פרסומים

הצורך של טורקיה לחדש את צי מטוסי הקרב הנמצאים ברשותה אינו חדש כלל ועיקר, אך הוא התחדד על רקע רכישות של מדינות אחרות באזור וכן תוצאות מבצע "עם כלביא". אנקרה עדיין מתאוששת מהשלכות סילוקה מפרויקט ה-F35 בשנת 2019. אך לנוכח השיפור במצבה המדיני של טורקיה, בין היתר עקב המלחמה באוקראינה, נפילת משטר אסד בסוריה וכניסתו החוזרת של טראמפ לבית הלבן, נראה שכיום יש לה יותר אופציות מאשר בעבר והיא שוקלת שלוש חלופות מרכזיות: אופציה אמריקאית, אופציה אירופאית ואופציה טורקית. כל אחת מהן אינה אידיאלית. קיימת אי-ודאות לגבי סיכויי השלמת הרכישה...

בפסגת נאט"ו שנערכה בהאג ב-25-24 ביוני זכו מדינות אירופה במחויבות אמריקאית מחודשת לביטחון הקולקטיבי במסגרת הברית. הן הסכימו בתמורה להגדיל את תקציב הביטחון שלה כפי שדרש הנשיא טראמפ. למרות זאת, עדיין ניצבים מכשולים בדרך לעצמאות הביטחונית של היבשת ואין ודאות שהצדדים ימלאו את התחייבויותיהם. השינויים במאזני הכוחות בשורות נאט"ו והשלכות תפיסתו של טראמפ על מערכות היחסים בין ארצות הברית לשותפותיה ישפיעו גם על סביבתה האסטרטגית של מדינת ישראל.

יותר מעשרים שנות שלטון ארדואן בטורקיה ולמעלה מארבעה וחצי עשורים של משטר אסלאמי באיראן, ניכרים בשתי המדינות תהליכי חילון, במיוחד בקרב הדור הצעיר. בטורקיה, חרף מאמצי הדתה מצד השלטון במערכת החינוך, במרחב הציבורי ובחקיקה, צעירים רבים מגדירים עצמם חילוניים וניכרת ירידה מובהקת בקיום פרקטיקות דתיות, ביניהן צום ברמדאן או תפילה במסגדים. גם באיראן ניתן להצביע על תהליך חילון מואץ במקביל לשחיקת מעמדם של אנשי הדת הנתפסים כמזוהים עם המשטר האסלאמי. הפוליטיזציה המופרזת של הדת, כישלון השלטונות בפתרון מצוקות האזרחים, התנגדות לאידיאולוגיה הנכפית...

צרפת מצויה במשבר פוליטי עמוק, שהחמיר בעקבות החלטתו של הנשיא עמנואל מקרון לפזר את האספה הלאומית. בלי רוב ברור בפרלמנט, המערכת הפוליטית הצרפתית מתמודדת עם אי-יציבות חסרת תקדים, בלא פתרון באופק. משבר זה מתרחש כאשר הכלכלה מפגינה סימני חולשה והקיטוב החברתי מחמיר. במצב זה מתחזקות התנועות בקצוות הקשת הפוליטית. לנוכח חולשתו בזירת הפנים, מקרון הגביר את פעילותו הבינלאומית, אך ללא הצלחות משמעותיות. בהקשר המלחמה ברצועת עזה, הנשיא הפגין חוסר עקביות ובה בעת לעומתיות כלפי ישראל. על ירושלים להיערך לשינויים נוספים בפוליטיקה הצרפתית ולעדכן את רשת...

בין ה-6 ל-9 ביוני התקיימו ברחבי אירופה הבחירות שקבעו את זהות 720 חברי פרלמנט האיחוד האירופאי בחמש השנים הבאות ואת יחסי הכוחות הפוליטיים ביבשת. השיח במערכת הבחירות, שהמחיש גם השפעות שניכרו לאחרונה גם ביחס לטבח ה-7 באוקטובר והמלחמה ברצועת עזה, התמקד בעיקר בסוגיות מדיניות (ביטחון, הגירה, זהות) וכלכליות, על חשבון נושא האקלים. הימין התחזק אמנם, אך הסחף הצפוי בכיוון זה לא התרחש והמרכז הצליח לשמור על כוחו. עם זאת, ניצחונות של הימין הקיצוני ברמה הלאומית החלישו מספר מנהיגים אירופאים ובעיקר את נשיא צרפת מקרון. לפרלמנט האירופאי סמכויות מוגבלות...

