הכישלון הצבאי בהגנה על תושבי הדרום ב-7 באוקטובר יצר שבר אמון עמוק בין הציבור לצה"ל, והיה מבחן חסר תקדים ביחסים בין החברה הישראלית לצבא. אף שהציבור המשיך לבטא זיקה רגשית הדוקה כלפי צבא העם, הנהנה בקביעות מהדרגה הגבוהה ביותר של לגיטימציה ואהדה, יצר המחדל הקשה סדק עמוק באמון המקצועי בצה"ל.
הכישלון המקצועי של מערכות המודיעין, ההגנה והפיקוד נתפס בתודעה הישראלית גם ככישלון ערכי. הצבא שהושקעו בו משאבים אדירים של שנות שירות, תקציבים ולגיטימציה, כשל במשימה הבסיסית ביותר שלו.
אזרחי המדינה ישבו במשך שעות רבות במרחבים המוגנים והתחננו...
עם כניסתו לתפקיד הצהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי השבת אמון הציבור בצה"ל היא "משימה מחייבת". אלא שניתוח האסטרטגיה התקשורתית של צה"ל במבצע "עם כלביא" מעלה כי צה"ל והדרג המדיני פעלו להשיב את אמון הציבור בעליונות צה"ל באופן העלול להעצים גם את תחושות היתרון המוחלט והחסינות המדומה שבה היו שרויים הציבור, הדרג המדיני והדרג הצבאי טרם ה-7 באוקטובר 2023. במאמר זה ייבחנו האסטרטגיה התקשורתית שנקט צה"ל במשך המערכה מול איראן והשלכותיה האפשריות על אמון הציבור בו לאורך זמן, ויוצגו המלצות להתנהלות מיטבית...
מבצע "עם כלביא", שיצא לדרך על רקע מלחמה ממושכת ברצועת עזה, לווה קונצנזוס ציבורי ועלייה חדה במדדי האמון בצה"ל. עם זאת, ניתוח השיח הציבורי וסקרי דעת קהל שהתקיימו במהלך המבצע מלמדים כי הצלחה זו לא ביטלה מתחים חברתיים עמוקים, ובמקרים מסוימים אף החריפה אותם: הפער בין חיל האוויר לצבא היבשה התחדד והבליט גם את נרטיב "צה״ל של מעלה" ו-"צה״ל של מטה". יתר על כן, המבצע הביא להאדרה מחודשת של "צבא ההיי-טק" על פני "צבא הפרשים", חרף הקרבתם ושחיקתם של לוחמי יחידות מהשדה במשך יותר מ-600 ימים במלחמה...
לאחרונה דווח כי הממשלה והצבא מסמנים את ה-1 במארס 2025 כמועד חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם. אולם מדי יום נחשפים תושבי הצפון לדיווחים על אודות הפרות הדדיות של הסכם הפסקת האש, הן מצד ישראל והן מצד חיזבאללה, וכן חזרה של תושבי דרום לבנון לבתיהם – חלקם אף נושאים דגלי חזבאללה ואת תמונתו של נסראללה. מתח מרכזי נוסף נובע מכך שעבור תושבים רבים בעלי משפחות, התאריך בעייתי שכן אינם מעוניינים להעביר את ילדיהם מסגרת חינוכית באמצע השנה. גם הפסקת המענקים בתאריך היעד לחזרה ליישובים נתפסת בעיניהם כאיום. לתפיסתם, לא די בכך שהטיפול בהם נזנח במשך...
באחרונה הציג שר הביטחון ישראל כ"ץ, שמונה לתפקיד במקום השר יואב גלנט שהציג עמדה לעומתית לממשלה בסוגיית גיוס החרדים, את העקרונות שעליהם יתבסס חוק הגיוס שהוא מבקש לקדמו. מדובר בעקרונות בלבד, לא בטיוטת חוק. בין היתר בלט עקרון יעדי הגיוס המדורגים, שהוא אחד ממוקדי המחלוקת החברתית והפוליטית בנושא. זאת משום שהיעדים המוצעים על ידי השר אינם תואמים לעמדה שהציג לאחרונה צה"ל אשר לפיה ביכולתו לגייס את כלל החרדים החייבים בגיוס החל מ-2026. בנוסף הציג השר את עקרון הסנקציות, שגם הוא סלע מחלוקת שכן לשיטת הצבא, הסנקציות המוצעות לא תהיינה...
בימים אלה, כשמתעצם הוויכוח על המשך הלחימה ברצועת עזה במסגרת מערכת "חרבות ברזל" – מהן המטרות הראויות והניתנות להשגה, וכיצד להשיגן – ובצידו קיים שיח הולך וגובר על העצמת המערכה בלבנון, כולל על האפשרות של כיבוש שטח בדרומה, ראוי לחזור לתהליכי קבלת ההחלטות, לאווירה הציבורית ולהשלכות על צה"ל באותה תקופה קריטית, ובעיקר לפרק הראשון שלה – מספטמבר 1982 ועד שנה מאוחר יותר, עת נסוג צה"ל חד-צדדית אל מדרום לאוואלי. קווי הדמיון עם מה שמתרחש עתה, ועם מה שעלול להתרחש אם תהיה חזרה על טעויות העבר, הם רבים – ויש בהם משום נורת אזהרה...
במיזם זה אנו מבקשים להציג את מפת הנופלים והנופלות בפילוחים שונים ולספק התבוננות במפת הנופלים במהלך המלחמה, המאפשרת קבלת מושג על מיהו צה"ל הלוחם כיום. המיפוי המובא בפרויקט זה מגלם את כלל הנופלים בגזרות השונות כחלק ממהלכי ושלבי המלחמה השונים. העמקה בנתונים מלמדת כי בצה"ל משרתים חיילים וחיילות ממגזרים שונים, בני הקיבוצים, ישובי איו"ש, הערים והמושבים. זהו ביטוי למשמעותו של צבא העם בישראל 2024.
ב-30 ביולי 2023 התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי כנס בנושא בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) והשפעתה על הביטחון הלאומי. בינה מלאכותית יוצרת הינו תת-תחום של טכנולוגיות בינה מלאכותית אשר מתייחס ליצור סוגי תוכן כמו טקסט, אודיו ותמונות בשימוש אלגוריתמים של בינה מלאכותית. בכנס נטלו חלק אישים מתעשיית ההייטק, האקדמיה והביטחון, שדנו בהרחבה על אודות השפעתן של ההתפתחויות האחרונות בפיתוח Generative AI, ובכללן הדיפ-פייק, על צה"ל, מעמדה הטכנולוגי של ישראל, התחרות הבין-מעצמתית, וכן רגולציה ותפקיד הממשלה בישראל בהתמודדות עם האיומים...
