המשבר ביחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארצות הברית: רקע והשלכות
זכי שלום
המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2018
היחסים בין ישראל לבין הקהילה היהודית בארצות־הברית נמצאים זה כמה שנים במשבר. על כך אין מחלוקת. לכל אחד מהצדדים יש, מטבע הדברים, ביקורת על התנהלות הצד האחר, שמן הסתם אינה עולה בקנה אחד עם הציפיות שיש לו ממנו. הגם שהמשבר נגרם כתוצאה מפערי עמדות אמיתיים בין שני הצדדים, אין ספק שהוא מועצם במידה רבה בשל אינטרסים פוליטיים של אישים בשני הצדדים ובשל העובדה שדיווחים על התרחבות הקרע מקבלים, באופן טבעי, תהודה תקשורתית גדולה הרבה יותר מאשר דיווחים על הפחתת הפערים. המציאות הזאת היא שיוצרת כנראה את תמונת המצב הנוכחית של משבר חסר תקדים, שהסיכוי...
את ביקורו של ראש הממשלה בעומאן יש לראות כשלב נוסף בקידום נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות. היחסים בין ישראל לעומאן אינם חדשים, אך הפומביות לו זכה הביקור על ידי הסולטנות, כמו גם ההופעות הרשמיות של משלחת הג'ודו הישראלית באבו-דאבי ואירוחה המתוקשר של שרת התרבות הישראלית שם, מסמלים התפתחות בנכונות של חלק ממדינות המפרץ להחצין את יחסיהן עם ישראל גם כלפי פנים ולאותת פומבית על אודות נכונות לקדם באופן הדרגתי את נרמול היחסים עמה, אמנם בכפוף להתקדמות קונקרטית בתהליך המדיני. מבחינת ישראל, ראוי יהיה לנצל את הישגיה בזירה האזורית, למנף את השיפור...
בשבועות האחרונים נוצר הרושם שאישים בממשל טראמפ מצדדים במהלכים לשינוי המשטר באיראן. הגם שיש אינטרס אמריקאי לשינוי משטר בטהראן, האיתותים המעטים שנשלחו מצד הממשל בעניין זה אינם מלמדים עדיין שזו אסטרטגיה מגובשת. אולם, משום שהמשטר האיראני חושד זה שנים שארצות הברית חותרת להפילו, החששות מצעדים אפשריים של ממשל טראמפ עשויים להחריף עוד את המתיחות הקיימת בין המדינות.
קשה להבין על מה נסמכת אמונתו העיקשת של הנשיא טראמפ כי יש ביכולתו "לסגור דיל" בין ישראל לפלסטינים. עמדות היסוד של שני הצדדים גלויות וידועות והפערים ביניהם בלתי ניתנים לגישור בעת הנוכחית. יש להניח שגם הנשיא טראמפ מבין זאת, ולפיכך מטרתו העיקרית היא להניע תהליך מדיני באמצעות מעטפת אזורית – לא בהכרח כדי למצותו או להביא להסדר קבע, אלא כדי לגבש תשתית לקואליציה אזורית למאבק בטרור הג'האדיסטי, שאותו התחייב למחוק מעל פני האדמה, ובחתרנות האיראנית.
מאבקים פוליטיים והשלכותיהם על דימוי ההרתעה — ממשלת אשכול ערב מלחמת ששת הימים
זכי שלום
בתוך: שישה ימים וחמישים שנה, קובי מיכאל, גבי סיבוני, ענת קורץ, עורכים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2017
באמצע מאי 1967 החלה כניסה מסיבית של כוחות צבא מצריים לתוך חצי־האי סיני, תוך הפרה בוטה של ההבנות שהושגו בחסות הממשל האמריקאי לאחר מבצע "קדש". במרכזן של הבנות אלו עמדה השארת חצי־האי סיני כאזור מפורז, שבו מוצבים כוחות או"ם החוצצים בין ישראל למצרים. נשיא מצרים, גמאל עבד אל־נאצר, לא הסתפק בהכנסת כוחות צבאו לסיני, והורה במקביל לכך לכוחות האו"ם להתפנות מחצי־האי ומרצועת עזה, בטיעון שמדובר בשטח ריבוני מצרי, שבו מצרים רשאית לפעול כראות עיניה. מזכיר האו"ם, או טאנט, נענה לתביעה.