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

מאז היוודע בסוף מארס תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה והתבוסות שנחלה מפלגת הצדק והפיתוח בין היתר בערים המרכזיות, נקטה טורקיה שורת צעדים חריפים נגד ישראל בהקשר המלחמה ברצועת עזה. חלק מצעדים אלו מהווים חריגה מדפוסי מדיניות קודמים של אנקרה, כולל אלה שננקטו במהלך מבצעים שניהלה ישראל ברצועה בעבר ואשר גם הם היו רקע להתדרדרות ביחסים בין המדינות. חריגה זו מצריכה הסתכלות מחדש על היחסים הבילטראליים והיערכות לשינוי בהנחות יסוד ומוסכמות לגבי סבירותם של תרחישים קיצוניים בין טורקיה לישראל. כן מעלה חריגה זו שאלות לגבי מקומה של טורקיה במאזנים...

תוצאות הבחירות המוניציפליות שהתקיימו ברחבי טורקיה ב-31 במארס הפתיעו פרשנים רבים במדינה בשל גודל המכה שספגה הממשלה. לראשונה מאז שעלתה לשלטון, מפלגתו של הנשיא ארדואן לא הגיעה למקום הראשון. לעומת זאת, האופוזיציה רשמה הישג היסטורי. לא זו בלבד שהצליחה לשמור על שליטה באיסטנבול, אנקרה ואיזמיר, אלא אף זכתה בניצחונות בערים רבות אחרות, כולל במקומות שנחשבו מבצרים שמרניים. הבוחרים הטורקיים העבירו מסר ברור לארדואן ולמפלגתו – תסכול וכעס עקב המשבר הכלכלי המתמשך. חלק מהתומכים המסורתיים של הנשיא גם רצו להעניש אותו בגלל מה שהם תופסים כצביעותו ביחס...

הסכם סבר, אשר נחתם ב-1920 בין האימפריה העות'מנית לקואליציה המנצחת במלחמת העולם הראשונה, נתפס בתודעה הציבורית הטורקית כהשפלה עמוקה, אשר יש לה השפעה מתמשכת על מדיניות החוץ של טורקיה. אף ש"חרפת סבר" נמחקה בעקבות הסכם לוזאן מ-1923, אשר תיקן והחליף את הסכם סבר, נוצרה בטורקיה מה שמכונה על ידי החוקרים "תסמונת סבר", הנוגעת לחשש הטורקי מפני כוונותיהם של כוחות זרים לפגוע בה, בין היתר דרך ניצול גורמים בתוך המדינה ובאזור. תסמונת סבר היא רק גורם אחד בין רבים המניעים את מדיניות החוץ הטורקית, אך היא נמצאת בבסיס חשדנות מתמשכת...

תוצאות הבחירות לנשיאות שנערכו בטורקיה ב-14 במאי היו הצלחה גדולה מבחינת הנשיא המכהן, רג'פ טאיפ ארדואן, ואכזבה מרה לאופוזיציה. ההובלה של ארדואן בסבב הראשון לנשיאות, כמו גם המומנטום שהעניקה לו הצלחתו האלקטורלית, מבטיחים מאבק מאוד קשה עבור האופוזיציה ומגבירים את הסיכוי שבסבב השני ארדואן יוכרז כזוכה וימשיך לשלוט בטורקיה לקדנציה נוספת. לאור העובדה שככל הנראה יהיה מדובר בהמשך שלטונו של נשיא מכהן, ניתן להעריך שבמרבית התחומים במדיניות הפנים והחוץ לא יחול שינוי משמעותי.

אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...

החלטת טורקיה וישראל לנרמל את היחסים ביניהן נובעת ממספר תהליכים אשר הביאו את הצד הטורקי לדחוף לנורמליזציה ואת הצד הישראלי להיענות בחיוב. פרט למניעים כבדי המשקל של שני הצדדים להמשיך במגמה זו, ניתן גם לזהות סוגיות העשויות להיות לרועץ בהמשך. ביניהן, ההתפתחויות בין ישראל לפלסטינים, יחסי טורקיה-ארצות הברית, ההשתלבות האפשרית של טורקיה בתהליכים הקשורים ל'הסכמי אברהם', ואופי התוכניות הישראליות העתידיות לגבי ייצוא גז. עם זאת, ההתמודדות עם אתגרים הקשורים לסוגיות אלו תהיה קלה יותר כשיש ייצוג דיפלומטי בכיר בשתי המדינות.