פרסומים

מבוא מסמך זה מתמקד ביחסי הרפובליקה האסלאמית של איראן עם רוסיה שלאחר התפרקות ברית המועצות. מטרתו היא לבחון את ההתפתחויות ביחסי שתי המדינות על היתרונות והקשיים שבהם, ועל בסיס זה להבין את המשמעויות של עליית המדרגה שחלה ביחסיהן מאז המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. ככלל, ההתייצבות הצבאית של איראן לעזרתה של מוסקבה, שהיא תוצאה ישירה של זהות השלטון הנוכחי באיראן התומך בהעמקת הקשר עם מוסקבה, וההחלטה המשותפת להתמודד עם הסנקציות שהטיל המערב על שתיהן שדרגו את מערכת היחסים לרמה שלא נודעה קודם לכן. יודגש כי שיתוף פעולה זה בין המדינות אינו טקטי...

לאחר אירועי ה-7 באוקטובר אימצה רוסיה עמדה מובהקת בעד חמאס, ונשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, אף קשר בין גורלה של רוסיה לגורל העם הפלסטיני. עמדה זו נובעת מתפיסה, שמקדם פוטין, שלפיה העולם נמצא בתהליך מעבר מסדר עולמי חד-קוטבי לסדר רב-קוטבי. ישראל, על פי תפיסה זו, שייכת למערב בהובלת ארצות הברית ולכן מהווה חלק מהקוטב העוין את רוסיה. ניתוח שיח של אנשי אקדמיה, הוגי דעות ומומחים רוסיים בתחומי מדיניות חוץ מעלה שקיימת ביניהם תמימות דעים ביחס לתפיסה זאת. לכן, על רקע המתיחות הגוברת בין רוסיה לארצות הברית, על ישראל להבין את התפיסות המעצבות את המדיניות...

רוסיה מתייצבת  לצד חמאס, מסרבת לגנות את המתקפה הרצחנית שביצע בנגב המערבי ומטילה ספק בזכותה של ישראל להגן על עצמה. התנהלותה זו של רוסיה מחדדת את הצורך מבחינת ישראל לשנות את מדיניותה כלפיה ולהתייצב לצד מדינות המערב בהובלת ארצות הברית.

הפלישה הרוסית לאוקראינה מחריפה את המשבר הדמוגרפי שרוסיה נתונה בו: תוחלת החיים ושיעורי הפריון ברוסיה הם נמוכים, וכעת הגיוסים הנרחבים וגלי העזיבה מהמדינה מחמירים את המצב. האוכלוסייה מצטמצמת, וגם הרכבה משתנה: גברים צעירים ומשכילים עוזבים, ומנגד מגיעים מאוקראינה פליטים, שרובם זקנים, נשים וילדים. רוסיה נקטה מאמצים רבים כדי להתמודד עם המשבר הדמוגרפי במהלך כהונותיו של פוטין, אך נחלה הצלחה מועטה בלבד. וכעת, המדינה שקועה במלחמה באוקראינה וספק אם יהיה ביכולתה להפוך את המגמות השליליות ולהתגבר על המשבר.

רוסיה ואיראן מתמודדות עם בידוד כלכלי ומדיני, הדוחק בהן להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן. מערכת היחסים המתהדקת בין שתי המדינות, שיש לה היבטים צבאיים וכלכליים ואשר באה לידי ביטוי בשיתוף פעולה בזירת סוריה, עלתה מדרגה בחודשים האחרונים עם החלטת איראן להתייצב לצידה של רוסיה במלחמה באוקראינה. שימוש שעשתה רוסיה בכטב"מים איראניים, שמאות רבות מהם נמכרו לה על ידי איראן כביטוי לשיתוף פעולה ראשון מסוגו, כבר גרם נזק רב לתשתיות באוקראינה. על ישראל לקחת בחשבון את התמורות שרוסיה עשויה להעניק לאיראן במישור הצבאי הקונבנציונלי (מטוסים והגנה אווירית),...

