על רקע המלחמה של ישראל בחמאס התפשטה בשנה החולפת הפעילות הפרו-פלסטינית במאות קמפוסים של אוניברסיטאות בארצות הברית בדרך של הפגנות, הקמת מאהלי מחאה, השתלטות על בניינים והצבעות בעד חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS). בשבועות האחרונים התפרסמו שלושה מחקרים גדולים שתוזמנו לתחילת השנה האקדמית, המספקים עדות שיטתית ראשונה להיקפה ולהשפעתה של תנועת המחאה. המפגינים השיגו חלק ממטרותיהם אך לא את כולן, ויצרו סביבה שנתפסה כעוינת בעיני סטודנטים יהודים רבים. ובכל זאת, הראיות מצביעות על כך שרוב הסטודנטים באוניברסיטאות עודם קשובים לסוגיה הישראלית, וכי...
ב-13 בינואר נבחר בטאיוואן כנשיא ויליאם לאי, מנהיג המפלגה הפרוגרסיבית הדמוקרטית (DPP). ימים ספורים קודם לכן התקיים בוושינגטון, לראשונה מזה ארבע שנים, הדיאלוג הביטחוני השנתי בין ארצות הברית לסין, שסימן את סופו של ״סבב״ מתיחות ממושך בין שתי המעצמות, ששיאו היה באוגוסט 2022 סביב ביקורה בטאיוואן של יושבת ראש בית הנבחרים האמריקאי דאז. טאיוואן היא מוקד חיכוך מרכזי ביחסים המתוחים ממילא בין שתי המעצמות. לניהול חילוקי הדעות ביניהן השפעות רחבות, כולל על ישראל.
מאז 7 באוקטובר ותחילת מלחמת ״חרבות ברזל״ ועל רקע תסיסה ציבורית גוברת וגל הפגנות מחאה המתוייגות "פרו פלסטיניות", נרשמת עליה תלולה בתקריות אנטישמיות ואנטי-ישראליות במדינות המערב. היקף ההפגנות ועוצמתן רבים הרבה יותר מבעבר, בעוד זהות המארגנים של רובן אינה מפתיעה. כמו בשני העשורים האחרונים, מדובר בפעילים בארגוני חברה אזרחית. רבים מהם בעלי אג'נדה אנטי-מערבית מובהקת במסווה של קידום זכויות מיעוטים, המשתייכים ל״ברית האדומה-ירוקה״ שמובילה גם את מסע הדה-לגיטימציה לישראל ואת קמפיין החרמות נגדה (BDS) – ארגוני שמאל רדיקלי, ובכללם גופים...
אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – "הליכה בין הטיפות": הישענות על ארה"ב לצד מאמץ לקידום היחסים עם שאר המעצמות | המצב הנוכחי – תחרות מעצמות (ארה"ב-סין) ומאבק על הסדר עולמי; טכנולוגיה בליבת התחרות; פוטנציאל הסלמה (אוקראינה, טאיוואן); קושי בהשגת הסכמות ופעולה משותפת (אקלים, משברים גלובליים); המזה"ת נדחק בתיעדוף | הפער באסטרטגיה הישראלית – מרחב תמרון מצטמצם בתווך שבין המעצמות, לצד פוטנציאל גדל בתוך המחנה המערבי; פער גדל בסדר היום ובתפיסות העולם בין ישראל למערב; שחיקה בהשפעה האמריקאית באזור; תמורות פנים-אמריקאיות עם...
המערכת הבינלאומית מצויה בטלטלה מרובת משברים ואתגרים, כשבמוקד נמשכים מאמצי ההתאוששות הכלכלית ממשבר הקורונה לצד ההתמודדות עם המגפה עצמה; התחרות בין ארצות הברית לסין מחריפה את המחנאות הגוברת בדינמיקה הבינלאומית; ומנגד משבר האקלים מהווה רקע לבחינת היכולת לשתף פעולה על אף המחלוקות. הממשל האמריקאי מצמצם את הקשב שלו למזרח התיכון ולאתגריו ומציב מחדש שיקולי זכויות אדם במקום מרכזי במדיניותו, כשברקע בחירות האמצע וקיטוב פוליטי חד בארצות הברית. כל אלה מדגישים את הצורך בעדכון המדיניות הישראלית כלפי הזירה הבינלאומית, ובייחוד הגברת התיאום עם הממשל...
שחר עילם, ראש פרויקט המחקר של ה־INSS על תופעת האנטישמיות בת־זמננו בארצות הברית, ותום אשד, עוזר מחקר בפרויקט, בוחנים את גל אירועי האנטישמיות ששטף את ארצות הברית במאי 2021, בעת מבצע 'שומר החומות' ומייד אחריו. על בסיס האירועים הללו הם מנתחים היבטים שונים ורחבים של תופעת האנטישמיות בארצות הברית ושל השפעותיה על קהילת יהודי ארצות הברית ועל ישראל.
