פרסומים



מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: המשך מגמת עליה באמון בצה"ל וברמטכ"ל הנכנס – 76 אחוזים מהמדגם מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 73 אחוזים בחודש מרץ, ו-66 אחוזים בפברואר. בחלוקה לפי מגזר, ל-86 אחוזים מהמדגם...

בחלוף כשנה וחצי של מלחמה ברצועת עזה, ישראל ניצבת בצומת דרכים ונדרשת לגבש אסטרטגיה רלוונטית ביחס לעתיד הרצועה. לפניה מנעד עגום למדי של חלופות, כולן בעייתיות במשמעויותיהן ובמידת התכנותן: עידוד "הגירה מרצון" – חלופה שהשלכותיה האסטרטגיות לא נבחנו לעומק בישראל ומידת האפשרות למימושה נמוכה; כיבוש הרצועה והטלת ממשל צבאי מתמשך – שעשויים להסב פגיעה קשה בחמאס, אך ללא יכולת להבטיח את מיגורו, ובמחיר סיכון החטופים הישראליים שבידיו ומחירים נוספים כבדי משקל וארוכי טווח לישראל; הקמת שלטון פלסטיני מתון ברצועה בסיוע בינלאומי וערבי,...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: עליה משמעותית באמון בצה"ל וברמטכ"ל הנכנס – 73 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה (במידה רבה או די רבה) בצה"ל, לעומת 66 אחוזים בחודש הקודם. בחלוקה לפי מגזר, ל-84 אחוזים מהמדגם היהודי אמון...

בשבעה באוקטובר 2023, נפתחה נגד ישראל מתקפת פתע נרחבת מצד חמאס וארגוני טרור נוספים ברצועת עזה. במהלכה, כ-6,000 מחבלים חדרו ליישובי העוטף ולבסיסי צה"ל במרחב, ובמקביל – שוגרו 4,300 רקטות אל לב העורף הישראלי. במתקפה נרצחו 1,163 ישראלים ונחטפו 251. מאז, צה"ל הכריע את היכולת הצבאית של חמאס – תקף מעל ל-44 אלף מטרות, חיסל כ-17 אלף מחבלים, בהם הנהגת חמאס, פגע בכ-90% מהמערך הרקטי שלו והשמיד כ-40% מרשת המנהרות. רוב החטופים חזרו הביתה, בעיקר במסגרת הסכמי חילופים, אך המשימה טרם הושלמה. לצד הישגים צבאיים ואסטרטגיים מרשימים,...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: כ-66 אחוזים מכלל המדגם מביעים אמון במידה רבה או די רבה בצה"ל. זהו שיעור דומה לנתוני חודש ינואר (המשקפים ירידה קלה ביחס לרמות האמון הממוצעות שנרשמו במהלך 2024), הגבוה מרמות האמון של הציבור...

ישראל לא השיגה את מטרות המלחמה מול חמאס – הכחדה מוחלטת של יכולותיו הצבאיות והשלטוניות. הארגון שורד, הגם שהיקף המכות שספג גובר על הישגיו. על כן, בשלב הנוכחי על ישראל להתמקד בשני מאמצים עיקריים: השלמת המתווה להחזרת החטופים בשל המחויבות לפדיון שבויים וערכיותה בקרב הציבור הישראלי; מינוף רעיון הגליית תושבי הרצועה שהציע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקידום מעורבות אפקטיבית של מדינות ערב בייצוב ושיקום רצועת עזה ובמניעת שלטון חמאס בה.

בשבועות האחרונים מיושם הסכם "כנפי דרור", שבמסגרתו אמורים לשוב לישראל 33 חטופים – חיים ושאינם בחיים. אף שהרצון להשיב ארצה את כלל החטופים משותף כמובן לכלל אזרחי ואזרחיות המדינה, אופן שחרורם והמחיר שראוי לשלם עבור מטרה נעלה זו שנויים במחלוקת ציבורית. הדיון הציבורי בסוגיית השבויים והנעדרים – שו"ן – קיבל פנים שונות ואופיין בדינמיקה משתנה מאז תחילת המלחמה ועד היום. המחלוקות בנושא נסובו בעיקר סביב תפיסת מטרות המלחמה השונות והתעדוף ביניהן, אך נכרכו גם במסגור פוליטי של הסוגיה. במסמך זה נסקרת דינמיקה זו ומצוינים...

עם פריצתה של מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות כלפי החוסן הלאומי ואמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: לראשונה מזה זמן רב, ניכרת ירידה קלה במידת האמון בצה"ל ובפיקוד הבכיר. לעומת חודש דצמבר, שיעור המדווחים על רמת אמון גבוה בצה"ל ירד ב-5.5 אחוזים (69 אחוזים בקרב כלל המדגם בחודש ינואר לעומת 74.5 אחוזים בחודש דצמבר). ראוי לציין כי...

מתווה שחרור החטופים משנה את מצב המערכה ברצועת עזה, אך מותיר את ישראל בפני אתגרים אסטרטגיים מורכבים. בעוד שההסכם מממש את יעד השבת החטופים, הוא מביא לידי ביטוי כישלון למגר את חמאס, מאחר שישראל לא השכילה לבנות לו חלופה במשך חודשי המלחמה הארוכים, והארגון ימשיך להוות אתגר ביטחוני ואזרחי. לעומת חלופות דוגמת החלת ממשל צבאי, סיפוח או המשך המצב הכאוטי הקיים, נראה שהפתרון המאוזן ביותר עבור ישראל הוא לכונן מנהל טכנוקרטי מקומי בתמיכתן של מדינות ערב המתונות, לצד שמירה על חופש פעולה צבאי לישראל. המנהל הטכנוקרטי יתמקד בייצוב הומניטרי ושיקום כלכלי,...