסר שיתוף הפעולה בין איראן לסוכנות, הודיעה טהראן על הגדלת היקף הצנטריפוגות המעשירות אורניום באתרים פורדו ונטנז, ובפועל על כוונתה להגדיל את כמויות האורניום המועשר שתצבור. כבר בכמויות הנוכחיות באפשרות איראן תוך חודש מהחלטה להתחיל להעשיר לרמה צבאית ולייצר כמות חומר מועשר שתספיק לשמונה מתקנים גרעיניים. על הפרק שאלות כבדות משקל באשר לאסטרטגיה האיראנית בסוגיית הגרעין, בדגש על האפשרות שהיא פועלת עתה בהגיון שונה מבעבר והלכה למעשה חותרת...
המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן על חידוש הסכם הגרעין נקלע לקשיים חמורים עקב התנגדות הממשל האמריקאי והשותפות האירופיות לדרישת איראן כי סבא"א תסגור את התיקים הפתוחים בעניין תכנית הגרעין האיראנית לפני יישום ההסכם (120 יום לאחר חתימה). בד בבד, איראן ממשיכה להאיץ את התוכנית, כולל העשרת אורניום באמצעות קסקדות של צנטריפוגות מתקדמות. ייתכנו שלושה תרחישים: פתרון המשבר וחתימה על ההסכם; המשך דשדוש – מגעים בעצימות נמוכה; קריסת המשא ומתן. התרחיש החמור מבחינת ישראל הוא המשך המצב הקיים, כשאיראן עשויה להגיע בזמן קצר לצבירת די חומר בקיע להעשרה...
הקיפאון בשיחות בין איראן לארצות הברית על אודות חזרה להסכם הגרעין וגינוי איראן על ידי מועצת הנגידים של סבא"א עקב אי-שיתוף פעולה מצידה החריפו את המתיחות בינה לבין המערכת הבינלאומית. בה בעת, טהראן מנצלת את המשבר כדי להגביר את ההעשרה לרמות גבוהות, להתקין צנטריפוגות מתקדמות שיגבירו את תפוקת ההעשרה, ולהסיר חלק מהמצלמות המפקחות על פעילותה. השבועות הקרובים יהיה קריטיים לעתיד תכנית הגרעין האיראנית ועל וושינגטון והשותפות האירופאיות להסכם הגרעין המקורי יהיה לקבל החלטות קשות.
השיחות בווינה, שנדונה בהן חזרת ארצות הברית ואיראן להסכם הגרעין, הסתיימו לאחר שנוסח ההסכם גובש כמעט במלואו. חתימתו ממתינה להכרעות פוליטיות בוושינגטון ובטהראן, בעיקר בנוגע לדרישה האיראנית, הנתקלת בהתנגדות אמריקאית, להסיר את משמרות המהפכה מהרשימה של ארגוני הטרור הזרים (FTO) של משרד החוץ האמריקאי. הסוגייה הנה סמלית בעיקרה, משום שלמהלך לא תהיה השפעה על הסנקציות שמוטלות על משמרות המהפכה. שני הצדדים, בתיווך מדינות אירופה השותפות לתהליך, מנסים למצוא נוסחת גישור ובשלב זה הסיכוי לסכם הסכם זהה לסיכוי לקריסת השיחות. על ממשלת ישראל להמשיך בשיח...
עם התקדמות שיחות הגרעין בווינה, עולה סוגיית יכולתן של סין ורוסיה להביא את איראן לחתום על הסכם חדש בינה לבין המעצמות. במאמר זה נסקור את ראיית סין ורוסיה את יחסיהן עם איראן ואת האינטרסים שלהן במשא ומתן, וננסה להעריך האם מהן תצמח הישועה, קרי תגובש הסכמה לגבי עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית.
שנת 2021 עמדה באיראן בסימן חילופי נשיא וממשלה; סבבי שיחות שלא הניבו חזרה להסכם הגרעין; החרפת העימות עם סבא"א; הידוק הקשרים עם סין ורוסיה; תחילתם של מגעים לשיפור היחסים עם מדינות המפרץ, ומנגד קשיים גוברים בעיראק ובלבנון; וכן המשך העימות עם ישראל בפעולות המיוחסות לה נגד תוכנית הגרעין, נגד העברות אמצעי לחימה לסוריה ולחזבאללה וכן בים ובסייבר.
בשנה הקרובה איראן עשויה להידרש להחלטה אסטרטגית – חזרה להסכם הגרעין ובלימת ההתקדמות בתוכנית, או לחלופין מתיחות ועימות עם חלק מהגורמים בזירה הבינלאומית והתקדמות למצב של מדינת סף גרעין. בהתמודדות...
המגמה העיקרית בזירה המזרח־תיכונית היא של 'דטנט אזורי'. לאחר שבשנים האחרונות התאפיינה המערכת האזורית במאבקים בין המחנות השונים (השיעי, הסוני־פרגמטי, האחים המוסלמים והג'האדיסטים) על ההגמוניה, במהלך 2021 ניכר שינוי בדפוסי הפעולה במזרח התיכון. בעיקר בלטה דינמיקה שתכליתה קידום של שיתוף פעולה, שלא נראתה כמוה באזור כבר שנים רבות, והיא אינה תואמת את קווי החלוקה בין המחנות. ערב הסעודית ואיראן מנהלות שיח, בין היתר בתיווך עיראק; איחוד האמירויות הערביות סיימה את מעורבותה במלחמות בתימן ובלוב וכן שופרו יחסיה עם איראן, סוריה וטורקיה; לאחר שלוש שנים...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
הכינוס העשירי של ועידת הסקר של האמנה למניעת תפוצה גרעינית, שיתקיים ב-28-4 בינואר 2022, יעמוד בסימן חמישים שנה לכניסתה לתוקף ועשרים וחמש שנה להארכתה לתקופה בלתי-מוגבלת. למרות הישגי האמנה, האתגרים העומדים בפני מימוש יעדיה המרכזיים והאפקטיביות של משטר בקרת נשק ומניעת תפוצה עקב הופעת טכנולוגיות חדשות, המאיימות על היציבות האסטרטגית, מעלים סימני שאלה לגבי יכולתן של המדינות החתומות על האמנה להגיע להחלטות בקונצנזוס. סלע מחלוקת עיקרי בוועידה יהיה סעיף 6 באמנה, הקורא למדינות הגרעיניות לפעול להפסקת מרוץ החימוש הגרעיני מוקדם ככל האפשר ולפעול...
השיחות על האפשרות לחזרה להסכם הגרעין (JCPOA) אמורות להתחדש ב-29 בנובמבר. זאת, כשברקע פרסום דוחות סבא"א המפרטים הפרות מצד איראן – הן של הסכם הגרעין והן של ה-NPT. בשלב זה לא ניתן להעריך האם האיראנים החליטו לחזור לשיחות בכוונה להגיע להסכם, או לחילופין, כדי להוכיח שוושינגטון אחראית לכישלון להשיגו. לפיכך, התרחיש הסביר לחודשים הקרובים הוא של היעדר הכרעה תוך שימור המעטפת הדיפלומטית של השיחות. ההבנה כי הסיכויים לכישלון השיחות רבים יותר מאשר האפשרות לגבש הבנות כבר מציפה בממשל ומחוצה לו רעיונות חלופיים, שספק אם הם ישימים. בין היתר,...
