אמנם בימים אלה אנו בעיצומה של מלחמה ואיננו יודעים עדיין כיצד תסתיים, אך יוזמת המשא ומתן האמריקאית, שעשויה להביא את המערכה לסיום, מחייבת הגדרה ברורה של האינטרס הישראלי בתחום פרויקט הגרעין האיראני.
סיום מלחמת "שאגת הארי" יציב את ישראל ואת הקהילה הבינלאומית מול מציאות אסטרטגית חדשה ביחס לאיראן. המשטר בטהראן, בהנחה שישרוד את המלחמה, אשר עבר טראומה מערכתית ופגיעה בצמרת ההנהגה, עשוי לאמץ דוקטרינת ביטחון לאומי הנשענת על נשק גרעיני כיכולת הרתעה קיומית יחידה. בנסיבות אלה, יש לוודא כי הוא נעדר כל יכולת גרעינית העלולה להוות בסיס...
ועידת הביטחון השנתית במינכן היא המפגש הבינלאומי החשוב ביותר בנושאי הביטחון. בכל שנה מגיעים אליה ראשי מדינות, שרים ומובילי דעת קהל, לשטוח את משתנם ולדון בתחומי התוכן הרלוונטיים לביטחון הלאומי והבינלאומי. השנה עמד הכינוס בסימן גישה מפויסת בין אירופה לארצות הברית, יחסית לזה הקודם. מגמת הגידול בהשקעות אירופאיות בביטחון נמשכה, וכן נמשכה בחינת מחודשת של בריתות נוכח האיום שמציבה רוסיה והדינמיקה במזרח התיכון. העיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני התמקד בביקורת על ישראל, על רקע מה שהוגדר כסיפוח בפועל (שינוי נהלי רישום מקרקעין ביהודה ושומרון). לצד זאת...
מושג הניצחון הפך טעון פוליטית, ובעיקר המושג ״ניצחון מוחלט״. בשיח רווח גם המונח "הכרעה", כשהאבחנה בין שני המושגים אינה שיטתית וברורה. במאמר זה מנותח המושג "ניצחון" מנקודת מבט מקצועית, תוך אבחנה בינו לבין "הכרעה". לאבחנה מושגית זו השלכות ישירות על תפיסת הניצחון של ישראל במלחמה מול חמאס, וכן על מידת הנכונות של הציבור בישראל לקבל מציאות שבה המלחמה תסתיים באופן שונה מציפיותיו של חלק מהציבור לגבי מצב הסיום (חמאס ממשיך להתקיים). במובן זה, התכנית לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים הישראליים, שהציג הנשיא טראמפ בספטמבר...
דונלד ג׳יי טראמפ הוא נשיא ייחודי. עד כה הוא הוכיח עצמו כתומך נלהב של ישראל וכמי שמוביל מדיניות חוץ המשנה את המזרח התיכון ואת הזירה העולמית. בהנחה שמציאות שכזו לא תימשך בהכרח לאחר סיום כהונתו, יש לנתח מה המדיניות הישראלית הנדרשת עד היום שאחרי טראמפ, בהתבסס על השינויים המתהווים כיום במערכת העולמית, האזורית והישראלית-פלסטינית. נייר מדיניות זה מתאר את השינוי המתחולל במערכת האמריקאית ואת השפעותיו על יחסי ישראל-ארצות הברית, ומסוכם בהמלצה על מדיניות שתשפר את היציבה האסטרטגית הישראלית לאורך שנים. זאת, תוך ניצול זמן החסד הנוכחי והערכות לשינוי...
אנו אחרי שנתיים סוערות – אחת התקופות המשמעויותיות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, ולמרות שאת רוב ההשלכות מוקדם לנתח לאשורן, ועל אף שעדיין לא ברור האם המלחמה הסתיימה, נדרש סיכום ראשוני. גם אם תחודש הלחימה רצוי שהיא תהיה שונה ורצוי שהמערכה הבאה תותאם לנסיבות החדשות, שיש להבינן.
מאמר זה מנתח ומסכם את האירועים העיקריים ואת מהלכי המלחמה החשובים, ומצביע על עיקר השינויים שהמלחמה יצרה: 1) ערעור מעמדה הבינלאומי של ישראל ועלייה משמעותית באנטישמיות ברחבי העולם; 2) עליית מעמדה של המלחמה ביחסים הבינלאומיים; 3) היחלשות הציר השיעי ועליית ציר...
יוזמת טראמפ לרצועת עזה, שקיבלה את תמיכתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל מדינות ערב, מהווה ניסיון חשוב לשבור את המבוי הסתום שאליו נקלעה ישראל במלחמתה בחמאס, ולעבור ממסגרת של עימות דו־צדדי למהלך רב־צדדי במעורבות ארצות הברית ומדינות ערב. כמו כן מסמנת היוזמה כוונה מבורכת לשלב את המעשה המדיני עם המעשה הצבאי, באמצעות שיקום הרצועה וטיפוח חלופה שלטונית ורעיונית לחמאס, כמאמצים חיוניים במסגרת אסטרטגיה רב-ממדית למיגורו של הארגון. היוזמה חיובית לישראל, בעיקר אם חמאס יקבל אותה, אך גם במקרה הסביר שידחה אותה. עם זאת, ניצול ההזדמנויות הגלומות בה...
