רוסיה-מבט חדש על תהליך השלום - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
        • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
        • המערכה מול איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • תפיסת הביטחון של ישראל
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות ומחקרי מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
    • איראן והציר השיעי
    • המערכה מול איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • תפיסת הביטחון של ישראל
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פרסומים

דף הבית פרסומים מבט על רוסיה-מבט חדש על תהליך השלום

רוסיה-מבט חדש על תהליך השלום

מבט על, גיליון 235, 20 בדצמבר 2010.

עקבו אחרינו בגוגל
English
צבי מגן
לאחרונה שבה רוסיה לעסוק בסוגית תהליך השלום במזרח התיכון. כמה סיבות הביאו אותה לתובנה, שכעת הזמן הנכון להעלות הצעות חדשות: 1. רוסיה מצאה את עצמה מתועלת לשולי התהליך; 2. תחושת הביטחון העצמי המשוקם; 3. ההערכה, שמעמדה של ארצות הברית נחלש במערכת הבינלאומית ותהליך השלום שבהובלתה הגיע למבוי סתום.

לאחרונה שבה רוסיה לעסוק בסוגית תהליך השלום במזרח התיכון. כמה סיבות הביאו אותה לתובנה, שכעת הזמן הנכון להעלות הצעות חדשות: 1. רוסיה מצאה את עצמה מתועלת לשולי התהליך; 2. תחושת הביטחון העצמי המשוקם; 3. ההערכה, שמעמדה של ארצות הברית נחלש במערכת הבינלאומית ותהליך השלום שבהובלתה הגיע למבוי סתום.

כמקובל בפרקטיקה הבינלאומית הרוסית, הדרך שנבחרה להכרזה על כוונותיה היא בכנס האקדמי הבינלאומי במסגרת פורום "VALDAI", שהוקדש הפעם לנושא תהליך השלום במזרח התיכון (מלטה, 9 - 10 בדצמבר 2010). יש לצפות שהרעיונות שהוצגו בכנס יקודמו כהצעות אופרטיביות כבר בתקופה הקרובה במערכת הבינלאומית.

יצוין, שרוסיה מייחסת לנושא תהליך השלום במזרח התיכון חשיבות רבה ורואה בו את הנושא המרכזי באזור. לדידה, הפך הנושא הפלסטיני לאחד מהגורמים המובילים לאי-יציבות הבינלאומית והמשפיעים על התגברות המגמה הרדיקלית בעולם המוסלמי. רוסיה חוששת שהעולם הערבי מתרחק מהתהליך המדיני והרשות הפלסטינית נמצאת בנסיגה לעומת החמאס. להבנתה, הצלחת תהליך השלום הינה הדרך העיקרית לבלימתה של מגמה מדאיגה זו ולעצירת הטרור האסלאמי בכללותו.

להערכת הרוסים התהליך הגיע למבוי סתום הן באשמתה של ישראל והן באשמת ארצות הברית. ישראל, להשקפתה, בוחרת עתה במדיניות של "סטאטוס קוו", בעיקר משיקוליה הפוליטיים הפנימיים. ארצות הברית, לטענתה, נכשלה ביישום מדיניותה, בעוד אובמה הולך ומאבד ממעמדו הפוליטי. התנהלותו גרמה להקשחת העמדה הישראלית והוא נסוג בהדרגה למדיניות של קודמיו.

שורש הרע, על פי הרוסים, נעוץ בהשתלטותה המונופוליסטית של ארצות הברית על התהליך המדיני שלא כדין, אגב הרחקתה של רוסיה מענייני המזרח התיכון. רוסיה מערערת על עמדה אמריקאית חד-צדדית זו ודורשת שינוי בהתנהלותה של ארצות הברית. עם זאת , אין לה, לדבריה, כל כוונה להרחיק את ארצות הברית מעיסוקה בתהליך השלום אלא רק להשיג לעצמה מעמד שוויוני לזה של ארצות הברית בתהליך. כנקודות המזכות אותם במעמד זה, יודעים הרוסים להצביע על יתרותיהם היחסיים לעומת ארצות הברית: הצלחתה של רוסיה למצב עצמה בעמדה מאוזנת ומקובלת על כל הצדדים באזור (לרבות יחסים עם ישראל, שהוגדרו "מצוינים"); הפיכתה, לאחרונה, למעצמה משפיעה במערכת הבינלאומית בכלל ובעולם המוסלמי בפרט. רוסיה אומנם מודה, שאין ביכולתה להפעיל לחצים על ישראל, אולם גם ארצות הברית הולכת ושוחקת סגולה חיונית זו.

