צו השעה – סגירת מעגל המלחמה ברצועת עזה
אודי דקל
מבט על, גיליון 1999, 29 ביוני 2025
לנוכח השינוי הדרמטי שחל במאזן הכוחות באזור בעקבות העימות בין ישראל לאיראן – שיקום ההרתעה הישראלית; המוטיבציה הגלויה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להביא לסיום המלחמה; החלשת ציר ההתנגדות והגורמים הלא-מדינתיים השייכים אליו; מצבו המוחלש והמבודד של חמאס, כשהוא תלוי בחסדי המדינות מתווכות; נכונותן של מדינות ערב להירתם ולסייע בייצוב הרצועה ללא שלטון חמאס – נוצר חלון הזדמנויות לסגירת מעגל המלחמה שהחל ברצועת עזה, ובראש ובראשונה להחזיר את החטופים. סיום המלחמה הוא גם תנאי להרחבת 'הסכמי אברהם' וליצירת קואליציה אזורית בהובלת ארצות...
דסק הנתונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי אוסף עבורכם את המידע העדכני והמדויק במהלך ימי המלחמה
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי
בהמשך לגל הסקר הראשון , נתוני הגל השני של הסקר[1], שבוע לאחר הסקר הקודם, מצביעים על יציבות כללית בתפיסות הציבור, לצד מספר מגמות ראויות לציון: אמון באישים ובמוסדות
עיקרי הממצאים: צה"ל: רמת האמון הגבוהה בצה"ל נותרה יציבה – 82 אחוזים מהציבור הביעו אמון רב או רב מאוד, לעומת 83 אחוזים בגל הקודם לפני שבוע, עם תחילת מבצע "עם כלביא".
הממשלה: ניכרת המשכיות קלה במגמת העלייה באמון בממשלה מאז חידוש הלחימה – 32...
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי תמצית הממצאים עם פתיחת המערכה נגד איראן נצפית עלייה בכלל מדדי האמון בגופים ביטחוניים ומדיניים גם יחד.
מרבית הציבור תומך במתקפה נגד איראן וסבור כי ההחלטה לצאת אליה מבוססת בעיקר על שיקולים ביטחוניים.
עם זאת, כ-70 אחוזים מן...
מאז התחדשות הלחימה ברצועת עזה, החזית הפנימית העזתית מגלה סימני שינוי משמעותיים. תחושות זעם, ייאוש וערעור גובר באמון כלפי הנהגת חמאס, הן הצבאית והן האזרחית, מניחים תשתית להתקוממות פנימית שעשויה לטלטל את האיזון הפוליטי ברצועה. הסיסמה "החיים שלהם לא שווים יותר מהחיים שלנו" מייצגת שינוי תפיסתי מהותי ושבירת מחסום הפחד, כאשר המפגינים מרימים דגלים לבנים, סמל מובהק לכניעה. סימני שבירה ניכרים גם בלב גרעין חמאס, כאשר גוברים הדיווחים על עזיבתם של מפקדי השטח ועל החדירה המודיעינית של ישראל לשורות הארגון.
על פי ניטור דיווחים תקשורתיים, התקיימו...
בל נרמה את עצמנו ביחס לעסקה לסיום המלחמה בעזה
עזר גת
מבט על, גיליון 1995, 12 ביוני 2025
שוב עומדת שאלת המשך המלחמה ברצועת עזה במרכז המחלוקת הציבורית, כשהיא כרוכה לבלי הפרד בשאלת החטופים הנותרים שבידי חמאס. חילוקי דעות והערכות ביחס לעתיד, שהוא תמיד פתוח, לפחות בחלקו, הם לגיטימיים. כך גם ביחס להבדלים ערכיים שבבסיס קבלת ההחלטות, אשר ביחס אליהם לא יכולה להיות הכרעה אובייקטיבית – רק הכרעה לגבי מה מאמצים ומה לא, לאחר ששוקלים את כל האפשרויות וההשלכות, העובדתיות והמוסריות. לא קיים ביטחון שיש בשלב זה תוחלת להמשך המערכה ברצועת עזה – מדינית וצבאית – וייתכן שמדינת ישראל נקלעה למצב של lose-lose. ועם זאת, לפני קבלת החלטות קשות, הכרח...
השגת מטרות המלחמה ושיפור מצבה הביטחוני של ישראל לאורך זמן: מדיניות מומלצת לסיום המלחמה בניצחון
תמיר הימן
נייר מדיניות, 8 ביוני 2025
בנייר מדיניות זה מפורטת האסטרטגיה המומלצת לסיום המלחמה ברצועת עזה תוך השגת כלל מטרות המלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק ניכר מהעקרונות ודרך הפעולה המומלצים במסמך זה מצויים בהצעה הערבית-מצרית לסיום המלחמה, שהוצגה באפריל 2025, ואשר לא נדונה כלל על ידי ממשלת ישראל. מוצע לאמץ את עקרונות ההצעה הזו כבסיס למשא ומתן. במסגרתו, יש להוסיף את הדרישות לפירוק חמאס מנשקו ולהבטיח כי לא תתאפשר התעצמותו הצבאית. בעיקר יש למנוע את שילובו בעתיד של הארגון במערכת הממשל הפלסטיני.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור.
לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | אמון בגופים ובמוסדות
עיקרי הממצאים: יציבות בשיעור המשיבים שהביעו אמון גבוה בצה"ל (75.5% בקרב כלל המדגם, 88% בקרב יהודים ו-26% בקרב ערבים) לצד המשך מגמת העלייה באמון...
במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית. ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...
ממשלת ישראל אישרה לצה"ל לסיים את ההכנות ל"מרכבות גדעון" – תכנית לכיבוש רצועת עזה והכרעת חמאס, ריכוז אוכלוסיית הרצועה בדרומה ועידוד הגירה ממנה. ביצוע התוכנית יהיה כרוך במחירים כבדים: הרג חטופים ואובדן מקום המצאם, לצד נפגעים נוספים לצה"ל; התרחקות האפשרות לממש את הנורמליזציה עם ערב הסעודית; החרפת השסע הפנימי בישראל עקב המחירים הצבאיים הצפויים והמתיחויות הפוליטיות שיחריפו בעקבות זאת; עלויות כבדות למשק; חשיפה גבוהה לסיכונים משפטיים ומדיניים, לצד השלכות מוסריות של פעולותיו הצפויות של צה"ל. כל זאת, כאשר ספק אם...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....