פרסומים

לאחר כניסת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן לבית הלבן תצטרך ישראל לעבוד עם נשיא אמריקאי שמדיניותו בסוגיית איראן צפויה להיות שונה משל ממשל הנשיא טראמפ. לממשל הנכנס ולממשל היוצא יש מחויבות מרכזית זהה – למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. אולם לצידה מחלוקת אשר לדרך שבה יש להשיג זאת, וכן לגבי דרך הטיפול בסוגיית הטילים ובמאפיינים השליליים האחרים של התנהלותה של איראן, שלא טופלו במסגרת עסקת הגרעין (JCPOA). לתפיסת הנשיא הנבחר, חזרה לעסקה וביטול הסנקציות הכרוך בה צריכה להיות צעד ראשון שבעקבותיו יתקיים משא ומתן על הנושאים האחרים, תוך שימוש במנופים של...

ההנחה המקובלת על התקשורת העולמית, גם הישראלית, וכן על ממשלות העולם, היא שההתנקשות  בראש פרויקט הגרעין הצבאי האיראני, פח'ריזאדה, בוצעה על ידי ישראל. הנחה זאת מעלה צורך לערוך את מאזן התועלת והמחירים של ההתנקשות. לשם כך יש לענות על שלוש שאלות עיקריות – מה התכלית האסטרטגית של הפעולה והסבירות להשגתה, לאור התכלית, האם העיתוי של הפעולה היה נכון, והאם מחיריה האפשריים קטנים מהתועלת הצפויה, או גדולים ממנה? מאמר זה נדרש לשאלות אלה והמענה להן מוביל למסקנה כי במקרה של חיסול פח'ריזאדה, ספק אם המאזן חיובי והחיסול ישרת במידה ניכרת את היעד של פגיעה...

באפריל 2018 פורסם המסמך "אסטרטגיית צה"ל", ובו הובעה ההערכה כי "בשנים האחרונות ובמבט לשנים הקרובות המעמד האסטרטגי של ישראל מבוסס ובעל מאזן חיובי העדיף על פני כל אויביה במרחב". על פי המסמך, משמעותו של המאזן הזה היא "דעיכת הפוטנציאל למלחמה מול קואליציה צבאית־מדינתית". ואכן, הן מניתוח המכלול האזורי (הסביבה שבה שוכנת ישראל) והן מניתוח פרטני (של המדינות העלולות להיות איום ייחוס מרכזי) עולה כי ישראל אינה צפויה להתמודד בטווח הנראה לעין עם קואליציה אזורית ערבית־אסלאמית רחבה שתשים לה למטרה להציב איום חמור עד...

הכרת הנשיא טראמפ בריבונות הישראלית על רמת הגולן התקבלה בברכה על ידי מרבית הציבור הישראלי ובחוסר הסכמה בקהילייה הבינלאומית. היא מנוגדת לעמדה המקובלת במשפט הבינלאומי, המעוגנת במגילת האו"ם, לפיה יש לכבד את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של מדינה וכי השתלטות על שטח במהלך מלחמה אינה מקנה זכות ריבונות בשטח זה. לפיכך צפוי שהקהילייה הבינלאומית ברובה הגדול תמשיך להתנגד למהלך האמריקאי, וכך גם מדינות האזור, לרבות אלו המקיימות יחסים עם ישראל. עם זאת הצעד הזה אינו מונע מממשלה עתידית לקיים משא ומתן עם סוריה גם על רמת הגולן, מה גם שממשל אמריקאי...

בספר הערכה אסטרטגית לישראל 2019-2018 — קובץ נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית לישראל, שנתון המכון למחקרי ביטחון לאומי — מסוכמת תקופה שהתאפיינה בתמורות בסביבתה הקרובה של מדינת ישראל ובהתרחשויות שנרשמו בסביבה הרחוקה יותר, אשר גם להן נודעה השפעה ישירה על האתגרים וההזדמנויות שבפניה. בדינמיקה ובמגמות הנמשכות הנגזרות משינויים אלה גלומים איומים ביטחוניים, שמשמעותם הסלמה או קיפאון רוויי סיכונים. בה בעת, בתמונת מצב זו אפשר גם לאתר הזדמנויות לנקיטת מהלכים ומדיניות שיסייעו לישראל להתמודד עם אתגרים ביטחוניים המונחים לפתחה, ולשפר את עמדתה נוכח איומים על...

