כל הפרסומים בנושא תפיסת הביטחון של ישראל

תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל נמצאת בנקודת מפנה הדורשת בירור. מאז ה-7 באוקטובר 2023 ניכר כי מדיניות הביטחון של ישראל, הלכה למעשה, מונחית על ידי תפיסת ביטחון חדשה ולא על ידי תפיסת הביטחון הלא כתובה, שהתגבשה במשך עשרות שנים. (זו תפיסה, שעל אף פגמיה הביאה את ישראל להיות מעצמה אזורית משגשגת. ייתכן שלו הייתה מיושמת כהלכה, הייתה מונעת את הכישלון הקולוסאלי של ה-7 באוקטובר. אך על כך תכריע ועדת חקירה ממלכתית.) התפיסה החדשה לא נוסחה ופורסמה לציבור, היא גם לא מוגדרת באופן מחייב במערכת הביטחון. אך בפועל, עקרונותיה מזינים את קבלת ההחלטות...

ניתוח השוואתי על מצבה של ישראל ערב ה־7 באוקטובר ובתום שלוש שנות מלחמה – מה השתנה בעוצמתה הלאומית, בזירות העימות ובמאזן הביטחון הלאומי.

כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?

מאז ה-7 באוקטובר מתקיים שיח ער בחוגים מקצועיים בדבר הצורך בעדכון או שינוי תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. כידוע לכל העוסקים בכך, לישראל אין ולא הייתה מעולם תפיסת ביטחון לאומי כהלכתה – כתובה, מאושרת על ידי הדרג המדיני ומפורסמת ברבים. למעשה, המונח "תפיסת ביטחון" משמש בישראל כלי, שהאוחז בו מגדירו  לנוחותו ועושה בו שימוש לצרכיו. ואולם בעקבות טראומת ה-7 באוקטובר, ובעידודם של גורמים השואפים לשנות את דמותה של ישראל כפי שעוצבה על ידי דוד בן-גוריון (כולל במדיניות הביטחון שלו), הולכת ומתעצבת בשטח מה שאפשר לכנות "תפיסת ביטחון...

מדינת ישראל נדרשת לתפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ומוסכמת, אשר תשקף את ערכי מגילת העצמאות כבסיס לעקרונות וליעדים הלאומיים, כפי שמוצג במסמך זה. מטרת-העל ותכלית הביטחון הלאומי הן הבטחת קיומה של ישראל כמדינה בטוחה ומשגשגת, בעלת צביון יהודי ודמוקרטי, עם רוב יהודי מוצק וגבולות מוכרים בני-הגנה.