כשלון המאמץ להביא לשחרור החטופים באמצעות לחץ צבאי או גיבוש הסכם מחייב דיון בשאלה: מה על ישראל לעשות כעת? זאת בעיקר נוכח האפשרות המסתמנת כי חמאס מסרב לעסקה במתווה הנמצא על השולחן, או לחילופין – מה המדיניות הנדרשת אם חמאס יציב תנאים בלתי אפשריים מבחינת ישראל על מנת לקבלה? מטרת נייר מדיניות זה היא לנתח מצב זה, שככל הנראה מתהווה לנגד עינינו, ולסכמו בהמלצה שתיגזר מהניתוח ותציע מדיניות חדשה ומותאמת.
מלחמת "עם כלביא" הסיגה את תוכנית הגרעין האיראנית לאחור במידה ניכרת. איראן אינה עוד מדינת סף גרעינית כפי שהייתה ערב המלחמה והיא תוכל לחזור למעמד של מדינת סף בתוך שנה עד שנתיים לכל הפחות, מהינתן החלטה של מנהיג איראן לפרוץ לפצצה. עם זאת, המלחמה לא הביאה לחיסולה המוחלט של תוכנית הגרעין והותירה באיראן יכולות שיוריות, שעלולות לסייע בהמשך למאמציה לשקם את התוכנית ואף לפרוץ לנשק גרעיני. ניתן להעריך כי המוטיבציה האיראנית להשיג נשק גרעיני גברה בעקבות המלחמה, אך החלטת איראן בנוגע לדרכי הפעולה האפשריות מבחינתה תיגזר משילוב בין הצורך...
מבצע "עם כלביא" על אדמת איראן היה מערכה חשובה ביותר, במהלכו הופגנו אומנות אופרטיבית מצוינת ומערכה מדינית בינלאומית מתוחכמת ומשלימה. אכן, יש מקום לשביעות רצון, אך בה בעת יש לנתח את המערכה באורח מקצועי וקר: האומנם מומשו יעדיה? האם אכן הוסר מעל מדינת ישראל איום קיומי? האם מצבה הביטחוני של ישראל השתפר בעקבותיה במידה מהותית? או שמא ישראל נמצאת כיום באירוע דינמי ומתמשך – מופת של הצטיינות טקטית וכשל אסטרטגי? במטרה להשיב על שאלות אלה, שמוקדם עדיין לנסח להן מענים מוחלטים, ינותחו במאמר זה הסיבות שהניעו את ישראל לתקוף באיראן, הסיכונים...
בנייר מדיניות זה מפורטת האסטרטגיה המומלצת לסיום המלחמה ברצועת עזה תוך השגת כלל מטרות המלחמה ושיפור מצבה האסטרטגי של ישראל. חלק ניכר מהעקרונות ודרך הפעולה המומלצים במסמך זה מצויים בהצעה הערבית-מצרית לסיום המלחמה, שהוצגה באפריל 2025, ואשר לא נדונה כלל על ידי ממשלת ישראל. מוצע לאמץ את עקרונות ההצעה הזו כבסיס למשא ומתן. במסגרתו, יש להוסיף את הדרישות לפירוק חמאס מנשקו ולהבטיח כי לא תתאפשר התעצמותו הצבאית. בעיקר יש למנוע את שילובו בעתיד של הארגון במערכת הממשל הפלסטיני.
השיחות שהחלו באפריל 2025 בתיווך עומאני בין שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, והשליח המיוחד של הנשיא האמריקאי, סטיב וויטקוף, מקרבות את איראן, ארצות הברית וישראל לרגעי ההכרעה בנוגע לעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. תוצאות המשא ומתן יקבעו במידה רבה האם פנינו להסדרה מדינית בסוגיית הגרעין או לתקיפה צבאית (ישראלית, אמריקאית או משולבת) על מתקני הגרעין. בשלב זה ניכר כי הן ההנהגה האיראנית בראשות המנהיג העליון עלי ח'אמנהאי והן הממשל האמריקני בהנהגת הנשיא דונלד טראמפ מבכרים פתרון מדיני-דיפלומטי לסוגיית הגרעין על פני עימות צבאי, שאת תוצאותיו והשלכותיו...
בפני ישראל שלושה נתיבים אסטרטגיים אפשריים להשגת מטרות המלחמה: כיבוש רצועת עזה והחלת משטר צבאי; מצור על הרצועה, כשחמאס מוחלש ומורתע: הסכמה לדון בהצעה הערבית לשיקום וייצוב הרצועה ולכינון שלטון חלופי בה. מבין השלושה, הנתיב הדיפלומטי – דיון בהצעה הערבית הוא היחיד העשוי לקדם את מטרות המלחמה במחירים נמוכים יחסית, אך משום שהמתווה לא גובש ככזה שיוביל להרחקת חמאס מכל יכולת צבאית ברצועה הוא לא נדון כלל על ידי ממשלת ישראל. הדרתו של המתווה הדיפלומטי מותירה את ישראל בפני אפשרויות צבאיות בלבד, כאשר בשלב ראשון ישראל מפעילה לחץ צבאי לשם דחיקת...