יחסם של הרשות הפלסטינית ברמאללה, הנשלטת על ידי תנועת פת"ח, ושל מנהיגה מחמוד עבאס למצב ברצועת עזה ולפרויקטים לשיקום עזה נגזר בעיקר מהאינטרסים הפוליטיים של תנועת פת"ח, ובמיוחד מאלה של מחמוד עבאס. לכן הוא מושפע בראש ובראשונה מהעימות הפוליטי בין תנועת פת"ח השולטת בגדה המערבית לתנועת חמאס השולטת ברצועת עזה מאז 2007 .

בשנה החולפת ובהמשך לשנים האחרונות, הצליחה מדינת ישראל להימנע מגלישת אי־היציבות השוררת ברחבי המזרח התיכון לשטחה. אף ניתן לטעון שעלה בידי ישראל לרתום לשירות האינטרסים שלה חלק מההתפתחויות במזרח התיכון, ובכלל זאת מתחים בין מדינות וארגונים באזור. אי־היציבות ובמיוחד המתח בין המדינות הסוניות הפרגמטיות לבין איראן יצרו קרבת אינטרסים עם ישראל, ועל בסיס זה נוצר שיתוף פעולה בין אותן מדינות לישראל, הגם שבשלב זה הוא מוגבל לתחום הביטחוני, ומתקיים בדרך כלל מתחת לפני השטח. תקרת הזכוכית שבה נתקלים היחסים מקורה בקשיים להניע תהליך מדיני אפקטיבי בין...

לחצ/י כאן להסבר על אפשרויות רכישת הספר בסוף 2017 ניכר במזרח התיכון תצרף של מספר התפתחויות חשובות, שיכולה להיות להן השפעה נרחבת על הביטחון הלאומי של ישראל. בסוריה שוככת מלחמת האזרחים בתהליך שבו השחקניות המרכזיות הן רוסיה, איראן וטורקיה, והסכנה היא שהאינטרסים של ישראל לא יובאו בחשבון במסגרת שיקוליהן והמהלכים שיובילו במטרה לייצב את הזירה. התפתחות נוספת שנרשמה השנה היא מחיקתו של המאחז הטריטוריאלי של 'המדינה האסלאמית' בעיראק ובסוריה, בעוד הרעיון שהניע את דאע"ש מהווה עדיין אתגר ביטחוני וחברתי במזרח התיכון ומעבר לאזור. ברקע משתנים יחסי...

ב-12 באוקטובר נחתם בקהיר הסכם פיוס חדש בין פתח לחמאס, שבו סוכם יישום הסכם הפיוס שגובש ביניהם בשנת 2011. סעיפי ההסכם הנוגעים להעברת הממשל האזרחי ברצועת עזה לממשלה ברמאללה וסיום הסנקציות של ממשלה זו נגד עזה הם קונקרטיים ומלווים לוח זמנים; האחרים, שהם הנושאים שחוסר הסכמה לגביהם גרם לקריסת הסכמי פיוס קודמים, וביניהם גורל הזרוע הצבאית של חמאס, שמחמוד עבאס עומד על הכפפתה לרשות הפלסטינית, הצטרפות חמאס לאש"ף ועריכת בחירות כלליות – נדחו לדיון מאוחר יותר. ההסכם הנוכחי תווך על ידי מצרים, נתמך על ידי ממשל טראמפ ואף ממשלת ישראל, למרות...

ממשל טראמפ נוח יותר לממשלת הימין בישראל מ-ממשל אובמה בעניין המשך הבנייה בהתנחלויות עם הגבלות, ובפועל באי-התנגדותו לבנייה בשכונות היהודיות במזרח ירושלים. עם זאת, האופן בו מנהל נתניהו את המגעים עם הממשל החדש עלול להוביל להחמצת הזדמנות נוספת לקבע, יחד עם ארצות הברית, את התפיסה כי בכל פתרון יהיו גושי ההתנחלויות שבקרבת הקו הירוק חלק משטחה של מדינת ישראל. האינטרס של ישראל הוא לחדד את ההבחנה בין גושי ההתיישבות לבין ההתנחלויות המבודדות, אך נראה כי ממשלת ישראל אינה הולכת בכיוון זה בשל הצורך להגדיר את גבולות גושי ההתיישבות ובפרט מחשש כי הגדרה...