במסגרת הדיון על קריסת ההרתעה ערב מלחמת ששת...
האם ממשל אובמה מכין את הרקע לקבלת החלטה חדשה במועצת הביטחון בסוגיית ההסדר הישראלי-פלסטיני?
זכי שלום
מבט על, גיליון 848, 21 באוגוסט 2016
הנשיא אובמה מגיע לסיום כהונתו בתחושה כבדה של תסכול נוכח כישלונו להניע את התהליך המדיני – נושא שקיבל עדיפות עליונה מבחינתו שעל כן נראה כי הוא מבקש להציג הישג של יצירת תשתית מדינית חדשה להנעת תהליך השלום. בנסיבות הקיימות על ממשלת ישראל לעשות מאמץ במטרה להגיע להבנות עם ממשל אובמה בנושאי תהליך השלום וההתנחלויות. מאמץ שכזה יגביר את הסיכוי לכך שממשלת נתניהו תוכל לשכנע את הממשל האמריקאי למנוע החלטה במועצת הביטחון בנושא התהליך המדיני. מעמדו של ראש הממשלה נתניהו להפגין נכונות לנקוט צעדים של ממש שיפיסו את דעת הממשל האמריקאי. על ממשלת ישראל...
ישראל, ארצות הברית והמאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2010-2009
זכי שלום
המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, 2015
בספרו ישראל, ארצות הברית והמאבק על הקפאת הבנייה בהתנחלויות, 2010-2009 מגולל המחבר, זכי שלום, את הדרך הנפתלת והסבוכה בה צעד הנשיא אובמה במאמציו להביא להסדר ישראלי-פלסטיני בשנתיים הראשונות לכהונתו. בהסתמך על מקורות מידע מגוונים ועדויות של בכירים בממשל האמריקאי ובישראל, מתאר המחבר את קורות יחסי שתי המדינות, שעמדו בסימן משבר קשה ורווי מתח. המחבר מנתח את הסיבות והאילוצים שמנעו את קידום ההסדר, כפי שקיווה הנשיא אובמה.
מתווה ההגנה של ממשל אובמה על הסכם הגרעין עם איראן
זכי שלום
מבט על, גיליון 730, 6 באוגוסט 2015
ב-5 באוגוסט 2015 נשא הנשיא ברק אובמה נאום תקיף במיוחד, שבו מתח ביקורת על עמדתה של ישראל בסוגיית הסכם הגרעין עם איראן. אמנם, דבריו של הנשיא היו תקיפים במיוחד, אולם תוכן הדברים לא היה חדש. התבטאויותיהם של ראשי הממשל האמריקאי, ובעיקר אלה של הנשיא ומזכיר המדינה ג'ון קרי, מאפשרות לבחון את הטיעונים שבאמצעותם מבקש הממשל לשכנע את הקונגרס ואת דעת הקהל בארצות הברית לתמוך בהסכם הגרעין. מאמר זה סוקר את עמדות הממשל השונות בהיבטים השונים של הסכם הגרעין ויתרונותיו.
הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל האמריקני והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו גם סימן מבשר רעות נוסף לגבי תוצאותיו של המשא ומתן
התאיידות האופציה הצבאית האמריקאית מול איראן
זכי שלום
, מבט על, גיליון 712, 23 ביוני 2015
הרצון של ממשל הנשיא אובמה להגיע להסכם עם איראן בסוגיית הגרעין (לצד הצורך שחש הממשל להשיב על הביקורת שנשמעה נגדו בגין הבנות לוזאן), מובילים אותו לחדד את הרטוריקה, המבטלת למעשה את תקפותה של האופציה הצבאית מול איראן. עמדה זאת של הממשל האמריקאי מחייבת הצבת עמדה חלופית בהירה, המתבססת על אמינותה של האופציה הצבאית – שביכולתה להסיג את תכנית הגרעין האיראנית שנים רבות לאחור כפי שטענו בכירים בצבא ארצות הברית. הסרתה למעשה של האופציה הצבאית מסדר היום מחלישה את עמדת הממשל והקהילה הבינלאומית במשא ומתן עם איראן לקראת הישורת האחרונה והקריטית שלו. זהו...
מצטער, אין פרסומים מתאימים לחיפוש שלך,
אתה יכול לחפש אחרים ....