הפגישה שנערכה בסוצ'י ב- 5 באוגוסט בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין לנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, זמן לא רב לאחר שנפגשו בטהראן במסגרת פורום אסטנה, מסמלת העמקה של שיתוף הפעולה בין מוסקבה לאנקרה. מוסקבה זקוקה לאנקרה, בין היתר לצורך צמצום ההשלכות הכלכליות השליליות של המלחמה באוקראינה וכן מעוניינת בהמשך ההחלשה מבפנים של נאט"ו. אנקרה מצידה זקוקה למוסקבה עקב ההשפעה הרוסית בזירות מרכזיות עבורה – סוריה, הקווקז ולוב, וכן עקב תלותה ברוסיה בנושאי אנרגיה. מדינות המערב מעניקות לאנקרה מרחב גמישות מסוים במגעיה עם מוסקבה, בין היתר כמתווכת...

ביקור נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, בטהראן – לראשונה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה בפברואר 2022 – סיפק למנהיגי שלוש המדינות הזדמנות להפגין את השותפות ביניהן מול המערב ולדון באתגרים הניצבים בפניהן בזירות הפנימית, האזורית והבינלאומית. איראן ראתה במפגש פוטנציאל להדק את יחסיה האסטרטגיים עם הקרמלין, בין היתר כמענה לרעיונות לכינון מערך הגנה אזורי בהובלת וושינגטון. רוסיה ראתה בו הזדמנות לשדר לעולם ולדעת הקהל הפנימית שהיא אינה מבודדת וכי קיימת נכונות בזירה הבינלאומית לכינונו של סדר עולמי רב-קוטבי שאינו בהובלה...

ביקור הנשיא אברהים ראיסי במוסקבה מסמל החלטה אסטרטגית של המשטר האיראני לחזק את הקשרים עם המזרח, על חשבון מגמת הפתיחות למערב שהוביל הנשיא חסן רוחאני. תפנית זו מהווה סלע מחלוקת בין הזרמים הפוליטיים באיראן. אולם, בתמיכת המנהיג העליון עלי חמנאהי, האינטרס המוביל ימשיך להיות הצורך בשמירת אלטרנטיבה לקשר עם המערב, בחיזוק הצבא ובחתירה לתמיכה מדינית במוסדות הבינלאומיים. על ישראל להביא בחשבון שמבחינת מוסקבה, "הקלף האיראני" זוכה לאחרונה לחשיבות גוברת, גם בהקשר המתיחות עם ארצות הברית על רקע משבר אוקראינה, ועלול לבוא לידי ביטוי גם בניגוד...

עם התקדמות שיחות הגרעין בווינה, עולה סוגיית יכולתן של סין ורוסיה להביא את איראן לחתום על הסכם חדש בינה לבין המעצמות. במאמר זה נסקור את ראיית סין ורוסיה את יחסיהן עם איראן ואת האינטרסים שלהן במשא ומתן, וננסה להעריך האם מהן תצמח הישועה, קרי תגובש הסכמה לגבי עתידה של תוכנית הגרעין האיראנית.

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן מציבה את איראן בפני מציאות חדשה ומורכבת. מחד גיסא, הנסיגה נתפסת כתפנית חיובית, שכן איראן לא תהיה עוד מכותרת על ידי ארצות הברית ממזרח וממערב, ובטהראן ניכרת תקווה כי בהמשך תתרחש נסיגה של כוחות אמריקאיים גם מעיראק. מאידך גיסא, איראן ואפגניסטן חולקות גבול ארוך, המשתרע על פני כ-900 קילומטר, ולהיעדר משילות באפגניסטן יהיו השלכות מידיות על הכלכלה והביטחון האיראניים. על כן, איראן נוקטת מדיניות פרגמטית של שיתוף פעולה עם הטליבאן על מנת להבטיח את האינטרסים שלה, למרות ההבדלים האידאולוגיים והדתיים המהותיים המפרידים...