פרסומים

במרחב הים האדום מתנהלים בעשור האחרון תהליכים גיאו-אסטרטגיים מהותיים, הבאים לידי ביטוי בשינויים פוליטיים, ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים. אזור זה, המשתרע בין המזרח התיכון בצפון, חצי האי ערב ממזרח, קרן אפריקה מדרום ומזרח אפריקה ממערב, הפך למוקד של מאבקי השפעה בין-מעצמתיים ואזוריים, ובה בעת נוצרו בו הזדמנויות לשיתופי פעולה אזרחיים וביטחוניים מורכבים. תהליכים אלה מציבים בפני ישראל הזדמנות מהותית למנף את נכסיותה הגיאו-אסטרטגית לשם חיזוק מעמדה ולהשפעה מתרחבת ומעמיקה על סביבתה. בשנים האחרונות נרשמה בעולם עליית מדרגה בעיסוק במרחבי הים בכלל,...

זירת הים האדום ממקדת תשומת לב גוברת על רקע מתקפות החות'ים והפגיעה שהסבו לחופש השיט העולמי בכלל ולמדינת ישראל בפרט. זאת בנוסף להשפעתם על זירה זו של סכסוכים מתעצמים נוספים, שישראל אינה מעורבת בהם במישרין, בסודאן ובסומליה. התעצמות הקונפליקטים במרחב זה מחדדת את ההכרה שרק באמצעות שיתוף פעולה רב-צדדי, אזורי ובינלאומי, ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הרלוונטיים לזירת הים האדום. שיתוף פעולה ביטחוני ובמקביל גם בתחומים "רכים", בין ישראל למדינות וארגונים באזור, הוא מסד לקידום אינטרסים ארוכי-טווח בכח ובפועל של כל הצדדים.

לחצו כאן לקריאת הפרק  לחצו כאן לקריאת המזכר המלא

נוכח הצלחות הולכות וגוברות של חיזבאללה בשימוש בכטב"מים והצלחתו המוגבלת של צה"ל ביירוטם, עולה השאלה האם צה"ל ערוך להתמודד נגד מערכות בלתי מאוישות גם במרחב הימי. ארגוני טרור כמו חמאס והחות'ים החלו להשתמש בכלים אלו, ויוצרים אתגר למדינות וגורמים בינלאומיים נוספים. כיום, מערכות לחימה ימיות בלתי מאוישות משמשות להגנת נמלים, לוחמה נגד צוללות, לוחמה אלקטרונית ואיסוף מודיעין. במלחמת אוקראינה-רוסיה, כלים אלו הוכיחו את יעילותם וגרמו נזק משמעותי לצי הרוסי, כמו גם לנמלים ולתשתיות ימיות. גם איראן ושלוחותיה משתמשות בכלים בלתי מאוישים...

מאז מתקפת הטרור שביצע חמאס בנגב המערבי ב-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל", אירעו מתקפות מסלימות על ידי ארגון הטרור החות'י התימני המשבשות את השיט במצרי באב אל-מנדב. המטרה המוצהרת של הארגון, שהוא בין גורמי הפרוקסי האיראניים הבולטים, היא הטרדה ופגיעה באוניות הקשורות במישרין או בעקיפין לישראל. זאת, בתגובה לפעולת ישראל נגד חמאס ברצועת עזה. עם זאת, מרבית פעולות החות'ים עד כה פגעו באוניות שכלל אינן קשורות לישראל. לנוכח מרכזיותו של נתיב מצרי באב אל-מנדב בואכה תעלת סואץ, אשר דרכו עוברים 12% מהסחר הימי העולמי בסחורות, לרבות מטעני...

העיסוק בתשתיות תת-מימיות נמצא בראשית דרכו בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט. התפתחות האיומים הרלוונטיים מעוררת צורך להגדירם ולפתח את היכולות להתמודדות עימם. ההשקעה בבניין הכוח ואופן הפעלתו תלויה בשכבת העומקים בה נמצאת התשתית. קשב מרבי נדרש לתחום המים הרדודים, עד 50 מ' עומק. בשאר שכבות העומקים יש לשים דגש בעיקר על המודיעין וההתראה, מניעה והרתעה, מזעור נזקים, שיקום במידה ויידרש ויתירות. במקביל, נדרש דגש מודיעיני וטכנולוגי להתמודדות עם ההתפתחות המואצת בשנים האחרונות של כלים אוטונומיים בלתי מאוישים תת-מימיים. עולם התשתיות התת-מימיות בכלל...

הצעת חוק בנושא גיבוש אסטרטגיה ימית להתמודדות עם איום הטרור הימי במזרח התיכון, המוגשת בימים אלו בקונגרס האמריקאי, הינה הזדמנות נוספת להבנת התווך הימי, כמרכיב משמעותי באסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם האיום האיראני.