כל הפרסומים בנושא טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי

המסקנות הנדרשות בישראל מהוויכוח העולמי סביב קצת התפתחות ה-AI

הבינה המלאכותית אינה משנה רק את יכולות העיבוד של מחשבים, אלא גם יוצרת כלכלה חדשה המבוססת על הטוקן כיחידת המדידה המרכזית של השימוש במודלים, הביקוש לכוח מחשוב והעלות הכלכלית של הפעלתם. הטוקן משקף את היקף עבודת ה Inference-– העיבוד שמבצע המודל בזמן אמת – ולכן מהווה מדד ישיר לצריכת משאבי מחשוב, ובהם מעבדים גרפיים, מרכזי נתונים ואנרגיה. במובן זה, הטוקן אינו הגורם להשקעות בתשתיות AI אלא המדד שבאמצעותו ניתן להבין את הביקוש לכוח מחשוב – המשאב האסטרטגי המרכזי בעידן הבינה המלאכותית. המאמר מציג את מושג "כלכלת הטוקנים" כמסגרת אנליטית...

מאמר זה בוחן את האירועים שמצביעים על כך שטורקיה מקדמת תהליך הדרגתי של "הינתקות ריבונית" (Sovereign Decoupling) ממצב של תלות בטכנולוגיה מערבית ובמסגרת ברית נאט"ו לעבר בניית יכולת סייבר עצמאית ולמעצמת סייבר אזורית עצמאית, המסוגלת לבודד את המרחב הדיגיטלי שלה מהשפעה זרה ובו בזמן להקרין עוצמה דיגיטלית אסימטרית אל מעבר לגבולותיה. להשלכות על הביטחון האזורי – בפרט עבור ישראל, יוון, קפריסין ויכולת הפעולה המשותפת (Interoperability) של נאט"ו – נודעת משמעות רבה, המחייבת בחינה אסטרטגית קפדנית.

המרוץ העולמי על הבינה המלאכותית משנה מן היסוד את אופן תפיסתן של תשתיות טכנולוגיות על ידי מדינות. אם בעשורים האחרונים התחרות נסבה סביב שליטה בנתונים, בפלטפורמות דיגיטליות ובמודלים של בינה מלאכותית, הרי שכיום מתברר כי היתרון האסטרטגי של מדינות ייקבע במידה רבה דווקא על ידי שליטתן בשרשרת הערך הפיזית של הבינה המלאכותית – החל ממינרלים קריטיים, דרך ייצור שבבים מתקדמים ותשתיות מחשוב עתיר ביצועים (Compute) וכלה במרכזי נתונים, אנרגיה ומודלים מתקדמים. התחרות אינה עוד על רכיב בודד של מערכת הבינה המלאכותית, אלא על היכולת להחזיק בנתחים משמעותיים...

ההגבלות שהוטלו לאחרונה על חברת Anthropic – ובהן הנחיית הממשל האמריקאי להגביל את הגישה למודלים מסוימים עבור משתמשים וגורמים מחוץ לארצות הברית מטעמי ביטחון לאומי[1] – מהוות נקודת ציון משמעותית בהתפתחות מערכת היחסים בין טכנולוגיה, ביטחון לאומי ומדיניות חוץ. אם בעשור האחרון התמקד הדיון הקשור בריבונות דיגיטלית בשאלות של פרטיות, מיקום נתונים, רגולציה ותשתיות ענן, הרי שהאירועים האחרונים מצביעים על מעבר לשלב חדש, שבו עצם הגישה ליכולות בינה מלאכותית מתקדמות הופכת לנכס אסטרטגי. במציאות זו, לא זו בלבד שנתונים או שבבים הופכים מושא למדיניות...

השימוש הגובר ברחפנים בשדה הקרב, במיוחד מאז מלחמת חרבות ברזל, חידד את הסתמכות ישראל על רחפנים ורכיבים מתוצרת סין, והבליט את הדומיננטיות הסינית בשרשראות האספקה בתחום. למרות היתרונות המבצעיים, רחפנים סיניים מציבים בפני ישראל שורת אתגרים ביטחוניים, טכנולוגיים וגיאופוליטיים, ומחדדים את הצורך בחיזוק תעשיית הרחפנים המקומית לצד צמצום התלות בטכנולוגיה זרה.

