פרסומים

ב-7 באוקטובר 2023, בזמן שמתקפת חמאס התרחשה בשטח ובמקביל ברשתות החברתיות, טכנולוגיית הניטור של CyberWell זיהתה עד מהרה נסיקה בתוכן אנטישמי. ב-25 הימים שאחרי ה-7 באוקטובר חלה עלייה של 86% בהשוואה ל-25 הימים שקדמו לו. הטכנולוגיה של CyberWell זיהתה גם שינוי ניכר ומדאיג בשיח בערבית, שעבר מקידום סטראוטיפים ישנים ומוכרים על יהודים, למשל היותם חורשי מזימות השולטים בעולם, לעידוד והצדקה של אלימות ישירה נגד יהודים בכלל. במאמר זה אנחנו מציגים את הממצאים וההמלצות שלנו הן לפלטפורמות של מדיה חברתית והן לממשלות – כיצד להתמודד עם הסכנה הברורה, הנשקפת...

על רקע המלחמה של ישראל בחמאס התפשטה בשנה החולפת הפעילות הפרו-פלסטינית במאות קמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית בדרך של הפגנות, הקמת מאהלי מחאה, השתלטות על בניינים והצבעות בעד חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS). בשבועות האחרונים התפרסמו שלושה מחקרים גדולים שתוזמנו לתחילת השנה האקדמית, המספקים עדות שיטתית ראשונה להיקפה ולהשפעתה של תנועת המחאה. המפגינים השיגו חלק ממטרותיהם אך לא את כולן, ויצרו סביבה שנתפסה כעוינת בעיני סטודנטים יהודים רבים. ובכל זאת, הראיות מצביעות על כך שרוב הסטודנטים באוניברסיטאות עודם קשובים לסוגיה הישראלית, וכי...

המאמר עוסק במגמות המרכזיות של הצגת היהודים וישראל בספרי לימוד מוסלמיים וערביים במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה, באזרבייג'ן ובאינדונזיה. תיאור היהודים בספרים אלו נע בין דימויים ארסיים שאופייניים למסורות בדבר היחסים המתוחים לכאורה של הנביא מוחמד עם יהודי ערב לבין השפעות של האנטישמיות האירופית המודרנית, וכן ביטויים עוינים כלפי "הקולוניאליזם ההתיישבותי" הציוני. ספרי הלימוד כוללים גם אזכורים חיוביים של הידע שמחזיקים בו "בני ישראל" ולכבוד שזכו לו מצד הנביא. ישראל מתוארת בעיקר בצורה שלילית ומוצגת כאויבת הקיום הפלסטיני....

לצד התפשטות והשתרשות נרטיבים פרו-פלסטינים, אנטי-ישראליים ואנטישמיים ברחבי העולם עם התחזקות ה'ברית הירוקה-אדומה' האנטי-ישראלית (בין גורמים אסלאמיסטים וגורמי שמאל רדיקלי) במדינות מערביות על רקע מלחמת ישראל-חמאס, צופות על המתרחש גם תנועות ימין קיצוני בפרט באירופה. עבורן, המלחמה ברצועת עזה היא מנוף לחיזוק התמיכה הציבורית בהן ובחלקן אף מוטמעת אידיאולוגיה אנטישמית. ראוי כי מדינת ישראל תכיר בסכנות שבהתחזקותן של תנועות ימין קיצוני במערב, במקביל להתלכדותם של נרטיבים אנטישמיים בשוליים הקיצוניים בשני צדי המתרס הפוליטי ונירמולם בשיח הציבורי בצל...

החל ממסעו הדרמטי של אנואר אל-סאדאת לירושלים ב-1977 ועד ההכרזה המפתיעה על הסכמי אברהם ב-2020, משטרים ערביים שפנו לשלום עם ישראל ניצבו בפני אתגר קשה – מתן לגיטימיות ציבורית למדיניות מהפכנית השנויה במחלוקת עמוקה. דרך ניתוח של אלפי פסקי הלכה, דרשות, חיבורים הלכתיים, ראיונות, מאמרים פובליציסטיים, שירים ובולי דואר, הספר בוחן את המערכות הרעיוניות שניהלו ההנהגות הפוליטיות והדתיות של מצרים, ירדן ואיחוד האמירויות במטרה להקנות הכשר דתי-אסלאמי להסכמי השלום והנורמליזציה עם ישראל. ממצאי המחקר מדגימים כי אנשי דת גוזרים ממקורות האסלאם פרשנויות...

