פרסומים

השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...

בפני ישראל שלושה נתיבים אסטרטגיים אפשריים להשגת מטרות המלחמה: כיבוש רצועת עזה והחלת משטר צבאי; מצור על הרצועה, כשחמאס מוחלש ומורתע: הסכמה לדון בהצעה הערבית לשיקום וייצוב הרצועה ולכינון שלטון חלופי בה. מבין השלושה, הנתיב הדיפלומטי – דיון בהצעה הערבית הוא היחיד העשוי לקדם את מטרות המלחמה במחירים נמוכים יחסית, אך משום  שהמתווה לא גובש ככזה שיוביל להרחקת חמאס מכל יכולת צבאית ברצועה הוא לא נדון כלל על ידי ממשלת ישראל. הדרתו של המתווה הדיפלומטי מותירה את ישראל בפני אפשרויות צבאיות בלבד, כאשר בשלב ראשון ישראל מפעילה לחץ צבאי לשם דחיקת...

ועידת מינכן לביטחון היא מהבמות החשובות בעולם, שבהן נפגשים מנהיגים, דיפלומטים ואנשי ביטחון לדיון באתגרים הגיאופוליטיים הבוערים. השנה עמדה הוועידה בצל המדיניות שמובילים שלושה נשיאי מדינות שלא השתתפו בה: ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ ושי ג׳ינפין. המסר המרכזי שעלה מהדיונים, על רקע פחד מהתוקפנות הרוסית לצד אי-וודאות האופפת את מדיניות החוץ של טראמפ וגם התחרות הכלכלית שמנהלת סין, הוא שאירופה עצמה ניצבת בפני מציאות מורכבת המחייבת את מנהיגיה לשינוי מחשבתי ולגיבוש מענים מהיר לאתגרים שבפניהם. ואכן, ראשי מדינות אירופה נדרשים להיערכות מחודשת לשימור...

ה"טראמפיזם" הוא אסטרטגיה משבשת, המייצרת הזדמנויות וסיכונים על ידי ערעור הנחות היסוד. ערעור זה מניע שינוי אשר ניצולו המתוחכם אמור להנחות עיצוב מדיניות חדשה, שתציע גם הזדמנויות עבור מדינת ישראל והאזור. תופעת הטראמפיזם מהווה מענה מסוים לאתגרי הדמוקרטיה הליברלית, ומתכתבת עם התסכול הציבורי כלפי מדיניות פרוגרסיבית רדיקלית. במזרח התיכון, גישה זו עשויה לפתוח הזדמנויות ליצירת סדר אזורי חדש, לחזק את השפעתן של מדינות המעוניינות ביציבות ולסייע בקידום הסכמים חדשים ובפתרון בעיות ישנות. תופעת השיבוש עומדת להיות המעצב המרכזי של המזרח...

מדינת ישראל נדרשת לתפיסת ביטחון לאומי מעודכנת ומוסכמת, אשר תשקף את ערכי מגילת העצמאות כבסיס לעקרונות וליעדים הלאומיים, כפי שמוצג במסמך זה. מטרת-העל ותכלית הביטחון הלאומי הן הבטחת קיומה של ישראל כמדינה בטוחה ומשגשגת, בעלת צביון יהודי ודמוקרטי, עם רוב יהודי מוצק וגבולות מוכרים בני-הגנה.

מעבר לסיכון המיידי הכרוך בשחרור מחבלים מבתי הכלא בישראל וחזרת תושבים ופעילי חמאס לצפון רצועת עזה, מדינת ישראל ניצבת כעת בפני אתגר כבד משקל – מניעת התעצמות מחודשת של חמאס מתוך חורבות עזה. הפסקת האש עלולה להתפוצץ ואפשר שהמתווה לשחרור החטופים לא יגיע לכלל מימושו המיוחל על כל שלביו, ועל כן נדרשת כבר עכשיו היערכות מתאימה, שתכליתה למנוע התפתחויות שליליות במיוחד בעתיד.

רצף ההצלחות המבצעיות הוא בדיוק העת לשקול היטב את שאלת אסטרטגיית היציאה. דווקא עכשיו, כאשר ההצלחות מצטברות, נכון לדון בשאלת סיום המערכה הצבאית וקטיפת פירותיה המדיניים, שישפרו את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל על כלל היבטיו. בשבועות האחרונים גרפה ישראל שורת הצלחות, במיוחד בזירה הצפונית וכן ברצועת עזה. אומנם, חלק מההצלחה ניתן לייחס ליד המקרה, לרבות חיסולו של מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. מול חיזבאללה, צירוף של הכנות מבצעיות, מצוינות מודיעינית וטעות אסטרטגית חמורה של נסראללה, לצד מזל מקרי, קלע את חיזבאללה למצוקה שהארגון לא ידע מעודו. הישג...

על ישראל לדבוק בעמדתה המסורתית, המתנגדת להפעלת מאגר דלק גרעיני עצמאי בערב הסעודית, עקב השלכותיו האסטרטגיות השליליות. ספציפית, יש מקום להתעקש על עמידה "בתקן הזהב" הגרעיני כפי שנקבע במקרה של איחוד האמירויות. אולם, אם קיימת כבר נכונות אמריקאית ואור ירוק ישראלי להתיר יכולת העשרה עצמאית בממלכה, בין היתר כצעד לקראת נורמליזציה ישראלית-סעודית, ראוי להציף לדיון הצעה חלופית שבמסגרתה יוקם בממלכה בנק דלק גרעיני אזורי, בפיקוח בינלאומי. לבנק הדלק יתרונות רבים על-פני בניית מפעל העשרה סעודי – בראש ובראשונה הוא עשוי להפחית מהמוטיבציה להרחבת...

מלחמת הכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית היא אפשרית, אם כי לא רצויה. מלחמה כוללת בצפון לא תהיה דומה לאף אירוע שחווה העורף בישראל, ובטרם יציאה למלחמה כזו יש להבין את האתגרים שיהיו גלומים בה ואת הלקחים שניתן יהיה לגזור מהמלחמה המתנהלת ברצועת עזה. לקחים אלה מתייחסים במיוחד לשלושה היבטים: בידוד בינלאומי וחשש מהיעדר גיבוי אמריקאי, "תשישות קרב אסטרטגית", אפשרות ההכרעה בשתי חזיתות בו-זמנית. יתר על כן, בניגוד לאי-הגדרת מצב סיום, שהיה הטעות הגדולה הקשורה במלחמה ברצועת עזה, חובה על הדרג המדיני להתחיל את המלחמה מול חיזבאללה בהגדרת מצב הסיום...

למרות הפגיעה הקשה בו, חמאס צפוי לגייס מחבלים שימלאו מחדש את השורות. בהנהגה הישראלית עדיין מתנהל ויכוח האם בכלל לקבל את ההחלטה – זו שבפועל תקבע את גורל המלחמה, לאחר כשמונה חודשים. אלא שעל רקע זה כבר עולות שאלות מרכזיות: מהם היתרונות והחסרונות של תרחיש הממשל הצבאי הישראלי ברצועת עזה, מהן ההשלכות של תרחיש זה על יכולותיו של צה"ל, ומהן משמעויותיה של הצעת מדינות המפרץ ל”יום שאחרי” המלחמה?