כמוצא מהמצב הסבוך הזה, מציעים הרוסים לאושש את רעיון המסלול הרב-צדדי, במקום זה הדו-צדדי – הנוכחי, שהולך ומאבד מיעילותו. כחלופה מתאימה, שתבטיח ערוץ בינלאומי רחב ומקובל דיו, מוזכר ה"קוורטט". לצורך התנעתו המחודשת, יש לשדרגו, תוך הפיכתו לגוף בינלאומי משפיע ובעל סמכויות (ולא גורם מתווך בלבד, כפי שהוא נתפס כיום). כדרך להשיג מטרה זו מוצע להרחיבו על ידי צירופם של שחקנים חשובים נוספים – סין והודו (מוזכרת גם אפשרות לכלול נציגים ממדינות המזרח התיכון). עוד הודגש, שחיונית החלפתו של שליח ה"קוורטט" הנוכחי למזרח התיכון (טוני בלייר) בשליח רוסי, כי רק לרוסיה המעמד הראוי והמקובל עתה באזור.

באשר לניהול התהליך עצמו, הסברה היא שאין להעלות רעיונות חדשים, אלא להתבסס על הקיימים, שיש לעדכנם ולהפכם לתוכנית ברורה, שתוצג לצדדים. כמו כן, את הדגש העיקרי יש להפנות לעבר התפיסה הרב-צדדית. מועלות גם הצעות לתוכנית פשרה חיובית, הצפויה להתקבל על שני הצדדים. בין הצעות אלה: "חלופי שטחים", פשרה בירושלים וגם דחייה או שינוי של סוגיית הפליטים. כמו כן יוצעו לצדדים פתרונות של סידורי ביטחון מקיפים ואף הצעות להסדרים בתחומי כלכלה, אנרגיה, סביבה, מים, ועוד.

לגבי השחקנים האזוריים, מסתמנת התמונה הבאה, כאשר, במשתמע, רוסיה מוכנה לקחת על עצמה משימות גישור מולם:

1. הפלסטינים נמצאים במצוקה והפילוג הפנימי בעוכריהם. הכוחות הרדיקליים במגמת התחזקות (ולחמאס, שמתנגד לתהליך השלום יש סיכוי לגבור על הרשות הפלסטינית בעתיד).

2. סוריה, המקיימת שתוף פעולה חיובי עם רוסיה, אינה מועמדת, כרגע, לפתיחת ערוץ למשא ומתן עם ישראל לפני הפלסטינים, וזאת, בין היתר, כי הסורים לא יסכימו להתייצב לבדם בתהליך שלום מול ישראל.

3. ישראל הינה הגורם העיקרי שבכוחו להשפיע על המשך התהליך, לכן יש להפעיל לחצים עליה. מנופים כאלה נמצאים רק בידי ארצות הברית, אולם מדיניותה של זו הבריחה את הישראלים לעמדות שליליות של העדפת "סטאטוס קוו". רוסיה סבורה שתוכל לפעול ביתר חיוניות בגזרה הישראלית בשל יחסיה החיוביים עם ישראל ודימויה המשתפר כ"מתווך הוגן", אף כי אין בידיה די מנופי לחץ על ישראל. (בהקשר זה, נדונה האפשרות ליצירת ההשפעה באמצעות הקהילה של יוצאי רוסיה/ברית המועצות בישראל, אך זו נדחתה).

איראן, הוצגה על ידי הרוסים כ"מדינה מסוכנת" בשל מאמציה לטרפוד את תהליך השלום ובשל היותה איום ליציבות האזור בכללותו. טורקיה, אבדה את מעמדה "כמתווך הוגן" במזרח התיכון בשל פנייתה לעולם האסלאמי ולא צפויה לשקמו במהרה.
"היוזמה הערבית" מוצגת כתופעה חיובית, המוכיחה שהשחקנים באזור אכן מעוניינים להגיע להסדר. עם זאת, המדינות המתונות, כמצרים, סעודיה וירדן אינן עושות די לטובת תהליך השלום ויש לפעול להגברת התאום ביניהן לישראל.

