פרסומים

תמצית הממצאים הזירה שהכי מטרידה את הציבור היהודי היא יהודה ושומרון (77 אחוזים); פחות משליש מהציבור היהודי סבור כי המצב הביטחוני בצפון מאפשר ביטחון לתושבים – כמעט מחצית מאמינים כי המצב מחייב חזרה ללחימה מוגבלת; רוב בציבור (59 אחוזים) חושב שהחלטות הדרג המדיני לא מתבססות על שיקולים מקצועיים; 61 אחוזים מהציבור היהודי מתנגד להסדר הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהתאם לרעיון שתי מדינות לשני עמים.  מתודולוגיה הסקר נערך בין התאריכים 16-13 בנובמבר, 2025, בהובלת המרכז לאיסוף וניתוח נתונים במכון למחקרי ביטחון לאומי. עבודת השדה בוצעה על ידי...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים צה"ל והדרג הצבאי ממשיכים להנות מאמון גבוה, בעוד האמון בדרג המדיני נותר נמוך. רוב גדול תומך בהסכם לסיום המלחמה בעזה, אך מרבית הציבור סקפטי באשר לאפשרות של שנים ארוכות של שקט בעקבותיו. עם תום המלחמה, הציבור תומך...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | תמצית הממצאים בחלוף כשנתיים למלחמת חרבות ברזל, רוב הציבור הישראלי (66 אחוזים) מדווח כי אמונו בצה"ל נותר כשהיה או עלה מאז תחילת המלחמה, בעוד כשליש (31 אחוזים) ציין כי...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | אמון בגופים ובמוסדות עיקרי הממצאים: שחיקה קלה באמון בצה"ל וברמטכ"ל 75 אחוזים מהציבור הישראלי מביעים אמון גבוה בצה"ל, ירידה קלה לעומת חודש יולי (77 אחוזים), לאחר נקודת...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | אמון בגופים ובמוסדות עיקרי הממצאים: חזרה לרמות האמון שלפני המבצע מול איראן: לאחר עלייה חדה באמון הציבור בדרג הביטחוני והמדיני במהלך מבצע "עם כלביא" מול איראן, ניכרת כעת...

הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל. הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו. אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו...

לאחר כ-650 ימי לחימה במסגרת מלחמת חרבות ברזל, שהתפרסה מעזה ועד איראן, ניצב צה"ל מול אחד ממשברי כוח האדם הקשים בתולדותיו. לנוכח השחיקה, העומס והלחימה הרב-זירתית, הצבא מדגיש את הצורך הדחוף בעשרות אלפי לוחמים חדשים. במקביל, המערכת הפוליטית ממשיכה להתכנס סביב אחת הסוגיות הנפיצות ביותר בחברה הישראלית – חוק הגיוס. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ערך סקר מיוחד הבוחן את עמדות הציבור בנושא.[1] לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים  עיקרי הממצאים חוק הפוטר חרדים משירות בצה"ל יפגע במוטיבציה לשירות קרבי: רוב ניכר מהציבור היהודי (71...

עם כניסתו לתפקיד הצהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי השבת אמון הציבור בצה"ל היא "משימה מחייבת". אלא שניתוח האסטרטגיה התקשורתית של צה"ל במבצע "עם כלביא" מעלה כי צה"ל והדרג המדיני פעלו להשיב את אמון הציבור בעליונות צה"ל באופן העלול להעצים גם את תחושות היתרון המוחלט והחסינות המדומה שבה היו שרויים הציבור, הדרג המדיני והדרג הצבאי טרם ה-7 באוקטובר 2023. במאמר זה ייבחנו האסטרטגיה התקשורתית שנקט צה"ל במשך המערכה מול איראן והשלכותיה האפשריות על אמון הציבור בו לאורך זמן, ויוצגו המלצות להתנהלות מיטבית...

מבצע "עם כלביא", שיצא לדרך על רקע מלחמה ממושכת ברצועת עזה, לווה קונצנזוס ציבורי ועלייה חדה במדדי האמון בצה"ל. עם זאת, ניתוח השיח הציבורי וסקרי דעת קהל שהתקיימו במהלך המבצע מלמדים כי הצלחה זו לא ביטלה מתחים חברתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותם: הפער בין חיל האוויר לצבא היבשה התחדד והבליט גם את נרטיב "צה״ל של מעלה" ו-"צה״ל של מטה". יתר על כן, המבצע הביא להאדרה מחודשת של "צבא ההיי-טק" על פני "צבא הפרשים", חרף הקרבתם ושחיקתם של לוחמי יחידות מהשדה במשך יותר מ-600 ימים במלחמה...

לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי בהמשך לגל הסקר הראשון , נתוני הגל השני של הסקר[1], שבוע לאחר הסקר הקודם, מצביעים על יציבות כללית בתפיסות הציבור, לצד מספר מגמות ראויות לציון: אמון באישים ובמוסדות עיקרי הממצאים: צה"ל: רמת האמון הגבוהה בצה"ל נותרה יציבה – 82 אחוזים מהציבור הביעו אמון רב או רב מאוד, לעומת 83 אחוזים בגל הקודם לפני שבוע, עם תחילת מבצע "עם כלביא". הממשלה: ניכרת המשכיות קלה במגמת העלייה באמון בממשלה מאז חידוש הלחימה – 32...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי תמצית הממצאים עם פתיחת המערכה נגד איראן נצפית עלייה בכלל מדדי האמון בגופים ביטחוניים ומדיניים גם יחד. מרבית הציבור תומך במתקפה נגד איראן וסבור כי ההחלטה לצאת אליה מבוססת בעיקר על שיקולים ביטחוניים. עם זאת, כ-70 אחוזים מן...

מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, המכון למחקרי ביטחון לאומי עורך באופן תדיר סקרי דעת קהל[1] המבקשים לבחון עמדות ביחס לסוגיות הביטחון הלאומי שעל הפרק, ובנוגע לחוסן הלאומי ולאמון הציבור. לחצו כאן להורדת נתוני הסקר המלאים | לתוצאות הסקר בשפה בערבית - نتائج الاستطلاع باللغة العربية | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור היהודי | לחצו כאן לצפייה במגמות בקרב הציבור הערבי | אמון בגופים ובמוסדות עיקרי הממצאים: יציבות בשיעור המשיבים שהביעו אמון גבוה בצה"ל (75.5% בקרב כלל המדגם, 88% בקרב יהודים ו-26% בקרב ערבים) לצד המשך מגמת העלייה באמון...