במאמר זה אנו דנים באופן כללי בעקרונות הפעולה של מחשב קוונטי, ומתמקדים במחשב קוונטי שהקיוביטים שלו מבוססים על התקן לא-לינארי משולב של על-מוליכים וצומת ג'וזפסון. בהמשך המאמר נפרט בקצרה בדבר מספר שימושים למחשבים מסוג זה והשלכותיהם על החוסן הלאומי ועל ביטחון מדינת ישראל.

הטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחון הפכה בשנים האחרונות מאמצעי תומך החלטה לתשתית אסטרטגית המעצבת את אופן ניהול המלחמה. במסגרת מגמה זו, אימוץ דוקטרינת AI-First על ידי הפנטגון מסמן שינוי תפיסתי משמעותי: מעבר משילוב נקודתי של מערכות בינה מלאכותית לתפיסה מערכתית, שבה AI הופך רכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף ובניתוח מודיעין, ובתכנון מבצעים רב-זירתיים. מאמר זה בוחן את הדוקטרינה האמריקאית החדשה ואת השלכותיה על אופייה של הלוחמה בעידן האלגוריתמי. בהמשך מוצג מקרה מבחן עדכני – השימוש במערכות AI במהלך העימות בין ארצות הברית ואיראן – המדגים כיצד...

ריבונות דיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לאחד הרכיבים המרכזיים בעוצמה לאומית, חוסן כלכלי וביטחון לאומי. בינה מלאכותית, ענן, דאטה ותשתיות מחשוב עתירות הון מהווים תשתית בסיסית לפעילות ממשלתית, צבאית וכלכלית, ולכן השליטה בתשתיות הדיגיטליות אינה סוגיה טכנולוגית או כלכלית בלבד, אלא אסטרטגית ממדרגה ראשונה. ישראל, כמעצמת חדשנות טכנולוגית, מצויה כיום בפרדוקס: מחד גיסא, היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ונהנית מאקוסיסטם טכנולוגי מפותח, ומאידך גיסא היא תלויה במידה גוברת בתשתיות דיגיטליות הנשלטות על ידי שחקנים זרים, לרבות ספקי ענן גלובליים,...

הצמיחה המואצת בעולמות המחשוב עתיר־הביצוע בעיקר ביישומי בינה מלאכותית, הבאה לידי ביטוי בעלייה חדה בצריכת החשמל, בצריכת מים לקירור ובתפיסת קרקע במרחבים עירוניים צפופים, יוצרת לחץ חסר תקדים על תשתיות הדאטא  סנטרים הקיימות. על רקע זה מתפתחת בשנים האחרונות גישה חדשנית: הקמת דאטה סנטרים תת‑ימיים, המנצלת את המרחב הימי כתשתית אלטרנטיבית – מבחינה סביבתית וגאופוליטית כאחת. מטרת מאמר זה היא להציג את המענה שמציעים דאטא סנטרים תת‑ימיים ולנתח את ההזדמנויות, הסיכונים, האתגרים והחסמים הכרוכים ביישומו.    

הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...

הבינה המלאכותית נתפסת בעיני ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – ובהיקף מצומצם יותר, גם בקטר – כנכס אסטרטגי שבכוחו להחליף בעתיד את הנפט והגז כמקור לצמיחה כלכלית, ליציבות משטרית, לעוצמה גלובלית ולנכסיות ביטחונית. באמצעות הקמת מרכזי מחשוב ותשתיות ענן, שותפויות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות והכשרת הון אנושי, שואפות מדינות המפרץ לשלוט בחלק ניכר מייצור והפעלת הבינה המלאכותית בעולם בשורה אחת עם המעצמות הגדולות, תוך ביסוס יכולת טכנולוגית עצמאית. התלות המפרצית בשבבים אמריקאיים, לצד הצורך הגובר של ארצות הברית וסין בחשמל שמדינות המפרץ יכולות לספק,...