פרסומים

הטמעת בינה מלאכותית במערכות ביטחון הפכה בשנים האחרונות מאמצעי תומך החלטה לתשתית אסטרטגית המעצבת את אופן ניהול המלחמה. במסגרת מגמה זו, אימוץ דוקטרינת AI-First על ידי הפנטגון מסמן שינוי תפיסתי משמעותי: מעבר משילוב נקודתי של מערכות בינה מלאכותית לתפיסה מערכתית, שבה AI הופך רכיב יסוד בשרשרת הפיקוד, באיסוף ובניתוח מודיעין, ובתכנון מבצעים רב-זירתיים. מאמר זה בוחן את הדוקטרינה האמריקאית החדשה ואת השלכותיה על אופייה של הלוחמה בעידן האלגוריתמי. בהמשך מוצג מקרה מבחן עדכני – השימוש במערכות AI במהלך העימות בין ארצות הברית ואיראן – המדגים כיצד...

ריבונות דיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לאחד הרכיבים המרכזיים בעוצמה לאומית, חוסן כלכלי וביטחון לאומי. בינה מלאכותית, ענן, דאטה ותשתיות מחשוב עתירות הון מהווים תשתית בסיסית לפעילות ממשלתית, צבאית וכלכלית, ולכן השליטה בתשתיות הדיגיטליות אינה סוגיה טכנולוגית או כלכלית בלבד, אלא אסטרטגית ממדרגה ראשונה. ישראל, כמעצמת חדשנות טכנולוגית, מצויה כיום בפרדוקס: מחד גיסא, היא מובילה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ונהנית מאקוסיסטם טכנולוגי מפותח, ומאידך גיסא היא תלויה במידה גוברת בתשתיות דיגיטליות הנשלטות על ידי שחקנים זרים, לרבות ספקי ענן גלובליים,...

הצמיחה המואצת בעולמות המחשוב עתיר־הביצוע בעיקר ביישומי בינה מלאכותית, הבאה לידי ביטוי בעלייה חדה בצריכת החשמל, בצריכת מים לקירור ובתפיסת קרקע במרחבים עירוניים צפופים, יוצרת לחץ חסר תקדים על תשתיות הדאטא  סנטרים הקיימות. על רקע זה מתפתחת בשנים האחרונות גישה חדשנית: הקמת דאטה סנטרים תת‑ימיים, המנצלת את המרחב הימי כתשתית אלטרנטיבית – מבחינה סביבתית וגאופוליטית כאחת. מטרת מאמר זה היא להציג את המענה שמציעים דאטא סנטרים תת‑ימיים ולנתח את ההזדמנויות, הסיכונים, האתגרים והחסמים הכרוכים ביישומו.    

הלייזר הוא כלי עזר בשדה הלחימה המודרני המשמש כלי נשק, כגון לייזר רב עוצמה, או אמצעי עזר, כגון מציין מטרות ומד מרחק. אחד השימושים הבולטים בלייזר הוא כסוג של חיישן או מעין מכ"ם רגיש לשם גילוי עצמים נעים או במנוחה, וכן מיפוי אזורים בדייקנות רבה, במערכת ששמה LiDAR – Light Detection and Ranging. מטרת המאמר היא להאיר את הנושא של יישום מערכות לייזר לגילוי עצמים ולמיפוי מדויק של פני שטח, ולהתמקד ביתרונות המובְנים של מערכת ה-LiDAR המבוססת על לייזר, לעומת מערכות המכ"ם הרגילות. נושא זה, הנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגי, הוא...

הבינה המלאכותית נתפסת בעיני ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – ובהיקף מצומצם יותר, גם בקטר – כנכס אסטרטגי שבכוחו להחליף בעתיד את הנפט והגז כמקור לצמיחה כלכלית, ליציבות משטרית, לעוצמה גלובלית ולנכסיות ביטחונית. באמצעות הקמת מרכזי מחשוב ותשתיות ענן, שותפויות עם ענקיות הטכנולוגיה העולמיות והכשרת הון אנושי, שואפות מדינות המפרץ לשלוט בחלק ניכר מייצור והפעלת הבינה המלאכותית בעולם בשורה אחת עם המעצמות הגדולות, תוך ביסוס יכולת טכנולוגית עצמאית. התלות המפרצית בשבבים אמריקאיים, לצד הצורך הגובר של ארצות הברית וסין בחשמל שמדינות המפרץ יכולות לספק,...

איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.

החות'ים בתימן הצטיידו בשנים האחרונות בכמויות אדירות של מערכות נשק מתקדמות, הכוללות בין השאר טילים בליסטיים, טילי שיוט וטילים משוטטים (כטב"מי נפץ). רוב המערכות האלה הן תוצרת איראן, שמקבלות מיתוג מחדש (rebranding) אצל החות'ים. חלקן מורכבות בתימן ולעיתים עוברות שינויים קלים. הסקירה עוסקת ביכולות המגוונות של החות'ים בממד האווירי.

טילי שיוט (Cruise Missiles – CM) הם כלי טיס לא מאוישים, לרוב מוּנעים באמצעות מנועי סילון, שמסוגלים להוביל ראש קרבי (רש"ק) כבד יחסית לטווחים ארוכים (עשרות, מאות ואף אלפי קילומטרים) ולפוצץ אותו במטרה. במתקפת הטילים הראשונה של איראן על ישראל ב-14 באפריל 2024 שוגרו, בין השאר, עשרות טילי שיוט לעבר ישראל, שיורטו כולם. הסקירה מתמקדת בארסנל טילי השיוט של איראן.

כטב"מים תוקפים – UCAV – Unhabited Combat Air Vehicles – הם כלי טיס בלתי מאוישים נשלטים מרחוק, שנושאים חימושים שניתן לשגרם נגד מטרות נבחרות.

במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' (24-13 ביוני 2025) שיגרו האיראנים לעבר ישראל מטחים גדולים וצפופים של טילים בליסטיים ארוכי טווח – כ-500 טילים בסך הכול – וכטב"מי נפץ (המכונים גם טילים משוטטים) – כ-1,000 בסך הכול. מערכי ההגנה האווירית הצליחו ליירט ולהפיל יותר מ-80 אחוזים מהטילים הבליסטיים (63 טילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה) ויותר מ-99 אחוזים מכטב"מי הנפץ (רק כטב"ם אחד הצליח לחדור ולפגוע בבניין בצפון). מפגיעות הטילים נהרגו 28 אנשים, נגרם נזק ניכר למאות מבנים ואלפי אנשים נותרו ללא קורת גג. הטילים האיראניים פגעו גם בתשתיות...

מסקנותיה של הועדה הלאומית להאצת תחום הבינה המלאכותית בראשות פרופ' יעקב נגל אשר פורסמו זה מכבר מציעות חזון חדש ורחב לתפקידה של הבינה המלאכותית במדינת ישראל.  מסקנות הדו"ח והמלצותיו הן בעלות עלות כלכלית משמעותית אשר זכו לביקורת ציבורית נרחבת. בחינה מעמיקה של ההמלצות – בדגש על היקרות ביותר – מעלה חשש כי ועדת נגל בחרה להתמקד בהשגת סמלי סטאטוס אשר יעידו על הובלה בתחום, על פני צעדים אשר יקרבו בפועל את הגשמת חזון הועדה.

עולם הבינה המלאכותית נסמך יותר ויותר על מודלי שפה גדולים ויישומי צ'אטבוט, אשר באמצעותם משתמשי הקצה – מאנשים פרטיים ועד גופים ממשלתיים – אוספים, מייצרים וצורכים את מרבית הידע שעליו הם נסמכים לניהול חיינו. המדינות המתקדמות משקיעות בבניית מודלי שפה לאומיים אשר יגלמו את ערכיהן, תרבותן והנרטיבים הלאומיים שלהן. בישראל עוד לא פיתחו מודל שפה לאומי ולכן אנו נאלצים להסתמך על מערכות זרות ולהיות תלויים בנרטיבים שלהן. כפי שתחיית השפה העברית הייתה חלק מהותי בגיבוש הזהות הלאומית הציונית והישראלית, כך גם יש צורך לבחון פיתוח מודל שפה לאומי עברי, אשר...