לפניכם קובץ מאמרים שהינו תוצר של פרויקט מחקר מקיף בנושא תופעת האנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית. במהלך שנת 2020, צוות הפרויקט ב-INSS למד וחקר את הנושא – בין היתר באמצעות פגישות עם עשרות מומחים בתחום מעולמות המחקר והעשייה – במטרה לנתח את התופעה על מקורותיה, מאפייניה וביטוייה השונים; ולהציע צעדים לשיפור ההתמודדות עימה.
המאמרים בקובץ מתמקדים בהיבטים ובמרכיבים שונים של תופעת האנטישמיות בארצות הברית (האיום והמענה), כבסיס להערכת מצב כוללת ולגיבוש המלצות מדיניות. המאמרים נכתבו על-ידי חוקרי צוות הפרויקט במכון ועל-ידי מומחים רבים מחוץ...
אם 2020 תיזכר כשנת התפרצות הקורונה, שנת 2021 תהיה שנת ההתחסנות, אך העולם ימשיך להתנהל בצל המגפה. הקורונה לא תמוגר באחת אלא בדעיכה הדרגתית, שתלווה בגלי התפרצויות חוזרות. במחצית השנייה של השנה יתרחבו השפעות החיסון, יתייצב ממשל ביידן, ואולי גם ממשלה חדשה בישראל . בעיצומו של המשבר הגלובלי המערכת הבינלאומית מפולגת ומקוטבת, כשכל מדינה ממוקדת בצרותיה שלה. ממשל ביידן יידרש לשקם את ארצות הברית מבית ובמקביל את מעמדה בעולם, כשלפניו אתגרים רבים. התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית לסין תמשיך להיות גורם מעצב מרכזי במערכת הבינלאומית. כלכלת אסיה תמשיך...
בשנים האחרונות הוקדשה ברחבי העולם היהודי תשומת לב לשתי מגפות ותיקות – האנטישמיות הגוברת וקמפיין הדה-לגיטימציה לישראל. המאבק באנטישמיות זכה בעת האחרונה לקשב ולמשאבים הולכים וגדלים בקרב קהילות יהודיות, ממשלות בעולם וכן בקרב הממסד בישראל. בעת הנוכחית, משבר הקורונה משנה את סדר היום העולמי בכלל, ובפרט עבור קהילות יהודיות בתפוצות הוא מייצר מציאות קשה, שאת השלכותיה המלאות עוד מוקדם להעריך. ועם זאת, המאבק באיומים על ביטחונם ושלומם של יהודי התפוצות, לצד ההתמודדות עם ההשלכות הרב-ממדיות של משבר הקורונה על הקהילות בתפוצות, הם לא אתגר גדול בלבד,...
ניתוח השוואתי בין מדינות העולם מאפשר להתחקות אחר הדומה והשונה בדפוסי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה עד כה מגפת הקורונה. רוב המדינות נוקטות אסטרטגיית התמודדות דומה, המבוססת על שלושה רכיבים: הראשון הוא מדיניות הסגר (ברמות שונות), בניסיון להאט את התפשטות המחלה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות; השני הוא שיפור ההיערכות והמוכנות של מערכות הבריאות; והשלישי הוא חבילות סיוע כלכליות רחבות היקף כמענה להשבתה הכלכלית הפתאומית ולמשבר הפיננסי העמוק. הפער בין הצלחת צעדי ההכלה המהירים שנקטו רוב מדינות מזרח אסיה, לבין מדינות המערב, שברובן המגפה טרם...
אחרי שלושה עשורים של דומיננטיות בהם היתה ארצות הברית מעצמת-העל היחידה בעולם, העשור השלישי של המאה ה 21- נפתח בעיצומה של תחרות אסטרטגית רב-ממדית בזירה הבינלאומית. לתחרות זו שותפים מדינות, ארגונים ותאגידים בינלאומיים, והיא מובלת על ידי המעצמות: ארצות הברית, שעודנה החזקה ביותר מבחינת משאבים ויכולות; סין, הממנפת את העוצמה הכלכלית שצברה להשפעה מדינית ולעוצמה צבאית גוברת, אך קצב הצמיחה שלה הואט; רוסיה, שנשיאה הוותיק פוטין מתמודד עם אתגרים פנימיים מורכבים; והאיחוד האירופי, שעוסק רבות בסוגיות של הגירה וברקזיט ובאתגרים השונים מצד רוסיה.
