נשיא רוסיה פוטין מזהה הזדמנויות לתקוע טריז בשותפות הטראנס-אטלנטית על רקע חילוקי הדעות בין וושינגטון לשותפותיה באירופה לגבי הסוגייה האוקראינית. אירופה, בזכות קרבתה הגיאוגרפית לאוקראינה ולרוסיה, עוצמתה הכלכלית ותמיכתה הגורפת באוקראינה ובכלל זאת נכונות לספק לה סיוע צבאי וכלכלי, נותרה בעיני מוסקבה המכשול האחרון להשגת יעדיה במלחמה. על רקע זה רוסיה מחריפה את הרטוריקה כלפי אירופה ואף מסלימה את פעילותה הצבאית, דוגמת זו שבוצעה בימים האחרונים נגד פולין, רומניה ואסטוניה.
התנהלות מוסקבה ובייג'ינג, שהסתפקו בגינוי רפה למדי של התקיפות הישראליות והאמריקאיות באיראן, עוררה גילויי ביקורת ואכזבה בטהראן. היא גם חיזקה באיראן את ההערכה כי יכולתה לסמוך על רוסיה וסין נותרה מוגבלת, במיוחד בתרחיש של עימות צבאי עם ישראל וארצות הברית. אף על פי כן, ברור כי אין לאיראן בעת הנוכחית תחליף להמשך השותפות המדינית, הכלכלית והביטחונית שלה (מוגבלת ככל שתהיה) עם רוסיה וסין, במיוחד לנוכח ההסלמה ביחסים בין טהראן למדינות אירופה. גם לרוסיה וסין, הרואות באיראן שותפה זוטרה בקואליציה מול המערב וארצות הברית, אין בשלב זה תחליף ממשי...
מאמר זה ממסגר מחדש את המציאות הגלובלית הנוכחית: ארצות הברית לא עומדת בפני סכסוך אזורי, אלא מאבק מכריע על הסדר העולמי. חמש מדינות – רוסיה, סין, צפון קוריאה, איראן וקטאר – מאתגרות באופן מתואם את ההגמוניה האמריקאית, תוך שימוש בלוחמה כלכלית, קיברנטית וקוגניטיבית, דינמיקה שארצות הברית מתקשה לעיתים קרובות להבין במלואה. איראן, החוליה הפגיעה אך המסוכנת ביותר, מגיחה כאיום גרעיני שישנה באופן בלתי הפיך את מאזן הכוחות העולמי ויגביל את השפעת ארצות הברית. בעוד אירופה נדחקת במידה רבה לשוליים, ארצות הברית לבדה נושאת באחריות לפעול באופן נחרץ למען...
בעקבות כניסתה הצבאית של רוסיה לסוריה בעיצומה של מלחמת האזרחים בספטמבר 2015, שתכליתה הייתה סיוע למשטר אסד, היא הפכה לכוח מדיני-צבאי דומיננטי ביותר בזירה הסורית. אך לאחר נפילת המשטר נמצאת רוסיה בעמדת חולשה מול כוחות המורדים, שעד לא מזמן הפציצה מהאוויר וכינתה אותם טרוריסטים. כעת היא תלויה בהם על מנת לשמור על ביטחון חייליה ואמצעיה הצבאיים הנותרים בשטח המדינה, ותולה בשלטון החדש תקוות באפשרות לשמר ולו חלק מנוכחותה בה. בתנאים אלה, רוסיה איבדה את מרבית יכולת השפעה – לחיוב ולשלילה – על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בזירה הצפונית, ובהתאם על...
נסיבות הפלתו של מטוס "אזרבייג'אן איירליינס" והתגובות הרשמיות לתקרית, בפרט מצד אזרבייג'אן, רוסיה וקזחסטאן, חשפו בבירור את אופי היחסים המורכב והמשתנה בין רוסיה לבין המדינות השכנות במרחב הפוסט סובייטי. אזרבייג׳ן, קזחסטאן ומדינות אחרות באסיה התיכונה, מעוניינות בצמצום תלותן ברוסיה כאשר חולשתה הנוכחית מאפשרת להן לדרוש מרוסיה להתייחס אליהן בכבוד, ובה בעת לצאת נשכרות מתלותה הכלכלית של רוסיה בהן עקב הסנקציות הבינלאומיות המוטלות עליה. הפלת המטוס האזרי חושפת כי גם במרחב הפוסט-סובייטי, רוסיה נמצאת בנסיגה הדרגתית כאשר שחקנים אחרים...
מתקפת הפתע של המורדים בשלטון בשאר אל-אסד מטלטלת את הזירה הסורית השברירית ממילא. תוך ימים בודדים הצליחו ארגוני המורדים להשתלט על העיר השנייה בגודלה במדינה תוך לחימה נרחבת נגד המשטר ותומכיו, עד כה, ללא התנגדות אפקטיבית מצידם, כפי שארע במהלך מלחמת האזרחים. טורקיה, התומכת במורדים, ככל הנראה נתנה אור ירוק למתקפה ומנסה באמצעותה להפעיל לחץ על סוריה להתקדם בתנאיה להסדרת היחסים בין המדינות. אולם, ההתקדמות המהירה של המורדים מעמידה אותה בהתנגשות אינטרסים עם רוסיה ואיראן, הנחושות שוב להציל את שלטון אסד, וגם עם ארצות הברית, המחזיקה בסוריה ובעיראק...