לסיכום, אנו עדים למאמץ רוסי מחודש להשתלב ולהשפיע על התהליך המדיני במזרח התיכון. ביסודה של אסטרטגיה זו, שהינה חלק ממדיניות החוץ האסרטיבית הנוכחית של רוסיה, חבויה ההנחה (אמיתית או בדויה) לגבי חולשתו של הממשל האמריקאי, שהמבוי הסתום בתהליך השלום הוא אחד מביטויו.

הדרך המוצעת עתה היא התפיסה הישנה של הדגם הרב-צדדי, בשינוי אדרת – מתכונת משודרגת של "הקוורטט". שדרוג זה מסתכם בהרחבתו של "הקוורטט" על ידי צירופם של שחקנים נוספים - סין והודו ואולי נוספים, והפיכתו לגוף בעל סמכויות. דגם זה, היה ויתקבל, יעניק לרוסיה יתרונות מהותיים בקרב השותפים האחרים ב"קוורטט" ויציב אותה כשחקן משפיע במזרח התיכון. היעד הדוחק לרוסיה הוא התהליך השלילי מבחינתה, הפוקד את העולם המוסלמי, ואמונתה שבכוחו של תהליך שלום להשיג השפעה חיובית עליו.

קשה לזהות התלהבות של האמריקאים כמו גם של מרבית השחקנים האחרים מההצעה הרוסית המוצגת וזיהויה כחלופה ראויה. ואולם על רקע השינויים במעמדה של ארה"ב באזור, אין לפסול לחלוטין את נכונותה לוויתורים מסוימים לרוסיה וקבלתה, ולו חלקית, של יוזמה רוסית זו

הדעות המובעות בפרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי הן של המחברים בלבד.
סוג הפרסום מבט על
נושאיםיחסי ישראל-פלסטיניםיחסי ישראל-ארצות הבריתרוסיה
English

אירועים

לכל האירועים
שותפות בעידן של שינוי: יחסי ישראל וארצות הברית
24 בנובמבר, 2026
13:15 - 09:00

פרסומים נוספים בנושא

לכל הפרסומים
החמולות ברצועת עזה – בין עבר לעתיד
מחקר זה מתחקה אחר מוסד החמולה ברצועת עזה מהתקופה העות'מאנית ועד ימינו, ומנתח אותו כרכיב כוח חי, דינמי וסתגלן שחזר במלחמת חרבות ברזל לתפקד כרשת הביטחון, האכיפה וחלוקת המשאבים המרכזית בשטח. על רקע פיצול הרצועה ב־2026 סביב "הקו הצהוב", צמיחת המיליציות החמושות במזרח מול "וטו האלימות" של חמאס במערב, וקריסת הרשויות המקומיות, המחקר מציג את "המודל המשולש" ומתווה כיצד ניתן לשלב את החמולות באופן מבוקר במנגנוני השיקום והמנהל הטכנוקרטי (במסגרת תוכנית טראמפ) – תוך הצבת תמרור אזהרה: בהיעדר מעטפת מוניציפלית ובינלאומית רחבה, כל ניסיון להפוך את החמולות לריבון לאומי עצמאי יוביל לאנרכיה ול"סומליזציה" של הרצועה.
05/11/26
"רמזור" ליישום מתווה מועצת השלום לרצועת עזה – מדיניות מומלצת לישראל
כיצד ניתן ליישם את תוכנית מועצת השלום לעתיד רצועת עזה באופן שלא יסכן את ביטחון ישראל?
24/09/26
קולות מעזה: מה אומרים ברצועה על פירוק חמאס מנשק?
ניתוח המגמות המפתיעות בשיח העזתי על היום שאחרי המלחמה
24/09/26

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • אנטישמיות ודה-לגיטימציה
      • איראן והציר השיעי
      • המערכה מול איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • תפיסת הביטחון של ישראל
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • המסדרון הכלכלי הודו-מזה"ת-אירופה (IMEC)
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות ומחקרי מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • משרות
    • מלגות ופרסים
    • דו"חות שנתיים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 |
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות , מדיניות הפרטיות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.