בבואה לקדם נורמליזציה עם ישראל מתמודדת ערב הסעודית עם התנגדות בדעת הקהל למהלך, המתרחבת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל", הגם שלא באה לידי ביטוי במחאה פומבית. להתנגדות זו שלושה ממדים: ממד דתי, הרואה בהסכם עם ישראל מנוגד לדיני האסלאם; ממד פרו-פלסטיני, התופס את הסירוב לנורמליזציה כהבעת נאמנות לפלסטינים; וכן ממד ליברלי, המזהיר כי קשרים עם ישראל יחזקו את יכולותיו של המשטר הסעודי להפר זכויות אדם. בה בעת, ניכרים מאמצים של בית המלוכה לייצר תמיכה ציבורית לנורמליזציה, אשר מעלים ציפיות לגבי תמורה שישראל תעניק לפלסטינים במסגרתה. כמו כן, בעוד...

חינוך הדור הצעיר בבתי הספר יכול לשמש כלי מועיל עבור חוקרים המבקשים להבין מהו החזון שהנהגות של מדינות מעוניינות לממש בטווחים הבינוני והרחוק. יחסי ישראל-מצרים הם מקרה מובהק המחייב מבט צופה פני עתיד: מצד אחד, שתי המדינות מנהלות יחסי שלום יציבים ושיתופי פעולה מגוונים, הגם מוגבלים בהיקפם ובעומקם; ומצד שני, הן נושאות עמן טראומות מן העבר ותפיסות מושרשות של איבה וחשדנות. השאלה הנבחנת במאמר זה היא כיצד מעצב החינוך במצרים את הקשר בין המדינות והעמים:  האם מצרים – שכנה חזקה ומתעצמת – היא שותפת שלום רעועה השומרת על יחסים תקינים עם ישראל רק לפי...

סינגפור מייחסת חשיבות עליונה להרמוניה אתנית ודתית ומכירה בכך שהצלחתה המרשימה בתחום קריטי זה אינה מובנת מאליה ושמירתה מחייבת ערנות מתמדת. לפיכך אין זה מפתיע כי בעקבות מתקפת הטרור של חמאס והפעילות הצבאית הישראלית בתגובה ברצועת עזה, הגיב ה"סיסמוגרף" הרגיש באי בעוצמה וננקטו פעולות בהתאם. הקונטקסט הסינגפורי על כל רכיביו כה שונה מזה של ישראל ומתקיים בסביבה שונה בתכלית. עם זאת, כדאי להתבונן במקרה הסינגפורי, שעשוי לאתגר חשיבתית את מציאות חיינו.   

בחודשים האחרונים צרפת מתמודדת עם גל אלימות קשה שמקורה ברדיקליזציה אסלאמית. תגובת הממשלה, המהוססת ולא-עקבית, הגבירה את הזעם הציבורי ומחזקת את מפלגות הימין הקיצוני. הפגנות המוניות של תומכי חמאס גלשו לאלימות אנטישמית, אך הניסיון להציג חזית אחידה במאבק נגד האנטישמיות נתקל בעמדה לא החלטית של הנשיא מקרון עצמו ובסירוב השמאל לגנות את החמאס. עמדת הנשיא ביחס למלחמה ברצועת עזה מושפעת גם משיקולי פנים ומביאה לידי ביטוי ניסיון להרגיע את השטח בשכונות של מהגרים מוסלמיים ולמנוע הסלמה. הדינמיקה הפוליטית בצרפת מאתגרת ומחייבת את ישראל להיערכות לקראת...

הטבח בנגב המערבי והמלחמה נגד ארגון החמאס הביאו להתפרצות חריגה בעוצמתה של שנאת ישראל ואנטישמיות בארצות הברית. בין המאפיינים הבולטים של התופעה: רמת עוינות גבוהה כלפי ישראל, ריבוי תקריות אלימות נגד יהודים, השתתפות גבוהה בהפגנות מחאה של בני הדור הצעיר (המילניום וה-Z), שחלקים גדולים ממנו מסרבים לראות בישראל קורבן של מעשי הזוועה ומצדיקים את פעולת החמאס. מקורן של תופעות אלה בזרמים אידיאולוגיים שפשטו בחברה האמריקאית בעשורים האחרונים ואשר מתבססים על אידיאולוגיות רדיקליות בנושא אי-שוויון גזעי, מגדרי וחברתי, המושפעות מגישות פוסט-מודרניסטיות...