פרסומים

ישראל טרם הציגה רעיון אסטרטגי כולל ליום שאחרי המלחמה, אך ברור כי בכל מצב תידרש מצרים למלא בו תפקיד מרכזי. על כן חיונית הגברת התיאום בין שתי המדינות בעת הנוכחית. ייטב אם ירושלים וקהיר יגבשו מתווה מתואם שישרת את האינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של שתיהן, יגשר על פערים ומחלוקות בתפיסתן את עתיד רצועת עזה ויאפשר רתימת שחקנים אזוריים ובינלאומיים נוספים למאמץ המשותף. המתווה המומלץ כולל את נטרול כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס, חזרה מדורגת ומותנית של "רשות פלסטינית מחודשת" לרצועת עזה כגורם שלטוני אזרחי המחויב לשלום, שיפור...

המלחמה ברצועת עזה משפיעה על יחסי ישראל מרוקו בדרכים מנוגדות. מחד גיסא, המלחמה אינה פוגעת באינטרסים המשותפים במישורים המדיני, הביטחוני והכלכלי, ובהשתייכותן לציר אזורי שסדר העדיפויות שלו מדגיש קידום יציבות אזורית על בסיס פיתוח כלכלי ושיתוף פעולה. מאידך גיסא, הארמון ברבאט מתמודד עם לחצים משמעותיים בזירה הביתית ובזירה האזורית לפעול יותר לטובת הפלסטינים ואף לבחון מחדש את יחסי השלום עם ישראל. המשטר במרוקו, בדומה למשטרים נוספים באזור, מנווט בין שני הקטבים תוך ניסיון לדבוק בניטרליות המסורתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, במקביל להכלת הפגנות התמיכה...

ב-17 ביולי 2023 הודיע ארמון המלוכה ברבאט כי ישראל הכירה רשמית בריבונות מרוקו בסהרה המערבית. בכך, ישראל נקטה בצעד המציב אותה לצד ארצות הברית בסוגייה הראשונה בחשיבותה במדיניות החוץ המרוקנית. יש להניח כי בעקבות ההכרה יוסרו החסמים מפני התקדמות יחסי ישראל-מרוקו, בראש ובראשונה במישור הדיפלומטי, בדמות שדרוג הנציגויות בשתי המדינות לשגרירויות קבע, אך גם במישורים נוספים של יחסי המדינות. במקביל, לצעד שנקטה ישראל ישנה חשיבות החורגת ממישור היחסים הבילטראליים, ועשויות להיות לו השלכות גם בזירה הבינלאומית – בייחוד לאור הביקורת המופנית כלפי ישראל אשר...

אסטרטגיה הישראלית הנוכחית – חיזוק יחסי הנורמליזציה ומינוף הסכמי אברהם למערכות יחסים נוספות. טיפוח קשרים שקטים עם מדינות היושבות על הגדר | המצב הנוכחי – שיקולים שונים של כל מדינה באשר למידת הנכונות להתקדם ביחסים עם ישראל. מעצבים מרכזיים קובעים את יכולת ההתקדמות ואת תקרת הזכוכית |אתגרים אפשריים לאסטרטגיה הישראלית – סוף (טבעי) לתקופת ירח הדבש, פוטנציאל לא-ממומש, מדיניות הממשלה החדשה, תסכול של מצרים וירדן | הפער באסטרטגיה הישראלית – תפיסה של "מה שהיה הוא שיהיה" –לינאריות חיובית; אי-הבנה מלאה של השפעת המדיניות כלפי...

באוגוסט 2022 נפתח במרוקו מוזיאון "בית יהודה" להנצחתה של מורשת יהודי טנג'יר. צעד זה מצטרף לפעולות נוספות שנקטה הממלכה במטרה לטפח אתוס של דו-קיום יהודי-אסלאמי ואשר הואצו בשנתיים האחרונות מאז חידוש יחסיה עם ישראל. מאמציה של מרוקו לטפח את מורשתה היהודית מונעים על ידי שיקולים תדמיתיים וכלכליים, אך יחסיה של רבאט עם ירושלים מושפעים גם ממעמדו הדתי של המלך, מוחמד השישי, ומהמחויבות הנגזרת ממנו לעניין הפלסטיני. לפיכך, במטרה לחזק את המגמות החיובית בקשרים עם מרוקו, על הממשלה החדשה בישראל למנף את הזיקה התרבותית-דתית בין שתי המדינות;...

צרכיה של מרוקו בפיתוח, לצד שאיפתן של חברות ישראליות לפעול מעבר לשוק המקומי, הופכים את שיתוף הפעולה בין המדינות לכזה שיכול להועיל לשתיהן במישור הכלכלי והמדיני כאחד ואף לקידום האינטרסים שלהן מול מדינות מערב ומרכז אפריקה.