פסגת מנהיגיהן של מדינות BRICS, שהתקיימה באוקטובר 2024 בקאזאן שברוסיה ובה השתתפו לראשונה חברות החדשות בארגון – איחוד האמירויות, מצרים, איראן ואתיופיה – הדגישה את האסטרטגיה שאפיינה את עידן המלחמה הקרה – אי-הזדהות עם מעצמה עולמית. זאת, למרות שאיפתן של רוסיה וסין להפוך את BRICS לאלטרנטיבה לסדר העולמי המובל על ידי המערב. וכך, הארגון מתגבש כמנגנון לשיתוף פעולה, אך לא לתיאום וקידום מדיניות אחידה של חברותיו. רצונן של מדינות מתפתחות רבות להיות חלק מה-BRICS מעיד על תפיסתן את השינויים המבניים במערכת הבינלאומית, שהפכה בהדרגה...
מגעים תכופים שנערכו בשבועות האחרונים בין בכירים רוסיים לאיראניים מצביעים על הידוק הקשרים האסטרטגיים בין המדינות. מבחינת רוסיה, המלחמה באוקראינה והעימותים הצבאיים שישראל מעורבת בהם מהווים מערכת של כלים שלובים במישורים הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי. וכך, תלותה של רוסיה, הנתונה במלחמה מתמשכת באוקראינה, באספקת הנשק האיראני מסבירה את הקשב שלה לצרכיה הצבאיים והאסטרטגיים של איראן, ובה בעת, היקף הסיוע הרוסי לאיראן תלוי ישירות במידת המעורבות האמריקאית במלחמתה של ישראל נגד איראן ושלוחיה.
דו"ח של ה-FBI חושף קמפיין השפעה רוסי, שכלל התערבות במדינות ובכללן ארצות הברית וישראל. הדו"ח מפנה זרקור לניסיונות רוסיה להשפיע על דעת הקהל הישראלית, במיוחד בתקופת ההפיכה המשטרית, בין היתר כדי לעודד תמיכה ברוסיה במלחמה עם אוקראינה. לראשונה נודע כי אף האוכלוסיה הערבית בישראל מהווה יעד להשפעה רוסית. הקמפיין כלל שימוש במדיה דיגיטלית ויצירת תכנים מזויפים, שהופצו דרך רשתות חברתיות. על מנת להתמודד עם התופעה, מומלץ לישראל לשדרג את מערכי ההגנה על המרחב הדיגיטלי, לאפשר שיתופי פעולה בינלאומיים וכן חקיקה ורגולציה בהקשר זה, ולהגביר...
המאמר עוסק בלוחמת התודעה הרוסית, המתמקדת בהשפעה פסיכולוגית על מדינות וקהילות ברחבי העולם, תוך ניצול "נשק המידע" ליצירת אפקטים תודעתיים רחבי היקף. המאמר מציג את התפתחות תפיסת התודעה בעידן הסובייטי ואת התאמתה לעידן הנוכחי, במיוחד תחת הנהגתו של פוטין. לוחמת התודעה נחשבת תחום עימות עצמאי ושווה ערך ללוחמה צבאית קלאסית, ומשמשת את רוסיה במאבקה מול המערב במישור התודעתי. המאמר מתמקד בשימוש של רוסיה במערך השפעה גלובלי במלחמת אוקראינה ובמלחמות אחרות, ובוחן כיצד פעילות זו סייעה למוסקבה להפעיל לחץ על יריביה, לערער יציבות פוליטית במדינות...
מאז סוף המלחמה הקרה, רוסיה מפעילה סוכנים שמטרתם לשנות את דעת הקהל ולהטות את המדיניות במדינות היעד. הפעילות הרוסית כוללת שימוש בסוכנים גלויים, סמויים ו"אידיוטים שימושיים". במאמר זה נבחנים ערוצי הפעולה הכלכליים של סוכני השפעה, ביניהם תרומות פוליטיות, מימון מכוני מחקר וארגוני לובי, ומעורבות בתקשורת ובתרבות. דוגמאות לכך הן פעולותיהם של אוליגרכים רוסים שמשתמשים בהונם ובקשריהם להשגת מטרות פוליטיות וכלכליות עבור רוסיה. במאמר מוצגת מדיניות הנגד של ארצות הברית ובריטניה, תוך זיהוי הכשלים הרגולטוריים המאפשרים את הפעילות הרוסית,...
מבוא
מסמך זה מתמקד ביחסי הרפובליקה האסלאמית של איראן עם רוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות. מטרתו היא לבחון את ההתפתחויות ביחסי שתי המדינות על היתרונות והקשיים שבהם, ועל בסיס זה להבין את המשמעויות של עליית המדרגה שחלה ביחסיהן מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה.
ככלל, ההתייצבות הצבאית של איראן לעזרתה של מוסקבה, שהיא תוצאה ישירה של זהות השלטון הנוכחי באיראן התומך בהעמקת הקשר עם מוסקבה, וההחלטה המשותפת להתמודד עם הסנקציות שהטיל המערב על שתיהן שדרגו את מערכת היחסים לרמה שלא נודעה קודם לכן. יודגש כי שיתוף פעולה זה בין המדינות אינו טקטי...
